בניגוד לספר שמואל, בו מופיע סיפור פרץ עוזא רק לאחר תיאור של דרכו הארוכה של דוד למלוכה, ומלחמות דוד, בדברי הימים הניסיון להעלות את הארון לירושלים מופיע בראשית תיאור מלוכתו ומדגיש את חשיבותה של ירושלים ומרכזיותה במלכותו של דוד. ההבדל המרכזי בין דברי הימים למקבילה בשמואל הוא שדברי הימים מפנה את האחריות לתוצאות ההרסניות של האירוע מעוזא לדוד.
1. השוו את סיפור העלאת הארון בדה"א פרקים י"ג,ט"ו לסיפור בשמ"ב ו',א-כ ורשמו לעצמכם את ההבדלים העיקריים. (מה מוסיף בעל דברי הימים, ועל מה הוא פוסח? מי מעלה את ארון ה' בסופו של דבר בכל אחד מהספרים? וכו')
2. עיינו בפרק י"ג,י "על אשר שלח" והשוו לשמ"ב ו',ז. כיצד מפרש הכתוב בדה"י את הפס' הקשה בשמואל?
3. בפס' ט נקרא המקום "גורן כידן" ואילו במקבילה בשמואל נקרא המקום "גורן נכון" (שם פס' ו) עיינו במפרשים, כיצד הם מסבירים את הסתירה?
רד"ק על פס ט: עד גורן כידון - ובספר שמואל גורן נכון ושני שמות היו לו ואפשר כי נקרא כידון על שמת שם עזא מעניין יראו עיניו כידו.
בבלי סוטה לה ע"ב: כתיב: (דברי הימים א' יג) כידון, וכתיב: (שמואל ב' ו) נכון! אמר רבי יוחנן: בתחילה כידון, ולבסוף נכון.
רש"י סוטה ל"ה ע"ב: כשבא הארון שם נעשה להם ככידון ההורג שהרג את עוזא. ולבסוף נכון: לאחר שנשתהה בבית עובד אדום נעשה נכון להכין את ביתו.
4. על פי המסופר בשמואל ב ו',א-ד היה הארון בבית אבינדב במשך 20 שנה מאז הוחזר מן הפלשתים. גם בחזרתו מהפלשתים (שמואל א ו',ז) הוא הוחזר בעגלה חדשה אך מי שהוריד אותו היו הלויים (שם ז',א). פוטנציאל הנזק של הארון היה ידוע מגורלם המר של אנשי אשדוד ואנשי בית שמש.
א. כיצד נשאו את הארון בדרך כלל? עיינו בלקט מקורות העוסקים בכך: שמות כ"ה,יד-טו; במדבר ד',טו; יהושע ג',ו; מל"א ח',ו-ז; דה"ב ה,ד-ז.
ב. עיינו במפרשים, מדוע בחר דוד להעלות את הארון באמצעות עגלה?
רד"ק על פס' י: על אשר שלח ידו על הארון - והוא לא היה לוי, ובזה שגה דוד. כי על ידי הלווים היה לו להביאו, ולא בעגלה כמו שכתוב: ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו. וכן התודה הוא חטאו ואמר כי לא לשאת ארון האלהים כי אם הלוים, ואמר פרץ השם בנו כי לא דרשנוהו כמשפט. והענין אשר שגה דוד בזה הענין והוא מקרא מפורש, חשב כי לא יהיה חטא בזה אם ישאוהו בעגלה אע"פ שכתוב בכתף ישאו, כי כי אמר באותו זמן במדבר צוה השם כן לפי שהיה המשכן נשא בעגלות צוה לשאת הארון בכתף, להורות כי קדושת הארון גדולה מקדושת המשכן אבל בזמן שלא יהיה שם משכן חשב שאין חטא אם ינשא בעגלה ועוד כי בעגלה בא משדה פלשתים ובזה שגה.
הגר"א: אז אמר דוד: הינו כי בתחילה חשב דוד האמור "בכתף ישאו" לא נאמר אלא לדור המדבר שהיה ראוי לישא בכתף כי העדה כולם קדושים ודור דעה ובדורו אין ראוי אלא לישא בעגלה.
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"