המפקד, המגיפה והגורן

1. קראו היטב את פרק כ"א והשוו אותו לשמ"ב כ"ד, המקביל אליו. נסו לעמוד על ההבדלים העיקריים, ועל מטרותיהם. מהו לדעתכם מוקד הסיפור?
א. שימו לב לחילוף בין המילים "המלך" ו"דוד" בשמואל ובדה"י. כמה פעמים מכונה דוד בשמו וכמה פעמים בתור "המלך" בשני המקורות. מה ניתן להסיק מהבדל זה?
ב. מי מסית את דוד בשמואל (פס' א) ומי בפרקנו (פס' א)? מיהו ה"שטן", מהן האפשרויות השונות להבנת המילה? עיינו בפירוש הרד"ק לפסוקנו:
רד"ק פס' א: ויעמוד שטן על ישראל ויסת את דוד וגומר - הוא הנטוע בלב האדם מנעוריו ומה שאמר בספר שמואל ויוסף אף ה' לחרות בישראל ויסת את דוד בהם שנראה כי ה' הוא המסית, אמת הוא כי הוא הסיתו באמצעות השטן בעון ישראל שהיו ראוים להענש וגם הוא יקרא מלאך ה' והוא שראה דוד כדמות מלאך ה' וחרבו שלופה בידו כי הוא המטעה והוא הממית.
ג. השוו את מניין העם בפרקנו (פס' ה) לעומת מספרם בשמואל (כ"ד,ט) - כיצד פותר רש"י את ההבדל המספרי? כיצד עולה הדבר בקנה אחד עם שיטתו?
רש"י פס' ה: ... ויהיה כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף - (ובשמואל ב' כ"ד) כתיב שמנה מאות אלף ואיש יהודה ה' מאות אלף דמשמע דלא היו מישראל כל כך כאשר נאמר כאן, אלא לפי שהקצף היה מאת הקב"ה על דוד לא כתב שם מספר כולם שמנה ואף יואב לא מנה כל השבטים כמו שכתוב כי נתעב דבר המלך את יואב אבל כאן משום כבודו של דוד מזכיר כאן מספר וחשבון שמנה כי זהו כבודו שחיל כבד כזה היה בשבטו. וכן מוכיח כמו שפירשתי שאפילו אותו קצת מישראל שמנה לא כתב כל מספרם בשמואל אבל כאן כתב כל אותו מספר שמנה.

2. האיסור למנות את ישראל מפורט בשמות ל',יב. עם זאת, מוזכרים מפקדים שונים לאורך המקרא שלא הביאו לענישת העם. המפרשים של פרק קשה זה התחבטו לגבי מטרת המפקד וסיבת העונש החמור שהביא אחריו.
א. עיינו היטב בפרק (פסוקים: ב, ג, ה) והציעו מטרות אפשריות למפקד העם.
ב. עיינו בחלק מפירוש הרמב"ן לבמדבר א',ב. מהי התשובה שהוא מציע לשאלת חטאו של דוד במניין זה? [בפירושו המלא מציע הרמב"ן מספר תשובות נוספות, מומלץ לעיין].
רמב"ן במדבר פרק א פסוק ג: תפקדו אותם - ענין "פקידה" זכרון והשגחה על דבר, כלשון וה' פקד את שרה כאשר אמר (בראשית כא א), והוא פתרונו בכל מקום, לא ימלט מהן איש על דעתי, וגם "פקדון" מפני ששמירתו והשגחתו עליו. וכאשר צוה למנות את ישראל יאמר "תפקדו אותם", לרמוז שלא יספרם רק שיתנו כופר נפשם מחצית השקל ובהם ישגיח וידע מספר העם. ואמר בדוד מספר מפקד העם (ש"ב כד ט), כי ידע מספרם בפקידת הכופר, כי רחוק הוא אצלי שלא יזהר דוד במה שאמר הכתוב (שמות ל יב) ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. ואם אולי טעה דוד, למה לא עשה יואב שקלים, והיה דבר המלך נתעב אצלו והוא אמר לו למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל (דהי"א כא ג), ולמה לא ימנם בשקלים שלא יחטא.
אבל כפי דעתי היה הקצף עליו בעבור שמנאם שלא לצורך, כי לא היה יוצא למלחמה ולא עושה בהם דבר בעת ההיא, רק לשמח לבו שמלך על עם רב...

3. ננסה לעמוד על השאלה: היכן נמצא גורן ארנן? עיינו דה"ב ג',א.
א. השוו את פס' טז בפרק כ"א לסיפור עקידת יצחק בבראשית כ"ב פס' ד,יא,יג ועוד. מה לדעתכם מסמל הקשר בין שני הסיפורים?
ב. סיפור קניית גורן ארנן (פסוקים כ-כד) מזכיר את סיפור קניית מערת המכפלה בבראשית פרק כ"ג. מה משמעות דמיון זה לדעתכם? היזכרו בדברי המדרש הקושר בין שני האירועים: בראשית רבה (וילנא) פרשה עט ד"ה ז ויקן את: ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו וגו' במאה קשיטה. א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן, מערת המכפלה, ובית המקדש, וקבורתו של יוסף.
מערת המכפלה, דכתיב (בראשית כג) וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון.
בית המקדש, דכתיב (ד"ה א כא) "ויתן דוד לארנן במקום" וגו',
וקבורתו של יוסף, (בראשית לג) "ויקן את חלקת השדה".

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"