על החזון ועל הגאווה

בראש פרק ב׳ מופיע חזון הר הבית - חזון שהשפיע עמוקות על התרבות האנושית. חזונו הנשגב של ישעיהו על שלום עולמי, עליית כל הגויים לירושלים והתאחדותם תחת מלכות ה׳ היווה מקור השראה לנביאים, חולמים, ומתקני עולם לאורך הדורות.
בהמשך הפרק נבואה המתארת את הפיכת כל הגבוה והמפואר לשחוח ושפל ומהווה כתב אישום נוקב כנגד הגאווה האנושית. ישעיהו, בתוכחה הרלוונטית לכל דור, יורד לשורש המרידה בקב"ה ומצביע על הגאווה כיסוד כל רע. המתגאה עובד עבודה זרה - בין אם הוא משתחווה לפסל, ובין אם הוא מתגאה ברכושו, ביציר כפיו או בהשגיו התרבותיים והטכנולוגים.

א. חזון אחרית הימים של ישעיהו (ב׳, א-ד) כולל בתוכו את ישועת העולם כולו ולא רק את גאולת ישראל. עקבו אחרי השלבים השונים של החזון, שימו לב של מי היוזמה לעלות ולמה משמש הר הבית. התיאור מזכיר אירועים מרכזיים מדברי ימי עם ישראל, למשל: מתן תורה, יציאת מצרים, ואת העליה לרגל למשפט המתוארת בדברים יז׳, ח-יא. כיצד האזכורים הללו מעמיקים את הבנת הנבואה?

ב. חזון הר הבית מופיע גם במיכה ד׳, א-ה השוו את שתי הנבואות. מהו היחס ביניהן? האם מובע בהן אותו רעיון? מה יכולות להיות הסיבות לעובדה שהנבואה מופיעה הן במיכה והן בישעיהו?

ג. בפסוקים ב׳, ה-כב מתוארים אירועים רבים ומבהילים המלווים בפסוקים חוזרים המדגישים את המשותף בין כל ההתרחשויות (ט-יא; יז; יט; כא). עקבו אחרי המילה "יום" לאורך הפרק, ואספו את ההתרחשויות ביום המדובר, שימו לב למילים המנחות: רו"ם, גא"ה, גב"ה, שג"ב, שח ושפ"ל. כיצד הן מבטאות את הרעיון המרכזי של הנבואה?

ד. קיימת זיקה בין התוכחות בב׳, ו-ח למצוות המלך בדברים י"ז, יד-כ (במיוחד ישעיהו ב׳, ו לדברים י"ז, יד; ישעיהו ב׳, ז-ח לדברים י"ז, טז-יז; ישעיהו ב׳, יא לדברים י"ז, כ) מהי לדעתכם משמעות ההשוואה? האם התוכחה מופנית כלפי המלך או כלפי כל אדם? השוו גם לתיאור מלכות עוזיהו בדברי הימים ב כ"ו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"