נטע שפירא

נמצאו 132 תוצאות חיפוש

  1. ישעיהו א-ב - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרק א' בישעיהו מטלטל את שומעיו בין תוכחה לתשובה, בין פורענות לישועה, בין זעם לסליחה. 

    בפרק ב׳ מופיע חזון הר הבית המתאר שלום עולמי, עליית כל הגויים לירושלים והתאחדותם תחת מלכות ה׳.

     בהמשך, הנביא יוצא כנגד הגאווה האנושית. ישעיהו, בתוכחה הרלוונטית לכל דור, יורד לשורש המרידה בקב"ה ומצביע על הגאווה כיסוד כל רע.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים, באורי מילים, ושיר של זלדה, המתקשר לנושא השלום בתחילת פרק ב'.

  2. ישעיהו ה-ו - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרק ה' מתאר את האכזבה הגדולה של ה' מעם ישראל, באמצעות משל הכרם. הדימויים, הלקוחים מעולם מושגים הקרוב ללב האנשים, מאפשרים לשומעים להזדהות עם הנבואה.

    פרק ו' מתאר את שליחותו הייחודית של ישעיהו - "השמן לב העם הזה". מהו תפקידו של הנביא?

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים, וביאורי מילים לפרקים אלה

  3. ישעיהו ט-יב - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    אשור אמנם הצליחה לכבוש את ממלכת ישראל וחלקים נכבדים ממלכת יהודה, אך ישעיהו לועג לגאוותה, ומתאר את מפלתה, ובהמשך לכך מתוארת הגאולה העתידית, בה ישרור שלום כלל-עולמי, והעולם יחזור לדרגתו בגן עדן, לפני חטא אדם הראשון.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מכוונות וביאורי מילים לפרקים ט-יב.

  4. עיון בישעיהו פרק ד'

    נטע שפירא

  5. עיון בישעיהו פרק ה'

    נטע שפירא

  6. עיון בישעיהו פרק ו'

    נטע שפירא

  7. אחז בין הפטיש לסדן

    נטע שפירא

  8. עיון בישעיהו פרק ח'

    נטע שפירא

  9. עיון בישעיהו פרק ט'

    נטע שפירא

  10. הגאווה מעוורת

    נטע שפירא

  11. להודות!

    נטע שפירא

  12. בחזרה לגן עדן

    נטע שפירא

  13. תמצית לנבואת ישעיהו

    נטע שפירא

  14. על החזון ועל הגאווה

    נטע שפירא

  15. עיון בישעיהו פרק ג'

    נטע שפירא

  16. דניאל א-ב - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    חלקו הראשון של ספר דניאל כולל את סיפורו של דניאל, שניתן לראותו כאבטיפוס של סיפורו של היהודי היחיד בגלות.

    בפרק א' נפרדים דניאל וחבריו מארצם ומעמם ועומדים בפני האתגר הגדול של קיום יהודי בחצר מלך נכרי, במנותק מארץ ישראל ומהעם היהודי.

    בפרק ב' אנו מתוודעים לנושא מרכזי נוסף בספר והוא רעיון ארבע המלכויות שימלכו בעולם קודם לגאולה, והאפשרויות השונות לזיהוי שלהן.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים.

  17. שמירה על הזהות

    נטע שפירא

  18. החלום ופשרו

    נטע שפירא

  19. דניאל ג-ד - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    בפרק ג', לאחר חלום הצלם, בונה נבוכדנצאר פסל גדול שכולו זהב. הפסל הגבוה מזכיר לנו את חטאה של בבל הקדומה- בניית מגדל שראשו בשמיים וכל תכליתו מרידה בקב"ה. חנניה מישאל ועזריה מסרבים להשתחוות לפסל ומוטלים לכבשן האש. מסירות הנפש שלהם והצלתם הניסית היו לסיפור מכונן בעל השפעה דתית עצומה לדורות.

    גם פרק ד' עוסק בגאוותו של נבוכדנצאר ובשליטת הקב"ה בעולם, באמצעות סיפור בו המלך הגדול נע הלוך ושוב בין שיא הכבוד האנושי ובין השפלה מוחלטת של חיים כחיה בשדה.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים, והרחבה בנושא מלכות ה' מול מלכות נבוכדנצאר.

  20. מדוע לא השתחוו חנניה מישאל ועזריה לצלם?

    נטע שפירא

  21. עצת דניאל לנבוכדנצאר

    נטע שפירא

  22. דניאל ה-ו - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    בפרקים ה-ו נסגרים מעגלים שנפתחו בתחילת הספר. הספר נפתח בגלותם הסמלית של כלי בית המקדש, הנשמרים בארמון נבוכדנצאר ומחכים ליומם. בפרקנו משתמש בלשצאר בכלים בזמן משתה, שימוש המביא שוב (כמו בחלומות נבוכדנצאר) מסר אלוהי לא מובן אל מלך בבל, ומבשר את נפילתה של בבל לידי הפרסים ללא קרב. בשני פרקים אלו מוצגים שוב מלכי האימפריה הבבלית והפרסית בחולשתם ובעליבותם. בלשצאר מבטיח כבוד וגמול למסייעים לו רק לפני מותו ודריווש נלכד בגזרתו שלו ונאלץ להשליך את דניאל לאריות.
    דניאל שורד את חילופי האימפריות ונשאר במשרה רמה גם תחת השלטון הפרסי, אך נאלץ שוב להלחם על אמונתו. שלא כמו בפרק א', התחבולות וההתחמקות מפנים את מקומם לעימות ישיר עם אויביו, המסתיים בניצחונו עליהם ועל חיות הטרף.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים, והרחבה על ציורו של רמברנדט על משתה בלשאצר.

  23. משתה בלשצאר

    נטע שפירא

  24. התפילה והאריות

    נטע שפירא

  25. דניאל ז-ח - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    חלקו השני של ספר דניאל אינו עוסק בדניאל וקורותיו, אלא מכיל חזונות גאולה קשים לפענוח. רעיון ארבע המלכויות שהופיע בפרק ב' בדמותו של צלם המורכב מתכות שונות, מופיע בפרק ז' בלבוש מאיים ומפורט אף יותר. המלכויות נדמות בו כחיות אימתניות שכוחן הולך ומתגבר עד לאבדנן הסופי, שאחריו תבוא גאולתן של ישראל. מפרשים רבים לאורך הדורות ניסו לזהות את המלכויות השונות, ובמיוחד את המלכות הרביעית, אולם חשוב לראות בחזון ארבע המלכויות גם את הרעיון הכללי: הקב"ה נותן ממשלה לאומות העולם, שמתחלפות זו בזו ברצונו וברשותו. החזון משרטט את מהלך ההיסטוריה האנושית באופן המאפשר להאמין בהנהגת הקב"ה בעולם למרות הסתר הפנים של הגלות. פרק ח' הוא חזון חידתי בו מופיעות חיות נוספות, דניאל עצמו, וכל המפרשים בעקבותיו התקשו מאוד להבינו וכנראה יש לקרוא אותו על רקע מלחמות בית חשמונאי.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים ושיר להרחבה על 'חית הברזל' - החיה הרביעית בחזון דניאל.

  26. החיה הרביעית

    נטע שפירא

  27. כתב חידה

    נטע שפירא

  28. דניאל ט-י - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    בפרק ט' מופיעה תפילה ארוכה מפיו של דניאל הנאמרת בשנה הראשונה למלכות דריווש, בזמן של ציפייה דוחקת להתגשמות נבואת הגאולה של ירמיהו (פס' ב). ביסוד תפילת דניאל עומדת שאלת היחס שבין הקץ הקבוע מראש לבין יכולתה של התפילה להשפיע עליו. בסיום התפילה (פס' יט) זוכה דניאל לחזון נוסף - חזון הגאולה שיבוא בתום "שָׁבֻעִים שִׁבְעִים" (פס' כד), כלומר בתום שבעים שמיטות. כמו שאר חזונות הקץ בספר, גם חזון זה חתום וקשה להבנה והתחבטו בו פרשנים רבים לאורך הדורות מה משמעותו וכיצד להבינו.

    בפרק י' מתענה דניאל וזוכה לחזון נוסף, ורובו של הפרק מתאר את החוויה הרוחנית והפיזית העוברת על דניאל, ואת השפעותיו הקשות של החיזיון עליו.

    חשוב לזכור שפרקים ט'-י' נאמרים על רקע תחילת שיבת ציון, דווקא אז דניאל חוזה בקשר בין עולם של מטה לעולם של מעלה. חזיונו מהווה הצצה המספקת תמונה חטופה ומעומעמת של אחרית הימים.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה בשאלת היותו של דניאל נביא או חוזה.

  29. עזרא א-ב - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרק א' מתאר באופן חגיגי ופיוטי את העליה הראשונה ארצה. אפשר לחוש בהתרגשות ובשמחה שמלווה את גאולת ישראל. הפרק מסתיים בתחושת גאולה, יהודי הגולה עולים לירושלים "עם העלות הגולה מבבל לירושלים".

    פרק ב' מפגיש אותנו עם המציאות בצורת רשימה ארוכה של העולים ארצה. הפרק ארוך אבל עיון זהיר ברשימה ילמד אותנו רבות על זהות העולים, מצבם הכלכלי, ועל מאפייניה של עליה ראשונה זו.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על גליל כורש שמשלים את התמונה המקראית.

  30. העליה הראשונה

    נטע שפירא

  31. רשימות העולים

    נטע שפירא

  32. עזרא ג-ד - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרק ג' מתאר בפנינו את המפגש הראשון בין החזון למציאות של ימי שיבת ציון. הצהרתו החגיגית של כורש כיוונה את העם לגאולת ירושלים ובניית המקדש, אולם פרקנו נפתח בתיאור המצב בתקופה - בני ישראל בערים והאוכלוסייה בארץ עוינת ומאיימת. חלקו השני של הפרק מתאר את חגיגת יסוד המקדש, המלווה ברגשות מעורבים.

    פרק ד' נפתח במפגש עם היריבים הגדולים של שבי ציון בארץ הלא הם השומרונים. החלטתם של זרובבל וישוע לדחות את בקשת השומרונים להיות שותפים בבניין המקדש היא צעד ראשון במדיניות בדלנית נחרצת שתגיע לשיא בגירוש הנשים הנכריות בימי עזרא.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על נושא הקרבת הקרבנות ללא בית מקדש.

  33. בין החזון למציאות

    נטע שפירא

  34. ההתנגשויות עם השומרונים

    נטע שפירא

  35. עזרא ה-ו - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרקים ה'-ו' מסיימים את החטיבה הראשונה של ספרי עזרא ונחמיה. כמו בפרק ד' גם בפרק ה' מופיע כתב שטנה של צרי יהודה, אולם הפעם מתגברים שבי ציון ומצליחים להשלים את המלאכה.

    בשנת שתים לדריווש המלך, לאחר הפסקה של שמונה עשרה שנה מתחדשת עבודת הבניה והתקופה הראשונה של שיבת ציון מגיעה לשיאה ולסיומה עם חנוכת המקדש.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על אחריתו של זרובבל

  36. מצליחים להשלים את המלאכה

    נטע שפירא

  37. חנוכת המקדש

    נטע שפירא

  38. עזרא ז-ח - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרק ז' נפתח במילים "אחר הדברים האלה" המגשרות בין אירועי שנת שתיים לדרויווש המתוארים בפרק ו', לימי שלטונו של המלך ארתחשתסא, ועליית עזרא ונחמיה.

    דמותו של עזרא מנהיגה את עם ישראל במעבר מן החזון הנבואי אל עולמם של חכמים. דמותו נחקקה בזיכרון הדורות כמנהיג רוחני רב השפעה, כעין משה שני. בפרקנו ניתן לראות את
    מטרות עלייתו, להתוודע לאופי הנהגתו ולדרך בה הוא מתמודד עם האתגרים הרוחניים והדתיים שהוא פוגש עם עלייתו ארצה.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על הלויים בספר עזרא.

  39. עליית עזרא ומטרותיה

    נטע שפירא

  40. עזרא ט-י - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    בפרקנו מתוארת אחת הפרשיות הדרמטיות והקשות של תקופת שיבת ציון. עזרא מגלה מציאות עגומה של נישואי תערובת בין שבי ציון לאוכלוסיה המקומית בארץ.
    בפרשיה זו רב הנסתר על הנגלה, ומן הקריאה בה עולות שאלות רבות. גירוש נשים וילדים הוא צעד חסר תקדים ואין לו מקבילות במקרא. מדוע נישאו השרים, הכהנים והעם לנשים נכריות? האם סברו שהדבר מותר? מי הן הנשים ומדוע לא נבחנת אפשרות כלשהי לגיירן ולצרפן לקהל השבים? מה בדיוק אירע במעמד המתואר? האם הנשים גורשו?

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על הסיבה לתופעת נישואי התערובת דווקא בתקופת שיבת ציון.

  41. נישואי התערובת בארץ

    נטע שפירא

  42. גירוש הנשים הנכריות

    נטע שפירא

  43. נחמיה א-ב - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    בספר נחמיה אנו פוגשים את דמותו המרשימה ורבת ההשראה של נחמיה. באופן יוצא דופן כתוב רובו של הספר בגוף ראשון כספר זיכרונות של נחמיה. נחמיה, פקיד פרסי רם דרג, עוזב את משרתו הרמה בשושן ומתמנה לפחה של יהודה. שמו ושם אביו- נחם-יה בן חכה-ליה, מעידים על רוח אמונה בגאולה שפעמה בו ובמשפחתו. באישיותו הייחודית משולבות אמונה יוקדת לצד יכולת מעשית גבוהה. בראש הפרק שומע נחמיה על חומת ירושלים הפרוצה, ושמועה זו מניעה אותו לפעולה. בניית חומת ירושלים היא מפעלו הגדול של נחמיה המלווה את הספר לכל ארכו.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על יריביו של נחמיה שילוו אותו לאורך הספר.

  44. היכרות עם נחמיה

    נטע שפירא

  45. תחילת הנהגתו של נחמיה

    נטע שפירא

  46. נחמיה ג-ד - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    בימי קדם, החומה הייתה אמצעי הגנה חשוב לערים. ללא חומה אפשר היה להסתנן לעיר ולברוח ממנה, ותושבי העיר היו סובלים מחוסר בטחון אישי וכלכלי, בימי שלום ועוד יותר בימי מלחמה. העדר חומה עיכב למעשה את התפתחות העיר כמרכז מדיני ושלטוני ולכן בניית חומת ירושלים היתה מפעל בעל חשיבות עליונה.
    פרק ג' בנחמיה כולל את רשימת בוני חומת ירושלים ואלו בפרק ד' אנו פוגשים את מנהיגותו של נחמיה מול האיום הביטחוני ואת רצונו לארגן את הגנת העיר ולהמשיך את הבניה. בפרק זה אנו מתוודעים להבנתו של נחמיה את נפש האדם ואת הצלחתו לשכנע את העם בנחיצות בניית החומה.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על מקומו של שער העיר והשערים הרבים בחומה.

  47. איך בונים חומה?

    נטע שפירא

  48. מנהיגותו של נחמיה

    נטע שפירא

  49. נחמיה ה-ז - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    בפרק ה' נפסק במפתיע תיאור בניית החומה לצורך התמודדות עם סדקים פנימיים בתוך קהילת שבי ציון. בצד ההתמודדות עם האתגרים הביטחוניים ועם בניית החומה, מתמודד נחמיה עם עוולות חברתיות בין עשירים לעניים ביהודה. נחמיה מבהיר לעם שסולידריות פנימית וחברה מוסרית הם תנאי הכרחי להישארות בארץ. בפרק ו' מתחדשת עבודת הבניה ואיתה איומים על נחמיה עצמו. הפרק חושף בפנינו את המציאות המורכבת איתה מתמודד נחמיה, מציאות הכוללת אויבים מבפנים ומבחוץ כאחד. הפרק מסתיים בהשלמת החומה ובראש פרק ז' ממשיך נחמיה בביסוס החיים בירושלים. בהמשך הפרק מופיעה שוב רשימת היחס שהופיעה בעזרא ב'.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על נבואת זכריה שנאמרה על חומות ירושלים.

  50. צדק חברתי

    נטע שפירא

  51. התמודדות מבפנים ומבחוץ

    נטע שפירא

  52. נחמיה ח-ט - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    בפרק ח' מתוארים בפעם הראשונה רגעי מנהיגות משותפת של עזרא ונחמיה, ובפעם השניה חגיגת חגי תשרי בתקופת שיבת ציון. בפרק מתואר מעמד רוחני רב רושם, שמביא לתגובה רגשית חזקה של העם. מנהיגותם של עזרא ונחמיה מובילה את העם לקיום מצוות מתוך שמחה והופכת את החגים לימים של שמחה, אמונה ואחדות.
    בפרק ט' חוזרת האווירה העגומה בהתכנסות הכוללת ווידוי ובו תיאור מצבם הקשה של שבי ציון ונאמנותם לקב"ה למרות הכל.

  53. חגיגת חגי תשרי

    נטע שפירא

  54. נחמיה י-יא - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    בפרק י מתוארת כריתת אמנה. האמנה הינה ברית נאמנות והתחייבות בה מקבלים ישראל על עצמם מרצונם ובשבועה לקיים את תורת משה ללא תנאי. הפרק מחולק לשני חלקים: תיאור מעמד כריתת האמנה ורשימת החותמים עליה (א-כט) והאמנה עצמה (ל-מ).
    בפרק י"א אנו שבים לשלב האחרון של מפעלו הגדול של נחמיה: אכלוס ירושלים לקראת חנוכת החומה. לאחר השלמת החומות מאכלס נחמיה את העיר תוך שימוש בגורל, ובכך מזכיר את ימי יהושע.

  55. כריתת האמנה

    נטע שפירא

  56. אכלוס ירושלים

    נטע שפירא

  57. וידוי ותפילה

    נטע שפירא

  58. נחמיה יב-יג - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרק י"ב נפתח ברשימת משמרות הלויים והכוהנים, ושיאו בחגיגת חנוכת החומה- טקס מרשים לקידוש ירושלים.
    פרק י"ג מסכם את הספר ומתאר שורת התמודדויות של נחמיה עם מגוון הבעיות עמן נפגשנו לאורך הספר: נישואי תערובת, שבת, צרי יהודה, מתנות הלווים ועוד. הספר מסתיים בקריאתו הנוגעת ללב של נחמיה "זכרה אלהי לי לטובה".

  59. השיא - חנוכת החומה

    נטע שפירא

  60. סיכום פועלו של נחמיה

    נטע שפירא

  61. דברי הימים א, א-ד - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    רבים מפרקיו של ספר דברי הימים מופיעים גם בספרים אחרים של התנ"ך. הספר נכתב בתקופה הפרסית והינו ניסיון לכתוב מחדש את דברי ימי עם ישראל על מנת להנחיל לבני התקופה ולדורות הבאים רעיונות ועקרונות נוספים על אלה שנלמדו קודם. על מנת להבין את מטרתו ומגמותיו של הספר נרבה במהלך הלימוד בהשוואות למקורות המקבילים. השאלה הקבועה שתלווה אותנו בלימודנו היא מדוע בחר הספר לחזור על פרשיות שכבר נכתבו ואיזה מסר ייחודי נובע מחזרה זו.
    עיקר ענינו של הספר הוא מלכות דוד וביתו, ועשרת הפרקים הראשונים מהווים מעין מבוא למלכות דוד וסוקרים את קורות העולם עד אליו. פרקים א-ד הינם חלק ממבוא זה, הסוקר את תולדות העולם באמצעות אילנות יוחסין. במבט ראשון רשימות היחס נראות טכניות בלבד, אולם עיון בהן ילמד אותנו רבות.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על משמעות הופעתו של לוח העמים

  62. מבוא לדברי הימים

    נטע שפירא

  63. רשימות היחס של שבטי ישראל

    נטע שפירא

  64. "והדברים עתיקים"

    נטע שפירא

  65. דברי הימים א, ה-ט - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרקים ה'-ט' הינם המשך המבוא לספר דברי הימים, בו מפורטים אילנות היוחסין של השבטים השונים. בניגוד לרושם המסחרר וחסר הפשר שיש לקריאה הראשונית ברשימות, עיון מדוקדק בהן יוצר הכנה לקראת הספר ומגמותיו העיקריות. הרשימות מציגות לנו את העם שאת תולדותיו מתכוון הספר לתאר, את קשריו העמוקים והרציפים לארץ בה הוא יושב. ארגון הרשימות ממחיש את רעיון הבחירה בעם ישראל ובבית דוד ומדגיש את מרכזיותם של בית דוד ושל המקדש.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על מותם של בני אפרים והיחס ליציאת מצרים.

  66. דברי הימים א, י-יב - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרק י' מתחיל בתיאור קורות המלכים, המקביל לספר שמואל. מפרקי מלכותו של שאול נבחר רק סיפור מותו, והוא מופיע כאן כהקדמה לתיאור הרחב והמפורט של מלכות דוד בפרקים י"א-כ"ט.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימד הפרקים והרחבה על דמותו של שאול דרך הבלדה של אלתרמן.

     

     

     

  67. מותו של שאול

    נטע שפירא

  68. תחילת מלכותו של דוד

    נטע שפירא

  69. דברי הימים א, יג-יד - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    בדברי הימים סיפור פרץ עוזא והניסיון להעלות את הארון לירושלים מופיע בראשית תיאור מלוכתו של דוד, ומדגיש את חשיבותה של ירושלים ומרכזיותה במלכותו של דוד. ההבדל המרכזי בין דברי הימים למקבילה בשמואל הוא שדברי הימים מפנה את האחריות לתוצאות ההרסניות של האירוע מעוזא לדוד. בפרק י"ד מתוארת מלחמת דוד בפלשתים בה מתבטל דוד לחלוטין לפני הקב"ה ומוסר לו את גורל המלחמה בכל אחד משלביה. דבקות זו מביאה לניצחון על פלשתים ומהווה תיקון לחטאו בהעלאת הארון.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים, והרחבה על הקשר בין סיפור עוזא לנדב ואביהוא.

  70. העלאת הארון - בין שמואל לדברי הימים

    נטע שפירא

  71. דברי הימים א טו-טז - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    לאחר תיקון הסיבות שגרמו לאסון עוזא משלים דוד בפרקים ט"ו-ט"ז את העלאת הארון לירושלים, תוך הקפדה על הדרך הנכונה לשאת את הארון. לתיאור העלאת הארון לירושלים המוכר לנו משמואל מתווספות רשימות ארוכות של לוויים ומזמור ארוך המורכב מחלקים מפרקי תהילים המוכרים לנו. הוספת המזמור מציגה את דמותו של דוד כנעים זמירות ישראל וכמייסד עבודת הלווים במקדש, עוד טרם הקמתו.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על המקום אליו העלה דוד את הארון.

  72. העלאת הארון - התיקון

    נטע שפירא

  73. נעים זמירות ישראל

    נטע שפירא

  74. דברי הימים א, יז-יט - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    בפרק י"ז מופיעה בקשתו של דוד לבנות את בית המקדש, בקשה זו מופיעה במספר מקומות בתנ"ך והסירוב לבקשה מנומק באופן שונה כל מקום ומקום. בפרקים י"ח-י"ט מסופרים סיפורי קרבותיו השונים של דוד. לכל הפרקים מקבילות בשמואל, הקרובות מאוד לנוסח בדברי הימים, ההבדל המרכזי בין דברי הימים לשמואל בפרקים אלו נעוץ בבחירה אלו מהסיפורים לספר שוב ואלו להשמיט.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על התמודדותו של דוד עם הגזירה שלא לבנות את המקדש.

  75. מדוע לא בנה דוד את המקדש?

    נטע שפירא

  76. קרבות דוד

    נטע שפירא

  77. דברי הימים א, כ-כב - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרקים כ'-כ"ב עוסקים בשיאה של מלכות דוד, ומציגים אותה באור שונה לחלוטין מהפרקים המקבילים בשמואל תוך השמטת הקשיים שבהם נתקלה מלכות דוד. פרק כ' עוסק בקרבות הגבורה של דוד, ופרק כ"א מביא בהרחבה את סיפור המפקד, הרחבה זו ממחישה שנית את חשיבות נושא המקדש בספר דברי הימים.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על גורן ארוונה ובחירת ירושלים.

  78. המפקד, המגיפה והגורן

    נטע שפירא

  79. דברי הימים א, כג-כד - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    לפרקים כב-כט בדברי הימים אין מקבילה בשמואל ובמלכים. פרקים אלה בדברי הימים מבססים את דמותו של דוד כמייסד המקדש. דוד הוא זה שממנה את הצוות שבונה את המקדש, דואג לכסף לבנייתו, מתרים את הציבור ונותן את התכניות.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על בני משה.

  80. זקנתו של דוד בדברי הימים

    נטע שפירא

  81. משמרות הכהונה

    נטע שפירא

  82. דברי הימים א, כה-כו - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרקים כ"ה-כ"ו מחזקים את התיאור בספר שמואל את דוד כ"נעים זמירות ישראל". הנגינה והשירה מלוות את דמותו של דוד לאורך חייו. בפרקים אלו מתווסף נדבך נוסף לקשר בין דוד לשירה ולנגינה והוא מקדים את עבודת הלווים בשירה ובנגינה במקדש אותו עתיד שלמה לבנות. הפרקים מדגישים את הקשר החזק בין דוד ללווים, את השפעתו עליהם ואת נאמנותם אליו.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על תפקידו של שמואל ביסוד עבודת המקדש.

  83. שירת הלויים

    נטע שפירא

  84. עובד אדום

    נטע שפירא

  85. דברי הימים א, כז-כט - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    בפרקים הקודמים ראינו את יסוד מחלקות הכהונה והלוויה, ויסוד סדרי בית המקדש כהכנה לבנייתו על ידי שלמה. פרק כ"ז עוסק בהקמת צבא מחלקות בידי דוד, ובמינוי שרים על שבטי ישראל. בפרק כ"ח מתוארת העברת תפקיד בניית המקדש מדוד לשלמה, תוך הדגשת בחירתו האלוקית של שלמה, ויצירת זיקה לבניין המשכן על ידי משה. בפרק כ"ט אנו נפרדים מדוד המלך.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על הביטוי "דוד מלך ישראל חי וקים"

  86. החלוקה למחלקות

    נטע שפירא

  87. העברת התפקיד לשלמה

    נטע שפירא

  88. סיכום דמותו של דוד

    נטע שפירא

  89. דברי הימים ב, א-ב - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרקים א-ב פותחים את תולדותיה של מלכות שלמה. כמו בדברי הימים א, גם כאן יש ללמוד את הפרקים בדברי הימים תוך השוואה מתמדת למקבילות במלכים. ההשוואה מלמדת אותנו על הדגשים אותם מעוניין בעל דה"י לתת לדמותו של שלמה.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה בנושא בניית המקדש על ידי גרים.

  90. דברי הימים ב, ט-י - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרק ט מתאר בפירוט את כוחו ועושרו של שלמה המלך, והקוראים בדברי הימים נפרדים משלמה כשהוא בשיא כוחו, עושרו ותפארתו.

    פרק י מתאר את פילוג הממלכה המאוחדת לאחר מות שלמה, וחוזר באופן מילולי על סיפור הפילוג במלכים בשינויים סגנוניים מזעריים.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על כסא שלמה.

  91. סיכום מלכות שלמה

    נטע שפירא

  92. פילוג הממלכה

    נטע שפירא

  93. דברי הימים ב, יא-יב - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרקים יא-יב מתארים את ימי מלכותו של רחבעם וכוללים פרטים רבים שאינם מופיעים במקבילה במלכים. התיאור ההיסטוריוגרפי בדברי הימים מתרכז בדברי ממלכת יהודה ומתאר את האירועים בממלכת ישראל רק במקומות בהם הם רלוונטיים למתרחש ביהודה, ולכן מלכות ירבעם מוזכרת בפסוקים ספורים. המשמעות הניתנת לימי השלווה בראשית מלכותו של רחבעם, ולפורענות במסע שישק היא דוגמא לדרך בה מודגשת תורת הגמול בספר דברי הימים.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על מסע שישק.

  94. מלכות רחבעם

    נטע שפירא

  95. דברי הימים ב, יג-יד - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרקים יג-יד מתארים את שנות מלכותם של אביה ואסא. תיאור מלכות אביה בדה"י שונה מהותית מתיאורה במלכים, רוב החומר המובא בדה"י אינו מופיע במלכים. סיכום מלכותו של אבים במלכים הוא שלילי, ולעומת זאת, בדה"י אביה מתואר כמלך טוב, נאמן לאלוהיו ומנהיג את עמו בהצלחה. המלחמות בין אביה וירבעם ובין אסא לזרח הכושי מתוארות בהרחבה רבה ושתיהן מלחמות ניסיות המדגישות את הגמול הישיר והמידי הניתן על דבקות בקב"ה.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על תל מרשה.

  96. מלכות אביה

    נטע שפירא

  97. המלחמה בזרח הכושי

    נטע שפירא

  98. דברי הימים ב, טו-טז - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    בדברי הימים מחולקת מלכות אסא לתקופה חיובית ולתקופה שלילית ומתווספים לנו אירועים רבים. בתקופה הראשונה אסא עושה הישר בעיני ה', מבער את הפולחן הזר וכתוצאה מכך מנצח במלחמה ומבצר את ממלכתו. בתקופה השנייה אסא נשען על בן הדד במקום על הקב"ה, לוקח מאוצרות המקדש ופוגע בחנני, וכאשר הוא חולה הוא דורש ברופאים במקום בה'.
    על פי מלכים הרושם על אסא הוא חיובי ואילו בדברי הימים מובאת עליו גם ביקורת, ומודגשת תפיסת הגמול המחדדת את השכר והעונש המיידים על כל מעשה.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על יחס הרמב"ן לרפואה ולרופאים.

  99. נבואת עזריהו

    נטע שפירא

  100. המלחמה והמחלה

    נטע שפירא

  101. דברי הימים ב, יז-יח - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    ארבעה פרקים מוקדשים לתולדות מלכותו של יהושפט, והם משקפים את החשיבות הרבה שייחס המחבר לימי יהושפט. הקו המשותף למלכים ולדברי הימים הוא התיאור החיובי של מלכות יהושפט. יחד עם זאת, בדברי הימים מופיעים פרטים רבים שאינם מוזכרים במקבילה במלכים.
    פרק י"ח זהה כמעט לחלוטין למקבילה במלכים, אלא שבמלכים הוא מופיע במסגרת תיאור דברי ימי מלכות ישראל ואילו כאן הוא מופיע בתיאור דברי ימי מלכות יהודה.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על משמעותה של עיר בירה בלשון העברית.

  102. מורי התורה

    נטע שפירא

  103. דברי הימים ב, יט-כ - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרק י"ט הוא פרק קצר העוסק בחיזוק מערכת המשפט על ידי המלך יהושפט. בפרק כ' מתוארת מלחמה ניסית המוכרעת בכוחה של האמונה והתפילה.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה המשווה בין הישועה בימי יהושפט ליציאת מצרים.

  104. חיזוק מערכת המשפט

    נטע שפירא

  105. דברי הימים ב, לא-לב - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    אחרי חגיגות הפסח, המסתיימות בשמחה גדולה, מבסס חזקיהו את שלטונו ואת קיום מצוות ה' בעם. בפרק לא מתואר תהליך הסדרת העבודה במקדש, וחיזוק הכוהנים והלווים על ידי אכיפת גביית המעשרות ומתנות הכהונה.
    ​למרות צדיקותו של חזקיהו הוא מותקף על ידי סנחריב מלך אשור, מסע סנחריב מתואר במלכים, בישעיהו ובדברי הימים. בכל אחד מהמקורות דגשים אחרים בהבנת אירוע מכונן זה - ההצלה הניסית של ירושלים מחד, וחורבנן של ערי יהודה מאידך.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על מפלת סנחריב.

  106. גביית המעשרות

    נטע שפירא

  107. דברי הימים ב, לד-לו - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרקים ל"ד ול"ה מתארים את מלכותו של יאשיהו, אחרון מלכי יהודה הצדיקים, את התקוות הגדולות שנתלו בו, ואת אחריתו הטרגית. בפרקים מתואר ניסיון הרואי של יאשיהו להחזיר את הגלגל אחורנית ולתקן את מה שעיוותו אביו וסבו. למרות מאמציו, מציאת הספר ואחריה נבואת חולדה, מעמידים את המלך בפני העתיד הקודר שצפוי לבני עמו.

    פרק ל"ו מתאר בקצרה את קורות מלכי יהודה האחרונים עד לחורבנה של יהודה.

    כמו ספרים רבים, גם דברי הימים מסתיים באחרית של תקווה, אזכורה של הצהרת כורש מלמדת על הישרדותו של העם ותקוותו לשוב לאדמתו.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה שעוסקת במילה האחרונה בתנ"ך - "ויעל".

  108. המהפכה ומציאת הספר

    נטע שפירא

  109. סוף מלכות יאשיהו

    נטע שפירא

  110. תקופת מעבר

    נטע שפירא

  111. חוצים את הירדן

    נטע שפירא

  112. צעדים ראשונים

    נטע שפירא

  113. סיפור המרגלים

    נטע שפירא

  114. כיבוש העיר הראשונה

    נטע שפירא

  115. קרבות העי

    נטע שפירא

  116. תרמית ושבועה

    נטע שפירא

  117. מלחמות בצפון ובמרכז

    נטע שפירא

  118. מלחמה בברית המלכים

    נטע שפירא

  119. סיכום כיבושי עם ישראל

    נטע שפירא

  120. לקראת חלוקת הנחלות

    נטע שפירא

  121. קיום ההבטחה לכלב

    נטע שפירא

  122. שבט יהודה בראש הנוחלים

    נטע שפירא

  123. נחלת בני יוסף

    נטע שפירא

  124. סיום חלוקת הנחלות

    נטע שפירא

  125. הקדשת ערי המקלט

    נטע שפירא

  126. ערי הלויים

    נטע שפירא

  127. ישראל משני עברי הירדן

    נטע שפירא

  128. שני נאומי פרידה

    נטע שפירא

  129. בין יהושע לשופטים

    נטע שפירא

  130. המצב מתדרדר

    נטע שפירא

  131. תשועות ראשונות

    נטע שפירא

  132. תשועה ביד אשה

    נטע שפירא