לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

חלק א: פרק ט' פס' א-ו

בראש הפרק עובר הנביא לראשונה לתאר את אור הישועה הגדול שבא לאחר חשכת הכיבוש האשורי, והוא מתאר את השמחה העצומה כשמחת קציר, שמזכירה לו את ניצחונו המופלא של גדעון השופט על חושך מדין - "יום מדין".
בחלקה השני של הפסקה מתוארת מלכותו המיוחדת של מלך מבית דוד, שיקום כתחליף לשלטון האשורי. יתכן שנבואה זו נאמרה על רקע מותם של תגלת פלאסר ואחז, והשמחה הגדולה היא שמחת המלכתו של חזקיהו.

א. עיקבו אחר מאפייני הישועה בפסוקים א-ד ועימדו על אופיה המשתקף מהם.

ב. נבואתנו חותמת במילים: "קִנאַת ה׳ צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת". חתימה זו מופיעה גם בנבואת ישעיהו במל"ב י"ט,לא. עיינו בהקשרה שם ועימדו על תרומתה להבנת הישועה בנבואתנו.

ג. עימדו על הניגוד בין שני חלקי הפסקה המתבטא במילה ׳שכמו׳ [ג, ה]. מה משמעות ניגוד זה?

ד. היסוד הניצחי מודגש כמה פעמים בתיאור המלוכה [למרבה, אין קץ, מעתה ועד עולם]. במה תלויה נצחיות זו ומדוע? ראו גם שמו"ב ח׳,טו, וירמיהו כ"ב,א-ה.
 
חלק ב: פרק ט' פס' ז - פרק י' פס' ד

בימיו של ישעיהו התדרדרה ממלכת ישראל מימי הזוהר של ירבעם בן יואש למלחמות אחים, חילופי שלטון מהירים ואלימים ולבסוף כיבוש, חורבן והגליה בידי אשור. רוב נבואותיו של ישעיהו מופנות לממלכת יהודה, אולם נבואה יוצאת דופן זו מופנית דווקא לממלכת ישראל. בנבואה פורש ישעיהו את תהליכי הידרדרותה הרוחנית והמדינית של ממלכת ישראל והיא מהווה תמרור אזהרה אחרון לפני קריסתה המוחלטת. יתכן שהיא מיועדת להזהיר את השומעים ביהודה מפני גורל דומה.

א. הנבואה נפתחת בציטוט מפי העם (ז-ט), נסו להבין את משמעותו על רקע הפלישה האשורית.

ב. הנבואה מורכבת מיחידות כשבכל אחת מהן מתואר שלב שונה בהידרדרות הממלכה: ז-ט; י-יב; יג-טז; יז-כ; י׳,א-ד; שימו לב לחתימה החוזרת, ועימדו על ההדרגה בתיאור והקשר בין שלב לשלב.

ג. בפסוקים יז-כ מופיע תיאור מזעזע של מלחמת אחים. מהם שני הדימויים שבהם משתמש הנביא, לממלכת ישראל שתוארה בסוף פרק ח׳ ומה הם מבטאים? עקבו אחרי השלבים השונים ושימו לב כיצד מתפתח התיאור.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"