עיון בישעיהו פרק ו'

בפרק ו׳, המשמש גם כהפטרה לפרשת יתרו, הופך הנביא לחלק מפמליה של מעלה, ומתנדב לשליחות שהיא אחת החידות הקשות בספר. "השמן לב העם הזה" - האם נשלח הנביא להקשות את לב העם? כיצד ניתן להבין שליחות זו? לאחר מחאתו-זעקתו של הנביא "עד מתי" נותן הקב"ה שביב של תקווה לעם העומד להפגע אנושות מן הכיבוש האשורי בדמות הבטחה שבסופו של דבר תוותר שארית שתהווה זרע קודש וממנה ישוב ויצמח העם.

א. הפרק נפתח בכותרת המתארת זמן והתרחשות. לעומת מלך בשר ודם שמת (או מצטרע, לפי חלק מהפרשנים), מתואר מלך מלכי המלכים במלוא כבודו ועצמתו. שימו לב לפרטים המקשרים בין המציאות של מטה לבין המציאות של מעלה: משרתי ה׳ המקדשים אותו, המזבח והעשן, תנועת אמות הסיפים. מה הופך את הנביא לאחד מפמליה של מעלה? השוו לירמיהו א׳,ד-ט.

ב. כיצד ניתן להבין את השליחות להשמין את לב העם? מהו הקושי התיאולוגי שמעלה שליחות זו? בחנו את תשובותיהם השונות של רש"י ורמב"ם לפירוש הפסוקים.  
רמב"ם הלכות תשובה פרק ו הלכה ג:
"ואפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים עד שיתן הדין לפני דיין האמת, שיהא הפרעון מזה החוטא על חטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו שמונעין ממנו התשובה ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו כדי שימות ויאבד בחטאו שיעשה. הוא שהקב"ה אמר על ידי ישעיהו ׳השמן לב העם הזה׳ וגו׳... כלומר חטאו ברצונם והרבו לפשוע עד שנתחייבו למנוע מהן התשובה שהיא המרפא, לפיכך כתוב בתורה ׳ואני אחזק את לב פרעה׳, לפי שחטא מעצמו תחלה והרע לישראל הגרים בארצו" ...
רש"י ישעיהו ו׳,ט-י:
"שמעו שמוע - אני אומר לכם שמעו שמוע, ואתם אין אתם נותנים לב להבין. וראו ניסים שעשיתי לכם ואינכם נותנים לב לדעת אותי: השמן לב העם הזה - כמו "הכבד את לבו" (שמות ח׳) לשון הלוך פעול לבם הולך הלוך והשמן ואזניו הולכים הלוך והכבד משמוע... פן יראה בעיניו - נתנו לבם שלא ישמעו דברי נביאים שהם יראים שמא יוטבו בעיניהם דבריו ויבינו בלבם וישובו אלי והיא רפואתם." 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"