לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

הכרם והיין, השוזרים את הפרק לכל ארכו היוו ענף כלכלי מרכזי בממלכת יהודה של ימי ישעיהו. ההמחשה באמצעות דימויים אלה סייעה לשומעים להבין ולהזדהות עם דברי הנביא. במשל הכרם (א-ז) מנסה הנביא באמצעים רטוריים מגוונים לקרב את קהל שומעיו לאכזבתו העמוקה של הקב"ה מהם ולענשם הקרב. לאחר המשל מופיעה שרשרת של נבואות הפותחות במילה "הוי" ומתארות את חוסר האבחנה בין טוב לרע ששורר בממלכת יהודה בסגנון שנע בין תוכחה לקינה. בסיום הפרק מנבא ישעיהו את בואו הצפוי של האויב הגדול מכולם. האויב האשורי עדיין אינו מזוהה בשמו, רק צילו המאיים מתקרב לממלכת יהודה.

א. הנביא מושך את קהל השומעים באמצעות שימוש במשל, שימו לב למעברים בין משל ונמשל בפסוקים. מיהו הדוד? מיהו הידיד? מי נשפט ומי שופט? מתי הופכת השירה לצעקה?

ב. המשל עוסק באכזבה העמוקה של הקב"ה מעמו והשורש קו"ה חוזר בו שלוש פעמים. שימו לב לפירוט כל שלבי הפעילות החקלאית והעמל הרב המושקע בכרם ונסו לחשוב כיצד ענשו של הכרם משאיר פתח לתקווה.

ג. בשש קריאות "הוי" מוכיח הנביא את חברת השפע המושחתת של ימי עוזיהו, ומאיים עליהם בעונשים של מידה כנגד מידה. שימו לב להופעות הכרם והיין בתוכחה, כיצד היין והשכרות משקפים אבדן דרך באופנים שונים?

ד. שימו לב למאפיינים העל אנושיים של הגוי הבא מרחוק. מדוע לדעתכם הנביא אינו מזהה אותו בשמו?

הרחבה:
התקווה שנכזבה מופיעה לאורך משל הכרם. בשיאו של המשל עומדת שאלתו-זעקתו של בעל הכרם "מדוע קוויתי", בעל הכרם שואל את עצמו מדוע תלה תקוות כה רבות בכרם זה, שהובילו אותו להשקעה הגדולה ולאכזבה המרה. אולם ביחסי הכרם ובעל הכרם נשאר פתח לתקווה. הכרם ננטש אך לא נעקר, הגדרות מוסרות, בעלי החיים מורשים לפגוע בו, השמיים אינם ממטירים עליו, העבודות הנחוצות לא נעשות אבל אין עקירה של הכרם והחלפתו בגידול אחר. נטישה זו, למרות תוצאותיה הקשות, משאירה אפשרות לחזרה ולתיקון. 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך תכנית "מתן על הפרק"