הנביא יהוא בן חנני, כפי שמתואר בספר דברי הימים, התנגד להתחברות של יהושפט עם בית אחאב למרות שנעשתה רק בעניינים המדיניים. מאוחר יותר התברר שהתחברות זו אכן השפיעה לרעה על מלכי בית דוד ואף כמעט וגרמה לחיסול שושלת בית דוד.
יהושפט מלך יהודה הלך לעזור לאחאב מלך ישראל במלחמתו בארם. בדברי הימים נאמר שיהוא בן חנני החוזה מוכיח את יהושפט על כך: "הלרשע לעזר ולשנאי ה' תאהב, ובזאת עליך קצף מלפני ה', אבל דברים טובים נמצאו עמך כי בערת האשרות מן הארץ, והכינות לבבך לדרש האלהים" (דברי הימים ב י"ט, ב-ג). משמעות דבריו היא: "לא עשית כראוי בזאת שעזרת לרשע ובאת בקשרי ברית ידידות ואהבה עם שנאי ה'". למרות זאת, יהושפט המשיך להתחבר גם עם אחזיה בן אחאב, כדי לעשות "אניות תרשיש" בעציון גבר. ונביא בשם אליעזר בן דוֹדָוָהוּ הוכיח אותו: "כהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך" (שם כ', לז).
יהושפט נקט בשיטה של הפרדה בין העניינים המדיניים לבין העניינים הדתיים. בעניינים מדיניים-חילוניים הלך יהושפט בדרך של שיתוף פעולה הדוק עם ממלכת ישראל, ואולם בכל העניינים הדתיים הלך בדרך שונה ומנוגדת לדרכם של מלכי ישראל.
הפרדה זו בין ההתנהגות בעניינים חילוניים לבין ההתנהגות בעניינים הדתיים לא הייתה לרוחו של יהוא בן חנני החוזה.
לכאורה, אפשר לקבל את הרושם, שיהושפט הלך בדרך הנכונה, ודברי יהוא בן חנני החוזה נובעים מקנאות מופרזת. ואולם השתלשלות העניינים הוכיחה לבסוף את צדקת עמדתו של החוזה. שהרי לחזוק הברית בין שתי הממלכות נתן אחאב מלך ישראל את עתליה בתו לאשה ליהורם בן יהושפט מלך יהודה. ובסוף ימיה, כמעט שגרמה עתליה להשמדה גמורה של שושלת מלכות בית דוד.
כאן יש לנו דוגמה מעניינת ומשכנעת לכך, שאף אם דברי הנבואה נראים מתחילה כדברים תמוהים וסותרים את השכל הישר, בסוף מתברר שהיתאמתו דברי הנבואה, ודווקא הם מיוסדים על התבוננות מעמיקה בכל הנסיבות והתנאים של המציאות. ואין האמונה שהנביא צופה ברוח הקודש סותרת את הטענה, שדברי הנביא מיוסדים על הגיון מעמיק ונאמרים בתבונה יתרה על תבונתם של המדינאים, החושבים את עצמם בקיאים בתכסיסי המדיניות, שהרי רוח הקודש היא היא הנותנת לנביא את היכולת לחדור לעומקם של הדברים ולחזות את השתלשלותם.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא מתוך מחברותיו של עמוס חכם (פרקי היום שהועברו ברדיו)