לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות ודגשים לעיון והעמקה בפרק:

 

בספר שופטים על עם ישראל להפוך את כיבוש הארץ לישיבה של קבע ולהתמודד עם המעלות והמורדות שמזמנים החיים בארץ ישראל.

א. בתחילתו ובסופו של ספר שופטים מופיע בכי גדול (ב', ד-ה; כ', כו). השוו בין שני המקרים, כיצד מבטאים שני אירועים אלו את אופייה של התקופה?

ב. תקופת השופטים מתוארת בפסוקים יא-יט בפרקנו בדגם מעגלי של חזרה על שלבי התנהגות קבועים. עיינו בסיפורי השופטים הבאים: עתניאל (ג', ז-יא) גדעון (ו', א-ז, יד) יפתח (י', ו-י; י"א, כט) שמשון (י"ג, א; ט"ז,לא) שימו לב כיצד משתנה הדגם במהלך הספר וחשבו מה משמעות השינויים הללו וכיצד הם משקפים את הדרדרות המצב בעם?

ג. פסוקים ז-י בפרקנו חוזרים על סופו של ספר יהושע (ראו כ"ד, כט-לג). על רקע המעבר לצורת הנהגה חדשה, מה יכול להיות הטעם לחזרה זו?

ד. "...ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את ה׳ וגם את המעשה אשר עשה לישראל" (שופטים ב', י) מעבר בין דורות אינו מעבר פשוט. כיצד מתבטאת בעיה זו בספר שופטים וכיצד אפשר להתמודד איתה?

להרחבה עיינו גם  בדבריו של פרופ׳ חיים ירושלמי: "רק בישראל ולא בשום עם מלבדו נתפס הציווי לזכור כמצווה דתית לעם כולו: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים" (דברים כ"ה, יז) ...הן בתורה והן בדברי הנביאים ברור וצפוי כבר מרגע יציאת מצרים, שעם כניסת בני ישראל אל הארץ המובטחת יקום דור חדש של בנים אשר לא חוו את יציאת מצרים, לא את מעמד הר סיני... וגם לא את ההתנחלות... שהרי השכחה היא טבע האדם... מעגל החיים כמוהו כמעגל הזמן. אנשים צעירים נולדים, וטבעי, ואף צפוי שנושאים כבדי משקל אלה לא יעמדו בראש מעייניהם. השאלה היא כיצד עלינו להנחיל להם מורשת המבוססת על זיכרון, על אי שכחה, כדי שישכילו להתמודד עם מחזוריות החיים..."
(ירושלמי, זכור: היסטוריה יהודית וזיכרון יהודי, עם עובד, 1982 )

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"