הברית בין אחאב ליהושפט התבטאה גם בכך שקראו לבניהם באותו שם: 'יהורם'. שם זה מבטא מחויבות לה', שגם אחאב הרגיש אותה.
יהורם בן יהושפט מלך יהודה היה בן דורו של יהורם בן אחאב מלך ישראל. השם 'יהורם' בא לפעמים בצורה המקוצרת 'יורם', ואין כל הפרש במשמעות של שתי הצורות האלה. החשבון המדוייק של שנות מלכותם אינו ברור כל צרכו, אך על כל פנים ברור, שהחל יהורם מלך יהודה למלוך בשעה שכבר מָלַך יהורם מלך ישראל, ומת יהורם מלך יהודה בחיי יהורם מלך ישראל, ומסתבר שאין זה סתם מקרה שבתקופה אחת מלכו בשתי הממלכות השכנות שני מלכים בשם זהה. הדבר הוא תוצאה של הברית, שכרתו אבותיהם של המלכים האלה, יהושפט מלך יהודה ואחאב מלך ישראל. וכסמל לאחדות שביניהם קראו שניהם לבניהם בשם אחד, בשם 'יהורם', השם המבטא את הרעיון, שה' אלהי ישראל הוא רם ונישא. ובזאת הכריזו יהושפט ואחאב, כי שניהם נכנעים לה', וכורתים את הברית בשם ה', והם מקווים ושואפים, שעל ידי האחדות של שני בתי ישראל, יתרומם שמו של ה'.
ואף על פי שהיה אחאב עובד את הבעל ונחשב לאחד המלכים הרשעים ביותר שקמו בישראל – הרי מנקודת מבטו של אחאב עצמו לא היתה עבודת הבעל שלו סותרת את אמונתו בה' ואת ההכרזה שה' הוא רם ונישא. אחאב, לפי דרכו שלו, חשב עצמו נאמן לה', והודה, כי ה' הוא א-להי ישראל, אלא שחשב אחאב, שבצד עבודת ה' יש גם מקום לעבודת הבעל, ביחוד משום שהבעל הוא אלהי הצידונים, ואיזבל – אישתו של אחאב – היתה בת מלך צידונים, וכשם שכרת אחאב ברית עם מלך צידון וחיזק את הברית על ידי נישואיו עם ביתו של מלך צידון, כך כרת אחאב ברית עם יהושפט מלך יהודה וחיזק את הברית על ידי שהשיא את בתו עתליה ליהורם בנו של יהושפט. וכך נעשו שני המלכים בשם 'יהורם' לגיסים. את הכרתו בה' אלהי ישראל הביע אחאב בשמות שקרא לשני בניו 'אחזיהו' ו'יהורם', ששניהם שמות, ששם ההויה נכלל בהם.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא מתוך מחברותיו של עמוס חכם (פרקי היום שהועברו ברדיו)