בין ידיעה לבחירה

ענינו של מזמור קל"ט הוא התבוננות בתלותו הגמורה של האדם באל הבוראו.

לכאורה האדם מדבר לפני האלקים ומביע לפניו את מחשבותיו, ואף יש שהוא מנסה לברוח מפניו, ויש גם שהוא מרשיע לפניו ומורד בו.

אבל באמת כל מעשי האדם, דיבוריו ומחשבותיו, בידי האל הם, וגלויים לפניו מראש, כי ה' הוא שברא את האדם, יצר בו את כל איבריו והטביע בהם את כחותיהם הרבים והשונים באופן נפלא מאד... ואף כשהאדם בורח מפני האל - באמת האל הוא המנחה אותו בדרך בריחתו ואוחז אותו בכל מקום שהוא, בחושך כבאור...

בלשון הוגי הדעות של הדורות האחרונים יש לומר, כי הנפלאות שהמשורר משתומם עליהן ואומר שהן נשגבות מבינתו, הן הסתירות שבין ידיעת האלקים ובחירת האדם, ובין הגזירה הקדומה והרצון החופשי. אין המשורר מבקש לתרץ סתירות אלו בדרך ההגיון, אלא הוא מביע את רגשותיו ומחשבותיו המתעוררים בלבו בעקבות ההכרה, ששני הצדדים האלה אמת הם: האדם חש שמרצונו שלו וממחשבותיו שלו הוא עושה את מעשיו, ועם כל זאת הוא מכיר ומבין בשכלו, כי כל מה שהוא עושה חושב ומרגיש, מאת הבורא הוא, שהטביע כל זאת בגלמו של האדם בראשית יצירתו.

התבוננות בשני צדדים אלה היא שגרמה למשורר לומר את דבריו ... בלשון פיוטית עזה ונשגבה ועמוקה.

ואמר האבן עזרא על מזמור זה, שהוא הנכבד בכל מזמורי תהלים.

מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר תהילים, סיכום מזמור קלט