לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות ודגשים לעיון והעמקה בפרק:

 

א. בפסוקים א-ה מוזכרות שתי סיבות בגללן השאיר הקב"ה את הגויים בארץ. בדקו כיצד הן באות לידי ביטוי בסיפור אהוד בן גרא. עיינו גם בסיפור שמשון (שופטים י"ג, א ו-ט"ו,ז-ט) האם שם הסיבות שבגינן הושארו הגויים בארץ הובילו לתוצאה הרצויה?

ב. בסיפור אהוד בן גרא (יב-ל) מוזכרים תיאורי גוף רבים. כיצד מקדמים תיאורים אלה את העלילה ומובילים לנקודת המפנה בסיפור?

ג. לאחר העימות עם מלך מואב, מגיע אהוד להר אפרים וקורא לעם להצטרף אליו למלחמה. השוו בין פסוקים כז-ל בפרקנו לפרק ח', א-ג ולפרק י"ב, א-ז. כיצד המתח בין השבטים, האופייני לתקופה מתבטא בסיפורים אלו.

הרחבה - עתניאל מצטייר בפרק ג', ט-יא כאיש מלחמה. המדרש מאיר פנים נוספות בדמותו. השוו בין המשנה באבות לעיל, לבין המדרש להלן, איזה מקום תופס עתניאל בשרשרת מסירת התורה על פי המדרש?

"משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים" (אבות א, א)

"בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספיקות שיש לך!
אמר לו: רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר? לא כך כתבת בי (שמות ל"ג) "ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל"?
מיד תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועמדו כל ישראל להרגו.
אמר לו הקב"ה: לומר לך אי אפשר, לך וטורדן במלחמה, שנאמר (יהושע א') "ויהי אחרי מות משה עבד ה׳ ויאמר ה׳ וגו׳".
במתניתין תנא: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אף על פי כן החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו, שנאמר (יהושע ט"ו) "וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב"" (תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עא).

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"