עמוס חכם
נמצאו 124 תוצאות חיפוש
למדרשו של מקרא
עמוס חכםבמאמר זה נציע דרך להבנת הפער בין חלק מן המדרשים לבין פשטי הכתובים. נראה כי התורה היא מעין שירה: מעלתם של סיפוריה ואף של מצוותיה היא, שנוסף על הממשויות שהם מתארים ומצווים, הם גם טעונים רמזים רבים, שלפעמים חשיבותם בשביל לומד התורה גדולה פי כמה וכמה מן הממשויות שהם עוסקים בה. התורה הכתובה היא עצמה שירה, והיא גם מבוע של שירה - של שירת המדרש .
תגובה - על חקר המקרא, תורת התעודות ושיטת הבחינות
תגובות והערות
עמוס חכםכתגובה למאמרו של הרב ברויאר על שיטת התעודות של בעל שאגת אריה, טוען עמוס חכם שיש להבהיר ששיטת הבחינות מנסה לנסח בלשון האמונה אותם הדברים עצמם שתורת התעודות מנסחת בלשון כפירה.
לדמותה של אביגיל
עמוס חכםמה עומד מאחרי סירובו של נבל להכיר בדוד?
האם יש בעיה מוסרית בשיחה בין דוד לאביגיל, ובנישואיהם?
המאמר מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
נוסח תפילת שלמה בדברי הימים לעומת הנוסח במלכים
עמוס חכםארבע תפילות מפי שלמה המלך כתובות בספר מלכים. תפילה אחת בגבעון, ובה ביקש שלמה חכמה לשפוט את ישראל ושלוש התפילות האחרות התפלל שלמה בחנוכת בית המקדש. התפילות האלה מובאות גם בספר דברי הימים, ויש שינויים ביו הנוסח שבמלכים לבין הנוסח שבדברי הימים. נעיין באחדים מן השינויים האלה ונעמוד על סיבותיהם.
מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
פגישות שאול ודוד במדבר
עמוס חכםבפרק כד ובפרק כו מופיעים שני סיפורים דומים מאד, בהם לדוד יש הזדמנות להרוג את שאול, אך הוא נמנע מלעשות זאת. לאחר הסיפור הראשון שאול היה אמור להבין שדוד איננו מנסה להרגו או להדיחו, אך הוא לא הבין זאת והמשיך לרדוף את דוד, ולכן אירע גם הסיפור השני.
המאמר מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
למה הרגזתני?
עמוס חכםשאול מבקש את דבר ה', ואיננו מוכן להבין שהעובדה שה' לא עונה לו היא התשובה. לכן שאול מנסה להכריח את ה' לענות לו, ע"י שימוש בהעלאה באוב, ושם הוא מקבל את התשובה במפורש: ה' איננו איתו, ולכן לא יצליח במלחמה.
המאמר מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
ובחרתי במקום הזה
עמוס חכםתפילת שלמה בזמן חנוכת המקדש, נענית, וה' מבטיח ששכינתו תשרה במקדש, והוא יהיה "בית זבח" וגם "בית תפילה", כך שהתפילה והקרבן יהיו משלימים זה את זה. ירידת האש והענן מוכיחים שאכן ה' בחר בבית זה ומשרה בו את שכינתו.
המאמר מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
מלכת שבא והמלך שלמה
עמוס חכםהביקור של מלכת שבא אצל שלמה המלך מתואר במקרא רק מהזווית של הרווח שהרויח שלמה מהקשרים איתה. אולם, מסתבר שמטרת הביקור של מלכת שבא היתה לבקש משלמה שיניח לשיירות של סוחרי שבא לעבור בתחומי שלטונו, ושיגן עליהם מפני השודדים.
המאמר מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
נאומו של אביה מלך יהודה
עמוס חכםמטרת נאומו של אביה בן רחבעם היא לרפות את רוחם של אנשי ישראל, ולחזק את אנשי יהודה לקראת המלחמה איתם. בנאומו הוא שולל את זכותו של ירבעם למלוך, ומחזק את הבסיס של מלכות בית דוד.
המאמר מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
אסא ויהושפט מלכי יהודה
עמוס חכםהכתוב משווה בין אסא ליהושפט על ידי לשונות רבים. אך בדבר אחד היה הבדל ברור ביניהם: אסא שיתף פעולה עם ארם נגד ישראל, ואילו יהושפט השלים עם אחאב מלך ישראל, ונלחם לצדו נגד ארם.
המאמר מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
הלרשע לעזור ולשנאי ה' תאהב?
עמוס חכםיהושפט עשה הפרדה בין דת למדינה. בעניינים המדיניים התחבר לאחאב, ואילו בעניינים הרוחניים נהג הפוך ממנו. הנביא רואה את ההתחברות לאחאב כבעייתית, גם אם לא נסחפים אחריו מבחינה דתית, והמשך ההיסטוריה הוכיח כי דברי הנביא צדקו, והקשר עם בית אחאב פגע קשות בבית דוד.
המאמר מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
מלכותו של יהורם מלך יהודה
עמוס חכםהברית בין אחאב ליהושפט התבטאה גם בכך שקראו לבניהם באותו שם: "יהורם". שם זה מבטא מחויבות לה', שגם אחאב הרגיש אותה. אולם יהורם בן יהושפט למד מדרכי בית אחאב, עבד עבודה זרה ושפך דמים, ולכן חייו הסתיימו בהשפלה.
המאמר מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
מנשה מלך יהודה בדברי הימים
עמוס חכםספר מלכים מדגיש את חטאי מנשה, ואת העובדה שהחורבן נגזר בעקבות חטאי מנשה. ספר דברי הימים מספר על תפילתו ותשובתו של מנשה. מה פשר ההבדלים בין הסיפורים? וכיצד ניתן להבין את הסיבות השונות לחורבן המצויות במקורות השונים?
המאמר מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך
עמוס חכםהנביא ישעיהו מתאר שלושה שלבים: מחילת העוונות, שיבה אל ה', וגאולה. רק לאחר שה' מבטיח לישראל שימחל להם על עוונותיהם לגמרי, מסוגלים ישראל לשוב אל ה', ורק בעקבות תהליך זה תבא הגאולה.
מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
אכן אתה א-ל מסתתר
עמוס חכםהנביא אומר שבעתיד הגויים יכירו בכך שה' הוא "אל מסתתר", אך לא במובן של "הסתר פנים", של חוסר השגחה, אלא שה' הוא מופשט, אין לו דמות ואי אפשר לעשות פסל שיתאר אותו, ועם זאת ניתן להכירו ע"י התבוננות בהשגחה שלו על עם ישראל - כשרואים שהוא מושיע את ישראל מכירים במציאותו.
מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
תלונותיו של איוב לאור יתר סיפורי המקרא
עמוס חכםבלשונו של איוב משוקעים הרבה לשונות ורמזי לשונות המצויים בספרי המקרא האחרים. גם רעיונותיו והלך מחשבתו של איוב – שרשים עמוקים להם בדברי התורה, הנביאים והכתובים האחרים. יחודו של איוב הוא בפיתוח דברים שהיו סתומים ורמוזים, וצירופם למסכת אחת.
מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
הפוליטיקה שמאחורי הסיפור
עמוס חכםהפרדת דת ומדינה
עמוס חכםאחאב קורא לבנו 'יהורם'?!
עמוס חכםהאם רשעתו של מנשה גרמה לחורבן?
עמוס חכםמחילה גמורה
עמוס חכםכניסת הכלה להיכל
עמוס חכםיהודה ואפרים במזמורי תהלים
עמוס חכםהמחלוקת בין יהודה וישראל לא פסחה על מזמורי תהלים. אך מסתבר שסדר המזמורים מעוניין להבהיר כי בעיני ה' יהודה וישראל שווים הם
ישראל ויהודה
עמוס חכםהדים לעשרת הדברות במזמורי תהילים
עמוס חכםלא מעט רמזים לעשרת הדברות נטועים במזמורי תהילים. האם יש עניין לשינויים שבתהילים?
מזמור התקיעות
עמוס חכםהמושב בחיים של המזמור
עמוס חכםהשגחת ה'
עמוס חכםבין ידיעה לבחירה
עמוס חכםלא ליפול בפח
עמוס חכםהענישה איננה מכבדת את ה'
עמוס חכםלעמוד בדין עם אלוקים
עמוס חכםמבוא לספר איוב (חלק א)
עמוס חכםמיהו איוב? האם היה איש שנקרא כך? האם הסיפור המסופר עליו קרה באמת או שהוא משל, שנועד ללמד לקח? באילו שאלות מרכזיות עוסק הספר? ומדוע הוא איננו מזכיר את עם ישראל?
מבוא לספר איוב (חלק ב)
עמוס חכםספר איוב עוסק בשאלת הגמול, אולם הוא איננו נותן תשובה מלאה על השאלה "מפני מה צדיק ורע לו רשע וטוב לו" אלא ממחיש שירא אלוהים באמת אינו סוטה מדרכו אף אם נתברר לו, שאין גורלו נקבע תמיד לפי מעשיו.
חטאים נסתרים
עמוס חכםמאבקו של איוב (א)
עמוס חכםתאריך פרסום: תשלה |
הסיפור המופיע בתחילתו של ספר איוב מלמד את הקורא שאכן נעשה עוול לאיוב, ושלפעמים באים ייסורים על האדם ללא התאמה למעשיו.
כי כפליים לתושיה (יא)
עמוס חכםצופר הנעמתי טוען שאיוב חטא בחטאים גדולים, שאינו מודע אליהם. לאחר עיון בדבריו נראה כי אין להם בסיס, והוא מוצג בספר כצעיר מתייהר.
חוק הגמול
עמוס חכםאשר בידו נפש כל חי (יב)
עמוס חכם"אשר בידו נפש כל חי" - מהי משמעות המילה "נפש" במקרא? על מה זועק איוב בפסוק זה?
פה לכל הסובלים
עמוס חכםאיוב חוטא כאנשי סדום
עמוס חכםייסורי הצדיקים ושלוות הרשעים
עמוס חכםמה משמעות קללת איוב את יומו? (ג)
עמוס חכםאיוב מקלל את יום לידתו. מה המשמעות של קללה ליום שכבר עבר?
משגיא לגויים ויאבדם
עמוס חכםאיוב מסכים עם רעיו שחכמת ה' גדולה מאד, אך איוב טוען שהוא משתמש בה כדי להחריב סדרי טבע, וכדי להטעות אנשים. נעיין בפסוק "משגיא לגויים ויאבדם", לפי שתי אפשרויות הקריאה שלו: האחת - ה' מרומם את האדם ואז מפילו, והשניה - ה' גורם לאדם לשגות, לטעות.
הביזיון הגדול
עמוס חכםסיכום מעני אליהוא
עמוס חכםשורשיו של איוב
עמוס חכםאחת היא
עמוס חכםסיכום דברי מרדכי לאסתר
עמוס חכםלהמשיך להיות מחובר לעם
עמוס חכםנבוכדנאצר, בלשאצר, ודרויש המדי בספר דניאל
עמוס חכםעיקר פעולתו של דניאל היתה בימי שלושת המלכים : נבוכדנאצר, בלשאצר ודריוש המדי. ששת הפרקים הראשונים שבספר דניאל מספרים על פעולות דניאל בחצרות שלושת המלכים הנזכרים, והרוב המכריע של הדברים המסופרים אירעו בימי נבוכדנאצר. נכיר בקצרה את עיקרם של הסיפורים המסופרים בספר דניאל,ואת משמעותם, וכן את דמויותיהם של המלכים, כפי שהן מוצגות בספר זה.
דמותו של דניאל איש חמודות
עמוס חכםבמאמר זה נסקור את דמותו של דניאל, הנקרא "איש חמודות" מפני שהיה אהוב על הבריות וגם על הקב"ה. נראה כיצד הוא מתנהל בחצרות מלכים גויים ויחד עם זאת מוכן למסור את נפשו על קידוש השם. כמו כן, נראה את הדמיון בינו לבין יוסף.
בין נבואה לחזיון
עמוס חכםנבחין בין נבואה לחזיון ברוח הקודש, ונראה כי דניאל איננו נביא, ולכן דבריו אינם מובאים בספרי נביאים. דברי הנביאים משמשים לדניאל כאבני יסוד עליהן הוא מתבסס בבניין חזיונותיו.
על מגמתו ואופיו של ספר דברי הימים
עמוס חכםמהי הסיבה להבדלים הרבים בין ספר דברי הימים לספרי שמואל ומלכים? כיצד נכתב ספר דברי הימים?
מבנה והשקפה בספר דברי הימים
עמוס חכםספר דברי הימים מפרש את ספרי שמואל ומלכים לפי שלושה עקרונות השקפתיים: הזכות המוחלטת של דוד למלוך על ישראל, שבח מלכי יהודה, חשיבות בניין המקדש וארגון העבודה בו. שלושת עקרונות אלו גורמים לשינויים הרבים המוכרים בין ספרי שמואל ומלכים לדברי הימים. במאמר נבין כיצד עקרונות אלו מתארות לא רק את גדולת מלכות דוד, אלא גם את מפלתה.
דברי הימים - עם ישראל כרצף
עמוס חכםלמי ומדוע נכתב ספר דברי הימים? נראה שספר דברי הימים מדגיש את הרציפות של עם ישראל - מראשיתו ועד ימי הבית השני. כך ספר דברי הימים מדגיש שלושה עניינים בספר: רשימות היחס, העיסוק במלכות בית דוד ולא בממלכת ישראל ושמירת המצוות ו"תורת משה".
דוד ותהלים בדברי הימים
עמוס חכםחלק חשוב מעבודת בית המקדש היו הזמרה בפה והנגינה בכלים בשעת הקרבת הקרבנות, ולפי ספר דברי הימים את אלה קבע דוד. הדבר קשור במסורה שדוד הוא המחבר של ספר תהלים, שהרי מזמורי תהלים היו מעיקרם השירות והתשבחות שהיו הלויים אומרים על הדוכן בבית המקדש.
ספר דברי הימים במדרשי חז"ל
עמוס חכםאין בידינו מדרשים רבים על ספר דברי הימים. רוב המדרשים שכן נמצאים לפנינו עוסקים ברשימות היחס וקושרים בין דמויות מהרשימות לדמויות מוכרות מהמקרא. במאמר נבחין בסוגי מדרשים שונים של חז"ל על דברי הימים
מנשה בדברי הימים
עמוס חכםכידוע בספר דברי הימים מובאת התשובה של מנשה ואילו בספר מלכים חזרתו בתשובה לא מופיעה. כיצד ניתן לפשר על הפער הזה ומדוע ספר מלכים לא מביא את סיפור החזרה בתשובה של מנשה ומה ניתן ללמוד מכך על השקפותו של ספר מלכים מול השקפתו של ספר דברי הימים?
שלמות שלמה
עמוס חכםבחירת דוד וירושלים
עמוס חכםבית זבח או בית תפילה?
עמוס חכםהחידות של מלכת שבא
עמוס חכםברית או מאבק?
עמוס חכםרשעתו של יהורם ועונשו
עמוס חכםלהבנת מדרשו של מקרא
עמוס חכםכיצד יש להבין את ספרות המדרש החז"לית? לעיתים אנו נתקלים במדרשים ומתקשים להבין מדוע חכמים הגיעו לפרשנות כזו. במאמר נציג גישות שונות להסברת מקומו של המדרש בהשוואה לפשט התורה. בסופו של דבר נשלב בין שתי דעות מקבילות: התורה היא שירה שמכילה בתוכה פרצה לשירה רחבה יותר, כך שהתורה שבכתב כוללת את התורה בשלמותה, את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה, הדורשת את התורה שבכתב.
רעידת אדמה או זעזוע פוליטי?
עמוס חכםעל איזו תקופה מדברת הנבואה?
עמוס חכםנבואה לשיבת ציון ולדורות
עמוס חכםהמחלוקת בין ישעיהו לחזקיהו
עמוס חכםאפסות האלילים והכובש ממזרח
עמוס חכםמפלת מלכות בבל
עמוס חכםבטרם אצרך בבטן ידעתיך
עמוס חכםנעיין בפסוק: "בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגויים נתתיך", ונראה מה משמעות בחירת הנביא עוד בטרם לידתו, מהי "הקדשה", ומה פשר המינוי ל"נביא לגויים".
תורת המוסר של ירמיהו
עמוס חכםירמיהו אומר בתוכחתו: "לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו". מה משמעות המילה "מוסר"? ומה כוונתו של ירמיהו בתוכחתו? מה היחס בין הנביאים לבין החכמים? וכיצד משתמש ירמיהו בדברי התורה כדי להפיק מהם לקח מוסרי?
תופשי התורה לא ידעוני
עמוס חכםמיהם "תופשי התורה"? מיהם ארבעת המנהיגים אשר אמורים להביא לידיעת התורה ויראת ה', אשר ירמיהו מוכיח אותם על כך שלא עשו זאת?
לא יאמרו עוד ארון ברית ה'
עמוס חכםירמיהו מנבא שלעתיד לבוא לא יהיה רהיט חומרי שיסמל את כסא ה', אלא קדושתה של ירושלים תגדל, והיא תקרא בלשון סמלית "כסא ה'". נעיין בשינוי התפיסתי המשמעותי הזה, ונברר את הקשר בינו לבין איחוד יהודה וישראל באותה עת.
אבי אלוף נעורי
עמוס חכםעם ישראל מתחנן לה' שימחל לו, ולצורך כך מתאר את יחסי ה' וישראל בשני דימויים: יחסי איש ואשה ("אלוף נעורי אתה"), ויחסי אב ובן ("אבי"). מה תורם כל דימוי להבנת היחסים בין ישראל לה'? ומה תשובת ה' לתחינה זו?
ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו
עמוס חכםבפרק ד משתמש ירמיהו לתיאור החורבן בכמה לשונות המקבילים לתיאור בריאת העולם. מה משמעות השימוש בלשונות אלה?
האותי לא תראו נאום ה'?
עמוס חכםמהן שלוש מערכות החוקים שטבע הבורא בעולם? מה הקשר ביניהן וכיצד הן משפיעות זו על זו?
קינות ירמיהו על החורבן בספר ירמיהו
עמוס חכםנבואות הפורענות של ירמיהו משולבות בדברי קינה שלו על העם, ויחד עם זאת גם בדברי ביקורת על העם עד כדי רצון לברוח מהם. מה היחס בין שלושת המרכיבים האלה בנבואת ירמיהו?
על מה אבדה הארץ
עמוס חכםהעם שואל "על מה אבדה הארץ". כיצד יתכן שהעם איננו מבין את סיבת החורבן, בעוד שירמיהו ונביאים נוספים הזהירו אותם על כך ללא הרף?
ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא
עמוס חכםנבואת הושע בפרק א מלמדת שמלכות שנוסדה בשפיכות דמים אין לה יכולת של קיום נצחי. בנו של הושע, יזרעאל, מסמל את הזרע הרע שנזרע כשיהוא השתלט על המלוכה באמצעות שפיכות דמים. זרע כזה סופו שיצמח ויכַלֶה את הצמח שצמח ממנו.
מדוע יהוא נענש על "דמי יזרעאל"?
עמוס חכםמדוע יהוא נענש על הריגת בית אחאב שהייתה בדבר ה'? יהוא נהג בדרך אכזרית ובמרמה באמתלה של קיום דבר ה' ולכן ייזקפו לחובתו גם שפיכות הדמים של הריגת בית אחאב וגם שפיכות הדמים של נבות היזרעאלי שבית יהוא התיימר לנקום אותה. מלכות יהוא נוסדה בשפיכות דמים וקיצה יבוא מידה כנגד מידה.
דימוי האיש והאישה בנבואת הושע
עמוס חכםישראל החוטאים משולים לאישה בוגדת שאישהּ הראשון עומד באהבתו אליה, ומפייס אותה והיא חוזרת אליו. דימוי זה מפורט בהרחבה בשלושת הפרקים הראשונים של הושע בהקבלה לחייו האישיים של הושע עצמו. הושע נע בין רגשות קיצוניים: מכעס לפיוס ונכונות לסלוח, נכונות שמקבילה לנכונות של ה' לקבל את עם ישראל השב בתשובה. הושע מלמדנו שהרגשות הסוערים של האהבה אינם סותרים את שיקול הדעת וההתבוננות.
וארשתיך לי לעולם
עמוס חכם"וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים, וארשתיך לי באמונה, וידעת את ה'" (ב', כא-כב)" - זו היא נוסחת קידושין שבה עתיד הושע לקדש מחדש את אשתו וה' יקדש בה את ישראל. נוסחת הקידושין כוללת בתוכה גם משמעות של הצהרת עובדות וגם משמעות של ההתחייבויות בעת האירוסין.
ובאשור טמא יאכלו
עמוס חכםאותם עובדי עבודה זרה שהושע מוכיח לא היו רשעים בעיני עצמם, האמינו בה' והשתדלו לקיים מצוות ולשמור על טהרתם ולכן פחדו מהאיום של הושע שהם יהיו בארץ טמאה ויאכלו בטומאה.
משל ומציאות ממשית בספר הושע
עמוס חכםהבנת המשלים חשובה להבנת המסר של הנביא, אך לעיתים היא קשה. במאמר זה נעמוד על פירוש שני משלים בספר הושע ונראה את המשמעות העמוקה בשימוש בחיי הושע עצמו כמשל וסמל ללקחי הנבואה.
תיאורי הצום והתפילה בנבואת יואל - חלק א
עמוס חכםיואל מתאר טקסי מספד, צום ותפילה כדי לומר לעם שישימו לב לגודל הצרה שבאה עליהם ויפנו אל ה' בצום ובתפילה. לצורך כך הנביא משתמש בתיאור אבלות הנתפסת כקשה ביותר - מות המארש לפני הנישואין. הנביא מתייחס לאובדן היין בעקבות הארבה, אובדן המשפיע על כל שכבות העם.
תיאורי הצום והתפילה בנבואת יואל - חלק ב
עמוס חכםיואל מצווה את העם לעשות שלושה סדרי צום ותפילה שכל אחד חמור מהשני. הוא דורש מהם לקרוע את הלב ולחזור בתשובה. אולם, בסדר האחרון לא מוזכרת החזרה בתשובה - המתפללים אינם מבקשים בזכות עצמם אלא למען ה' - שלא יחולל שמו בגויים ואכן התפילה מתקבלת.
מבנה ספר יואל
עמוס חכםאיננו יודעים את זמנו של ספר יואל ומסתבר שהוא נמצא בין הושע לעמוס מכיוון שהוא מהווה גשר ביניהם בביטויים הלשוניים שבו. פרקים א-ב בהושע עוסקים בארבה שיבוא על הארץ, ובפרקים ג-ד עוסקים באויבי ישראל שעלולים לחרף את ישראל ולעלות לארץ ישראל כדי לנסות לכובשה, לאחר הסתלקות הארבה. יואל מבשר על שפע ושובע שיגיעו לאחר כליון אויבים אלה.
והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט
עמוס חכםבפרק ג יואל מנבא על אחרית הימים - הפורענות וההצלה העתידה להגיע ליראי ה'. דבריו הם חזון חתום שמתפרש לפנים רבות. הוא אינו בא לומר כיצד יהיו הדברים בדיוק אלא לומר שהדברים יהיו לפי רצון ה'. חזון זה בא לעורר את הנאמנים לה' לקרוא בשמו ולדעת שיש להם תקווה שאף ה' יקרא בשמם.
מדרכי "לשון נופל על לשון" במקרא
עמוס חכםבמאמר נעסוק בתופעה של "לשון נופל על לשון" במקבילות ובפרקים המתייחסים זה לזה, בחינת "דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר". בנעיין בפרשיות עמלק, בברכות ליוסף ובדימוי העץ השתול על המים במזמור א בתהילים ובירמיהו.
מבוא לספר תהלים
עמוס חכםספר תהלים פותח את ספרי הכתובים. נדון בזהותם של מחברי המזמורים ובראשם דוד המלך, ובאופן כתיבתו ועריכתו של ספר תהלים כספר אחד המחולק לחמשה. נעסוק ביחודו של ספר תהלים כספר תפילות, ונראה כי רבים ממזמוריו משובצים בתפילות.
שימושם של מזמורי תהלים כתפילות בימי קדם
עמוס חכםמראשיתם היו מזמורי תהלים עיקר תפילת ישראל; בסוף ימי הבית השני הלכו ויצאו מהשימוש היום יומי בתפילות הציבור, ותחתיהם נכנסו התפילות והברכות שתיקנו חז"ל. ואחרי החורבן, כשגברו בעם הגעגועים לימי קדם, חזרו לאט לאט מזמורי תהלים לתפוש חלק גדול ונכבד בסדר התפילה, אם כי לא הגיעו ברובם למדרגת חובה גמורה.
תפילות בית יוסף במזמורי תהילים
עמוס חכםואני ברב חסדך אבוא ביתך
עמוס חכםמהי משמעותו המקורית של הפסוק "ואני ברב חסדך אבוא ביתך", ואילו משמעויות נוספות יש לפסוק זה? ומה הקשר בין חסד ליראה?
האויבים הרשעים במזמורי תהלים
עמוס חכםמזמור ז' עוסק ברשעים. מצירוף כל הרמזים המצויים בו אפשר להעלות השערה, שהמזמור נועד להיאמר באחת המלחמות שנלחמו בני ישראל עם אויביהם בימי קדם, כאשר היו מוציאים את הארון אל מקום המלחמה. אך יש אפשרויות ונסיבות נוספות שבהם עשוי המזמור להיאמר.
מפי עוללים ויונקים
עמוס חכםבמזמור ח', המשורר עומד נפעם אל מול גדולתו של הבורא, המתבטאת הן בבריאה של עולם הטבע והן בפער בינו ובין האדם. נראה את נקודות הפליאה שמציין המשורר, וכיצד הדברים שנאמרו בדורות הרחוקים בימי קדם הולמים את דורנו בכל פרטיהם.
הושיעה ה' כי גמר חסיד
עמוס חכםמזמור י"ב נאמר ע"י אדם הנמצא במצוקה ובני בריתו לא עמדו בנאמנותם ולא באו לעזרתו, וביאושו מעזרת בני אדם הוא פונה בזעקה אל ה' שיעזור לו. מצוקתו היא חלק ממצוקה כללית של הדור, שבו יש קלקול חברתי ובני אדם אינם עומדים בדיבורם. המשורר מבהיר שאין מקום לפשרות בין דרך החסד והאמונה ודרך שפת החלקות, והמלחמה בין שתי הדרכים היא מלחמת קיום.
תחינות ותהלות בספר תהלים
עמוס חכםספר תהלים נקרא על שם ההלל וההודיה לה' המצויים בו. אמנם, הספר מלא גם בתחינות ובקשות, אך בכל זאת היסוד של ההודיה לה' גובר, ולמעשה אין גבול ברור בין תחינות לבין הודיות במזמורי תהלים, אלא כל תחינה עשויה להתפרש כהודיה, וכל הודיה עשויה להתפרש כתחינה.
תודיעני אורח חיים
עמוס חכםמזמור ט"ז עוסק בחיים הראויים בעולם הזה ובחיי הנצח בעולם הבא, אל מול המוות והירידה לשאול.
תיאורי הצרה והמצוקה במזמורי תהלים
עמוס חכםמזמור כ"ב פותח בזעקה "אלי למה עזבתני", ובתחושה של האדם שהוא כ"תולעת ולא איש". האויבים הרודפים מתוארים כחיות גדולות וטורפות, והמשורר מתחנן לה' שיושיעו מהן. לא ברור על איזה אירוע נאמר המזמור, אך חז"ל מקשרים אותו לימי אסתר, ומוצאים לכך רמז במילים "איילת השחר".
מזמורי תהלים ומשלי החכמה
עמוס חכםמאז ומעולם היה סדר התפילה בישראל משולב בתלמוד תורה, וייתכן כי כותרת מזמור ל"ב מרמזת לעובדה זו. במאמר זה נראה כיצד המשורר מרבה לשלב הדרכות מוסריות וחידושי תורה לאורך המזמור ונשווה אותם לפסוקים דומים המופיעים בספר משלי.
כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך
עמוס חכםבמזמור ל"ה מופיע הפסוק המפורסם "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" - ננסה להסביר מדוע הפסוק מופיע דווקא במזמור שלפנינו, ואיך החיבור בין גוף ("עצמותי") ונפש יכול להסביר את ריבוי השימוש בפועל "נפש" לאורך כל המזמור.
נער הייתי גם זקנתי
עמוס חכםבמזמור ל"ז עומד המשורר על בעיית חוסר הצדק שבעולם - איך יש מציאות בה הרשעים מצליחים ולעומתם צדיקים השרויים במצוקה. הלקח המרכזי של המזמור הוא במסר שלו לקוראיו - שעל האדם לדעת כי הגמול הטוב מובטח לצדיקים ולעומתו האחרית המרה תבוא על הרשעים. בהמשך המזמור נראה כיצד המשורר אינו מדבר על בעיות הצדק והרשע שבעולם בדרך כלל, אלא על צד מסוים שבחיי החברה של הצדיקים לעומת הרשעים.
בני קרח והלוויים ששמותם בראשי המזמורים
עמוס חכםבראש מזמור מ"ח ובעוד עשרה מזמורים לאורך ספר התהילים מופיעים "בני קרח" בפתיח. כנראה ש"בני קרח" הנזכרים כאן הם צאצאיו של הימן המשורר שבימי דוד. במאמר זה ננסה להראות כי קיים רעיון מרכזי אחד הקושר את כל מזמורי בני קרח ביחד.
התקוה לחיי נצח בתהלים
עמוס חכםבמזמור מ"ט מתייחס המשורר לשאלת החיים לאחר המוות ולחיי הנשמות בעולם הבא. בקריאת פסוקי המזמור בעיון - ניתן לראות כיצד השאלה הזו מתורגמת להבדל בין האמונה הצרופה והטהורה של הבוטח בה' לבין האמונה ההמונית של ה"בוטחים בעושרם".
מאורעות מחיי דוד בספר תהלים
עמוס חכםשמו של דוד המלך מופיע בכותרת של כמחצית מהפרקים לאורכו של ספר תהלים. בחלק קטן מהפרקים מצורף גם מאורע כלשהו הקשור לדוד המלך. מהי מטרת האזכורים הללו?
במאמר זה סוקר עמוס חכם את השיטות השונות המנסות לעמוד על שאלה זו, ומציע דרך חדשה ויצירתית לחבר בין כותרת המזמור בה יש אזכור למאורע בו מופיע דוד המלך ובין התוכן הפנימי של המזמור, שלעיתים נראה כי לא קשור כלל לכותרת.
יג מידות של רחמים במזמורי תהלים
עמוס חכםמה בין שלוש עשרה מידות הרחמים המופיעות בספר שמות, ובין מידות הרחמים המוזכרות בספר תהלים?
כבר מתקופה קדומה מאוד, היו נאמרות י"ג המידות בתפילה לבקשת סליחה ורחמים בעת צרה. מתוך ההבנה שאין דרכם של אנשי המקרא לצטט את המקורות בציטוט מדויק, עמוס חכם מנתח את המקורות בהם מצוטטות י"ג המידות, ומדגיש את ההבדלים ביניהם ואת משמעותם.
ויהי נעם ה' אלהינו עלינו
עמוס חכםנעיין בפסוק "ויהי נעם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו". מדוע נוהגים לצרפו למזמור הבא - "יושב בסתר עליו"? מהו ה"נעם" שמבקש המשורר? ומה הקשר למשה רבינו?
זכרונות מימי קדם במזמורי תהלים
עמוס חכםבמזמור ק"ה ניכרים שלושה מגמות שנוגעות כמעט לכל מזמור בספר תהילים - לשבח ולהלל את ה', להתחנן לפני ה' ולבקש ממנו רחמים ולהטיף לקורא לקח מוסרי בשביל לחזק את אמונתו ונאמנותו למצוות ה'.
אך יש דבר נוסף המייחד את מזמור ק"ה - והוא הרחבה ועיבוד פיוטי של פרשת מקרא בכורים שבתורה. ניתן אף לומר שהוא מעין קיצור לנוסח ההגדה שאנו אומרים כל שנה בליל הסדר במהלך חג הפסח. אם נבחן לעומק את הפסוקים במזמור - נשים לב כי הם מתארים את ניסי ה' רק מהתקופה שמוזכרת בתורה, ונציע לכך כמה פירושים במאמר זה.
ההלל המצרי וההלל הגדול
עמוס חכםמזמורי ההלל הצטרפו לחטיבה אחת כבר בתקופה קדומה מאוד ונקבעה התקנה לאומרם בסדר התפילה בימי חג ומועד ובימי ההודיה על התשועות שעשה ה' לישראל. ננסה להבין בקצרה את רצף המזמורים, ונראה שישנם עוד שני קבצים של פרקי תהלים שנקראים "הלל".
וידוי ותשובה במזמורי ההלל
עמוס חכםבשעה שהמשורר מהלל את ה' על הישועה, הוא מתאר את גודל הצרה שהיה נתון בה, ואת דברי זעקותיו הרבות שזעק. ועל ידי תיאור גודל הצרה שעברה מתגברים בלב המשורר רגשות התודה לה' על גודל הישועה.
עת לעשות לה' הפרו תורתך
עמוס חכםמזמור קי"ט עוסק בשבח התורה ובתשוקה ללומדה ולקיימה, ונראה כי הכיסופים לתורה קשורים באופן מהותי לכיסופים לה' ולקרבתו.
נעיין באופן ספציפי באחד מהפסוקים במזמור: עת לעשות לה' הפרו תורתך" ובמשמעויותיו השונות.
אשא עיני אל ההרים
עמוס חכםהמזמור מתאר אדם היוצא לדרך לבדו ומבקש את עזרת ה' והגנתו מפני פגעי הדרך. יחד עם זאת, המזמור מכוון גם להגנת ה' על עם ישראל מפני כל הצרות העוברות עליהם לאורך הדורות. הגנת ה' על עם ישראל כולו מובטחת לכל אדם אשר מרגיש בטחון בעזרת ה'.
ה' לא גבה לבי
עמוס חכםמהן דרכי הגאווה מהן צריך להתרחק, ומה הקשר בין הענווה לבטחון בה'? במה ייחודו של התיאור "כגמול עלי אמו"? ואת מי מתאר המזמור - את דוד המלך הענוותן? או את שבי ציון המתקשים להשלים עם ה"קטנות" של שיבת ציון?
מעמד האדם מול בוראו בספר תהלים
עמוס חכםהיחסים בין האדם לאלקיו מתוארים במזמורי תהלים בדימויים שונים. לעתים הם מתוארים כיחסי עבד ואדון; לעתים כיחסי אב ובן ואפילו כדימוי לתינוק ואמו. משוררי תהלים מבטאים קרבה רבה לאלקים, ומביעים הכרה באפסות ערכו של האדם יחד עם בטחון בה' ובעזרתו. המזמורים מתארים את האדם כנתון בידי ה' וכל מחשבותיו ואפילו תפילותיו ידועות לה' מראש.
שבחי ירושלים את ה'
עמוס חכםבמזמור קמ"ז מופיע ציווי לירושלים ולציון לשבח את ה'. ציווי זה מכוון למעשה אל כל בני ישראל המשתוקקים לראות בטוב ירושלים ובבניינה, שהוא סמל לבניין ארץ ישראל ולגאולת עם ישראל. המזמור עוסק גם בשבח לה' על הורדת הגשמים. ירידת הגשמים מותנית בקיום דבר ה', והגשם מהווה בסיס לקיום עם ישראל בארץ ישראל.
ויהי נועם
עמוס חכםהלל וזעקה
עמוס חכםעת לעשות לה' הפרו תורתך
עמוס חכםברכה ליוצא לדרך
עמוס חכםלדמותו של איוב
עמוס חכםמקור הטוב והרע
עמוס חכם