רשעתו של יהורם ועונשו

יהורם, בנו של יהושפט, לא הלך בדרכי אביו, אלא סיגל לעצמו את שיטתו של בית אחאב, והנהיג בממלכתו את עבודת הבעל, בעקבות נישואיו עם עתליה בת איזבל.

בספר דברי הימים מסופר על רשעות נוספת של יהורם מלך יהודה: בשעה שעלה יהורם על כסא המלכות הרג את כל אחיו וגם שרים אחדים משרי ישראל. ואף על פי שהיה יהורם הבכור, ואביו, יהושפט, נתן לו את המלוכה, חשש יהורם מפני אחיו, משום שהיו להם "ערי מצורות ביהודה" (ג), וחשש יהורם שהערים האלה עלולות להיות למרכזי מורדים בהנהגת אחיו. יהורם חשב, אפוא, לחזק את מלכותו ולבססה על ידי רצח אחיו. גם בזאת הלך יהורם מלך יהודה בעקבות אחאב מלך ישראל, שמלבד חטאו בעבודת הבעל יש עליו חטא נוסף של שפיכת דם נקי, כמו שעולה מן המעשה המפורסם בכרם נבות היזרעאלי.

לאחר שנרצח נבות היזרעאלי בא אליהו הנביא והתייצב לפני אחאב והוכיח אותו בדברים קשים, והודיע לו את העונש הגדול העתיד לבוא עליו. והואיל ויהורם מלך יהודה הולך בעקבות אחאב, קיבל גם הוא מאת אליהו הנביא תוכחה קשה ואיום בעונש. היה זה כבר שנים אחדות לאחר הסתלקותו של אליהו ועל כן כתוב בדברי הימים: "ויבוא אליו מכתב מאליהו הנביא" (יב). יש להעיר, שמכתב בלשון המקרא אין פירושו 'איגרת' אלא 'מכתב' הוא מאמר כתוב. יהורם קיבל אפוא נבואה בכתב מאת אליהו הנביא. יש סוברים, שהכתוב מספר כאן מעשה פלאים, שאליהו הנביא, ממקום הימצאו שבשמים, כתב נבואה על גיליון, והשליך את הגיליון מן השמים, אל הארץ אל תוך ידיו של יהורם מלך יהודה. ואפשר לומר שכוונת הכתוב היא, שאחד מבני הנביאים, מתלמידיו של אליהו הנביא, כתב את הנבואה הזאת בהשראת רוחו של אליהו הנביא, והמציא אותה ליהורם.

עונשו של יהורם היה במידה כנגד מידה לפשעיו: הוא הרג את כל אחיו ונשאר לבדו בחיים מכל בני אביו, ועל כן הרגו הפלישתים והערביים את כל בניו (יז). יהורם עצמו מת לאחר שחלה במחלת מעיים קשה. מחלה זו נחשבה לדבר מכוער ומזוהם, ועל כן לא נקבר יהורם בקברות המלכים, וגם "לא עשו לו עמו שרפה כשרפת אבותיו" (יט). הכתוב בדברי הימים מסכם את חייו ומותו של יהורם "וילך בלא חמדה" (כ). זהו ביטוי יחיד במינו בכל המקרא וכוונתו היא: לא הייתה לו הנאה וסיפוק בחייו וגם במותו לא נעשה לו הכבוד הראוי למלך.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא מתוך פרקי היום בתנך ששודרו בקול ישראל