"ועַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר-מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם לָשִׁית עִם-כַּלְבֵי צֹאנִי" (איוב ל', א)

 

לעומת תיאור כבודו לעיל (בפרק כ"ט), הוא מאריך כאן בתיאור בזיונו, שהוא בזוי מכל בזוי. ומצייר בפסוקים הבאים דמות של בני אדם נקלים, שנדחו מהישוב וחיים כפראים במדבר, ומסתבר שזוהי דמותם של האנשים הריקים שנזכרים בשופטים י"א ג, ובעוד מקומות. וכל זמן שהיה איוב בגדולתו, היתה אימתו מוטלת אף עליהם, והיו מכבדים אותו, ועתה אף הם בזים לו.

 

 

 

דעת מקרא מפעל פרשנות לתנ"ך, שיצא בהוצאת מוסד הרב קוק. ייחודו של הפירוש הוא בלשונו הבהירה, ובשילוב בין פרשנות מסורתית לממצאי המחקר התנכ"י המודרני (התואם את המסורת), בעיקר בתחומי הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה של ארץ ישראל. מחברים רבים השתתפו בכתיבת ספרי דעת מקרא. הפירוש לספר איוב נכתב על ידי עמוס חכם.