הגאווה מעוורת

בפרק י׳ מטיח הנביא ביקורת קשה ולעגנית באימפריה האשורית, שמוצגת כ׳שבט אפי׳ - ככלי ביד ה׳ להבאת פורענות על ישראל. הנביא משתמש בציטוטים מתוך נאומי הרהב האשוריים על מנת להמחיש את חטאו העיקרי של אשור, חטא הגאווה, עליה ייענש בהשמדת עוצמתו. בסיום הנבואה (כח-לג) מופיע תיאור חי וציורי של מסע צבא אשור הפוסע מהעי לכיוון ירושלים. מסע זה יסתיים בהכרתתו של אשור אל מול חומותיה של ירושלים.

א. אשור נשלח על ידי הקב"ה ומצווה לגמול לאומות על חטאיהן, אולם יש הבדל מהותי בין השליחות אותה מטיל הקב"ה על האשורים לבין מעשיהם. עמדו על ההבדלים בין התכנית האלקית לבין מעשי אשור המצוינים בפסוקים ו-ז.

ב. הנביא משתמש בשני ציטוטים מדברי הרהב של מלך אשור (ח-יא; יג-יד) מהי המציאות המתוארת בפסוקים? מהו שורש החטא של אשור, המתגלה בפסוקים יב-יג?

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"