האם אליהוא היה חכם? צעיר גאוותן? או אולי רשע? עמוס חכם מציע לראות בדברי אליהוא דרך אמצעית בין איוב לרעיו, המתמקדת בעיקר בגדולת ה'.
מה בא אליהוא להשמיענו? האמנם אומר הוא דברים חדשים שלא אמרום רעי איוב? היש בדבריו תשובה נכונה לתלונות איוב? בשאלות אלו נבוכו מפרשי ספר איוב, ודעותיהם חלוקות מהקצה אל הקצה.
יש אומרים שכל דברי אליהוא דברי בלע ונאצה הם, ואליהוא רשע שאין לו כפרה.
ויש אומרים שאליהוא צעיר יהיר ושוטה, ומדמה בנפשו שהוא מגלה חידושים נפלאים, אבל באמת אינו אלא חוזר על דברים שכבר נאמרו מפי רעי איוב ונדחו על ידי איוב.
לעומת זאת, יש אומרים שאליהוא חכם גדול הוא, ומגלה בדבריו את סוד ההשגחה העליונה: מפני מה יש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו.
ההכרעה בין השיטות השונות תלויה הרבה בפירוש מילים ופסוקים שבדברי אליהוא. והואיל ודברי אליהוא ערוכים בלשון קשה וסתומה, יש לכל השיטות מקום להאחז בו.
המסקנה היוצאת מהבאור בפירוש זה (דעת מקרא) כך היא:
אליהוא מציע דרך אמצעית בין שתי הדרכים הקיצוניות של איוב ושל רעיו. אליהוא טוען שאף אם איוב אינו רשע, אין עוול באלוקים אם הוא שולח ייסורים לאיוב שלא כגמול על חטאיו...
אין אליהוא בא לפתור את שאלת "צדיק ורע לו רשע וטוב לו". ואינו מבאר את דרכי הנהגת אלוקים את עולמו, אלא מרבה הוא לספר בנפלאות גבורות הגשם. נפלאות אלה מראות לכל האנשים כולם את גדולת האלוקים ורוממותו, ומלמדות את האדם לירוא מפני האלוקים, העושה נפלאות שאין להבינן.
בדברים אלה התקרב אליהוא אל דברי ה' מן הסערה, שיבואו בפרקים הבאים. דברי אליהוא משמשים אפוא כעין הכנה להתגלות ה'.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר איוב, עמ' רפז-רפח