איך בונים חומה?

בימי קדם, החומה הייתה אמצעי הגנה חשוב לערים. ללא חומה אפשר היה להסתנן לעיר ולברוח ממנה, ותושבי העיר היו סובלים מחוסר בטחון אישי וכלכלי, בימי שלום ועוד יותר בימי מלחמה. העדר חומה עיכב למעשה את התפתחות העיר כמרכז מדיני ושלטוני ולכן בניית חומת ירושלים היתה מפעל בעל חשיבות עליונה.
פרק ג' מתאר את בניית חומת ירושלים באמצעות רשימת הבונים. עיון ברשימות יכול ללמד אותנו רבות.

1. שימו לב למספר השערים הנבנים בחומה, נסו לשער מה יכולות להיות הסיבות לבנית שערים רבים כל כך.

2. שימו לב לזהות האנשים הבונים את החומה, מי הם? כמה מהם תושבי ירושלים? שימו לב לשמותיהם של אלישיב הכהן (פס' א, עיינו גם נחמיה י"ג ד-ח); משולם בן ברכיה (פס' ד, עיינו גם נחמיה ו' טז-יט). שימו לב לתמונה המורכבת של היחסים בין הקבוצות השונות בעם ובין תומכיו ומתנגדיו של נחמיה, העולה מהשתתפותם בבניית החומה.

3. על מנת להבין טוב יותר את המתואר ברשימה, קראו את דבריו של פרופ' חנן אשל במאמרו "ירושלים שלטון פרס - מתאר העיר ורקע היסטורי" (בתוך: ספר ירושלים תש"ס עמ' 327-343).
"המקצוע הצפוני של החומה נפגע כנראה קשה בעת הכיבוש הבבלי. השערה זו מבוססת על כך שלמרות אורכה הקצר של חומה זו 400 אמה, כלומר כ-200 מטר, עסקו תשע קבוצות של בונים בשיפוצה.
... רוב המקצוע המערבי של חומת נחמיה היה בסוף תקופת המלוכה, חומה פנימית שחילקה את ירושלים, לפיכך השתמרה חומה זו טוב יותר מן המקצוע הצפוני שנהרס ע"י הבבלים. בהתאם לכך, מספר הקבוצות ששיפצו את החלק הזה של החומה היה קטן ממספר הקבוצות ששיפצו את החלק הצפוני.
... באזור שמדרום לשער הגיא עדיין עמדה על תילה החומה מימי בית ראשון. זהו האזור שאותו בחן נחמיה בתחילת סיורו הלילי ושעליו נאמר "ואהי שובר בחומת ירושלים אשר המה פרוצים". איזור זה שופץ ע"י קבוצה אחת אשר בנתה את שער הגיא ושפצה 1000 אמה (500 מ') מחומת ירושלים.
... בחלק הדרומי של ירושלים לא המשיכו לבנות את החומה על גבי המדרון של עיר דוד אלא החומה ירדה לגיא והקיפה את בריכת השילוח שנקראה ככל הנראה גם בריכת המלך. בסמוך לבריכה נבנו שני שערים, שער אחד שכיוונו לנחל קדרון נקרא "שער האשפות" והשער שפנה לכיוון עין רוגל נקרא "שער העין". אף באזור השערים נותרה החומה פחות או יותר שלמה ולאנשיו של נחמיה לא נותר אלא לשפץ את השערים. מצפון מזרח לברכת המלך נאלץ נחמיה להורות לאנשיו שלא לבנות את החומה בתוואי החומה של בית ראשון אלא להסיטה מערבה. באזור זה התמוטטו הבתים שנבנו בתקופת המלוכה על המדרון המזרחי והרסו את החומה מתקופת בית ראשון. בימי נחמיה היה מכוסה כל האיזור במפולת, ולכן נאלץ נחמיה לבנות את חומתו ממערב לתוואי החומה מתקופת בית ראשון במרומי הגבעה. כך הוקטן היקפה של ירושלים בימיו. כיוון שתוואי זה היה חדש עסקו קבוצות רבות בבניתו. החומה המערבית בין החומה הרחבה לשער האשפות קרובה בארכה למרחק בין שער האשפות לעופל אך הקטע של החומה המערבית נבנה בידי שש קבוצות בונים. הקטע המקביל של החומה המזרחית נבנה בידי חמש עשרה קבוצות בונים.
... מחפירותיו של אביגד למדנו שבשטח הגבעה המערבית נותרו שרידים מרשימים מסוף תקופת הברזל עד למאה השניה לפנה"ס. לפיכך בכל עת שתושבי ירושלים בתקופה הפרסית הסתכלו מערבה ראו את שדה ההריסות העצום של הגבעה המערבית, שהיה גדול הרבה יותר משטח העיר המיושבת בתקופתם. מצב זה המחיש להם בוודאי את ההבדל הגדול בין ירושלים הגדולה של סוף תקופת המלוכה לעירם הקטנה. מותר להניח שמציאות זו השפיעה על הדימוי העצמי של תושבי העיר."

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"