החלום ופשרו

בפרק ב' אנו מתוודעים לנושא מרכזי נוסף בספר והוא רעיון ארבע המלכויות שימלכו בעולם קודם לגאולה, והאפשרויות השונות לזיהוי שלהן.

1. עיינו בחלום נבוכדנצאר המסופר בפרק ב', ונסו לעמוד על פשרו על פי הפשט: אספו את כל הפרטים מן הפסוקים, שימו לב שישנם פרטים שאינם נמצאים בחלום עצמו ונוספים מאוחר יותר עם פתרונו.

2. חלומו של נבוכדנצאר מזכיר לנו את חלום פרעה ופיענוחו על ידי יוסף (בראשית מ"א). נסו להשוות בין חלום נבוכדנצאר לחלום פרעה, עמדו על קווי הדמיון בין הסיפורים, שימו לב להבדל המרכזי- אפשרות הפעולה והתגובה האנושית הנובעת מפתרון חלום פרעה לעומת העדרה בחלום נבוכדנצר.

3. רעיון ארבע המלכויות שישלטו בעולם לפני בוא הגאולה המופיע בפרקנו ובפרק ז', העסיק פרשנים רבים לאורך הדורות. במיוחד הטרידה את הפרשנים זהותה של המלכות הרביעית, שאחריה תבוא הגאולה. עיינו במדרש ובדקו מהן ארבע המלכויות ומהי האבן, והשוו להשגותיו של ראב"ע על הזיהוי.

מדרש תנחומא (בובר) פרשת תרומה סימן ו:

... ודניאל היה רואה ארבע מלכיות אלו ומתיירא, שנאמר "אתכרית רוחי אנה דניאל" (דניאל ז טו). ומה היה דניאל רואה? אלא כיון שראה נבוכדנצר את החלום, ודניאל בא ופתר לו, אמר לו "אנת הוא ראשה די דהבא" (דניאל ב לח), זו מלכות בבל. "ובתרך תקום מלכו אחרי ארע מינך", "חדוהי ודרעוהי די כסף", זו מלכות מדי. "ומלכו תליתאי אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא" (דניאל ב לט), זו מלכות יון. ומלכו רביעאה תהוא תקיפה כפרזלא, רגליא מנהן פרזל ומנהון חסף, זו אדום. למה נמשלה בברזל ובחרס? אמרו רבותינו המלכות הרשעה הזו היא עתידה להשתמש במטבע של חרס. ד"א למה נמשלה בברזל ובחרס, אלא מה הברזל קשה כך המלכות הרשעה הזו קשה, ובחרס למה שעתיד הקב"ה לשברה כחרס, שנאמר ושברה כשבר נבל יוצרים וגו' (ישעיה ל יד), וראה מלך המשיח, שנאמר חזה הוית עד די התגזרת אבן וגו' (דניאל ב לד), אמר ריש לקיש זו מלך המשיח, "ומחת לצלמא על רגלוהי"(שם), לכל המלכיות שהן נתונות בצלם, ובזכות מה נמשל מלך המשיח באבן? בזכות יעקב, שנאמר "משם רועה אבן ישראל" (בראשית מט כד), "די מטורא אתגזרת אבן", שהוא מכלה את העולם כולו, שנאמר "והכה ארץ בשבט פיו" (ישעיה יא ד), באותה שעה ישראל יושבין בהשקט ובטח, שנאמר וישבו עליה לבטח (יחזקאל כח כו).

אבן עזרא דניאל פרק ב:

והכסף מלכות מדי ופרס ועוד אפרשה כי שיבוש גדול יש במספרם והנחשת הוא מלכות יון ותחלתם אלכסנדרוס מוקדון כאשר יפרש דניאל בדברי נבואותיו ... ואחר שהדבר כך יש לתמוה איך לא הזכיר דניאל מלכות ישמעאל ולמה לא היו חמש מלכיות ועתה אפרש דע כי אלכסנדרוס שהיה מלך יון הוא שהרג דריוש הפרסי כאשר יפרש דניאל גם הוא היה מלך ארם וארם
בעצמה היא כתים ... אם כן מלכות הנחשת הוא מלכות יון ומלכות ארם הוא מלכות יון ... ומלכות רביעאה זאת היא מלכות ישמעאל שפשטה בעולם כי שבו לתורתם כל פרס ומדי ושבא וסבא ומצרים ואפריקי ורבים מהודו ורובי מלכות כורש.

ר"מ זר כבוד (פירוש דעת מקרא לדניאל): הפרשנים שלפני ראב"ע הלכו בעקבות מדרשי חז"ל ומנו את ארבע המלכויות בבל, מדי ופרס, יון, אדום (רומי). היו בעלי מדרש ופרשנים שמצאו בחזיונות דניאל גם רמזים למלכות ישמעאל, אבל טענו שמלכות זו נחשבת בחזון כחלק מן המלכות הרביעית שהיא מלכות חצויה. ראב"ע חולק על תפיסה זו ומאחד את יוון ורומי (וחולק על הזיהוי של רומי עם אדום) ולדעתו המלכות הרביעית היא מלכות ישמעאל. בסוף פירושו מודיע הראב"ע שסיים את פירושו לדניאל בעיר רודוס בחשוון ד' תתקיו 10/1165 היתה
זו תק' מלחמות הצלבנים ויד המוסלמים היתה על העליונה בד"כ. יתכן שיש בזה הסבר לתפיסת ראב"ע את חזיונות דניאל.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"