בפרק כ"ט אנו נפרדים מדוד. דמותו של דוד בדברי הימים שונה במידה ניכרת מזו שבשמואל. ישנם קווים מיוחדים שמאפיינים את תיאורו של דוד בדברי הימים.

 

1. עברו על הפרקים בהם מתוארת מלכות דוד, סכמו לעצמכם את הנקודות בהן עסקנו, ונסו לנסח לעצמכן מספר תובנות על דמותו של דוד בדברי הימים.

 

2. בפרק כ"ט נפרדים אנו מדוד, קראו את דבריה של שרה יפת מתוך ספרה "אמונות ודעות בספר דברי הימים", היזכרו בלימודיכם את פרקי דוד בספר וחוו דעתכם על מסקנותיה:

"דמות דוד בדברי הימים שונה במידה נכרת מזו שבשמואל. שלושה קווים מייחדים את תיאורו של דוד בדה"י:

א. פיאור דמות דוד והאדרת מלכותו: בעל דה"י השמיט כמעט את כל הסיפורים שיש בהם משום דופי בדוד ולעיתים עד כדי השמטת פרטים קטנים שאינם לכבודו (מעשה מיכל שמ"ב ו כ ואילך; סיפור הרעב שמ"ב כא א ואילך; ציון העובדה שדוד כמעט הוכה בידי פלישתים שמ"ב כא טו-יז ועוד). עובדה זו הוכרה ע"י פרשני ימה"ב והודגשה ע"י המחקר החדש. כל הסיפורים שיש בהם פגיעה בדמותו כגון הסיפור על חטאו בבת שבע, מעשה אמנון ותמר, מרד שבע בן בכרי, תיאור זקנתו ועוד (שמ"ב יא-כא). דה"י מפאר את דוד מעבר לנתונים שבשמואל ועושה זאת בשתי דרכים - ע"י תוספות וע"י השמטות. הוא מוסיף לדוד שורה ארוכה של פעילויות בתחום חיי המדינה והדת ושם בפיו נאומים ארוכים החדורים רוח של דתיות עמוקה ומסירות נלהבת לאלוהי ישראל ולעמ"י.

ב. העדר התעניינות בדוד האיש ומיקודה בדוד כמלך ישראל: התעניינות בדוד היא רק לאחר שהומלך על ישראל למלך ורק באותם עניינים שיש להם זיקה לעם ולמדינה. נקודת ראות זו מסבירה פרטים רבים בבחירת החומר שאינם מוסברים ע"י הנקודה הראשונה. בדה"י הושמטו כל העניינים שקדמו להמלכת דוד וביניהם גם עניינים חיובים כמו משיחתו למלך ע"י שמואל (שמ"א טז), מלחמתו בגלית (שמ"א יז) ועוד. לאחר המלכת הושמטו מזמורי דוד (שמ"ב כב-כג). מצד שני הועברו לדה"י כל החומר שיש לו נגיעה לענייני המדינה, כל המלחמות שנזכרו בשמואל, כולל אפילו האפיזודות המצומצמות של מלחמות הגיבורים בפלישתים (למעט סיפור עייפותו של דוד במלחמה עם פלשתים בשמ"ב כא טו-יז). כל הידיעות הנוגעות לארגון המדינה וניהולה, לענייני הדת, לקשרי החוץ, לפעולות הבניה, וכן סיפור המלכתו, הידיעות על נשיו ובניו וסיכום ממלכתו.
התעניינות בהיבטים הציבוריים של מלכות דוד נכרת גם בתוספות המרוכזות בשני תחומים: ארגון המדינה וניהולה בתחום החילוני והדתי ותיאור מפורט של טקסים המתוארים בקצרה בשמואל ומלכים. (המלכת דוד שמ"ב ה א-ג; דה"א יא א-ג; יא י-מז; יב כד-מא; העלאת הארון שמ"ב ו וכנגדו דה"א יג; טו-טז; המלכת שלמה מל"א א לב ומולו דה"ב כט ז-כג כח-כט). בשני הטקסטים הראשונים ישנה הרחבה של המקור ובהמלכת שלמה יש תחליף גמור לנתון במלכים. על ידי כלל ההשמטות והתוספות נוצר שיווי משקל חדש בדמותו של דוד. העניינים מן התחום האישי הושמטו ועל מה שנשאר נוספו עניינים רבים מתחום הארגון והמנהל ותיאורי טקסים ציבוריים.

ג. הבלטת זיקתו של דוד לייסוד המקדש ולכינון הפולחן: מקום חשוב ביותר מוקדש בספר דה"י לתיאור זיקתו של דוד לייסוד המקדש ולכינון הפולחן. המסורת שדוד כונן את השירה במקדש ואף חיבר מזמורים איננה מיוחדת לדה"י, היא נזכרת במקומות אחדים בספר עזרא ונחמיה, עומדת מאחורי הכותרת למזמורי תהילים, ויש לה כנראה שורשים במציאות ההיסטורית הקדומה ... לעומת זאת ההשקפה שכינון השוערים וקביעת תפקידיהם וכחלוקת הסגל הפולחן למחלקות וחלוקת העבודה ביניהם נעשו ע"י דוד מיוחדת לדה"י, וכן ההשקפה שעיקר ההכנות לבניין המקדש נעשו בידי דוד.
השינויים בדמותו של דוד וההדגשות המיוחדות לדה"י עוררו את שאלת המהימנות ההיסטורית של הדמות ויחסה לשמואל. המחקר עמד מזמן על התפקיד המרכזי של דוד בארגון המדינה עד כדי ראית היבט זה כסגולתו המרכזית. אולם בס' שמואל התיאורים מתעלמים מן ההיבט הזה של אישיותו. כבר בתקופה קדומה הייתה דמות דוד לסמל של מלך גדול בעל מידות נעלות, אולם עובדה זו אינה מוסברת כראוי לאור התיאור בשמואל המרבה לעסוק בחולשותיו ומתאר את הפגעים שבאו על משפחתו. דמות דוד מצטיירת בפרקים רבים בספר כמלך נרדף, בראשית דרכו ע"י שאול ובסוף ימיו ע"י בניו, נשותיו ואנשי חצרו. אם אל נניח שהיו אירועים אחרי באישיותו של דוד שניתן להם ביטוי חלקי בשמואל אל נוכל להסביר מדוע נתלתה בו האמונה הישראלית והפכה אותו לסמל לעתיד.
אין ספק שהדמות המתוארת בדה"י מושפעת מן המגמה להפליג בכבוד דוד ולהעלים חולשותיו, אך ההדגשה על דמותו כמייסד מדינה וכמי שקבע את דפוסי ארגונה הולמת את דמותו ההיסטורית. יתר על כן, דה"י השמיט חלקים גדולים מחייו הפרטיים של דוד והוסיף בתחום חיי המדינה, ונקודת המוצא שלו היא יותר היסטורית מזו של ספר שמואל."

 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"