לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

בפרק ה' נפסק במפתיע תיאור בניית החומה לצורך התמודדות עם סדקים פנימיים בתוך קהילת שבי ציון. בפרק מרגש זה אנו פוגשים את נחמיה באחד משיאי מנהיגותו: בצד ההתמודדות עם האתגרים הביטחוניים ועם בניית החומה, מתמודד נחמיה עם עוולות חברתיות בין עשירים לעניים ביהודה. בעזרת כושר שכנוע ודוגמא אישית הוא מבהיר לעם שסולידריות פנימית, וחברה מוסרית הם תנאי הכרחי להישארות בארץ.

1. בתחילת פרק ה' מובאות באופן הדרגתי הטענות של השכבות השונות של העם (א-ה), החל מאנשים חסרי כל שמשעבדים את בניהם וכלה בבעלי רכוש ההופכים לאריסים על אדמתם. נסו לראות את השכבות החברתיות השונות המשתקפות בזהות המתלוננים ובתלונות השונות. (הסבירו את פירוש המילים "רבים" (ב) "עורבים" (ג))

2. עקבו אחרי פעולותיו השונות של נחמיה ושימו לב איזה סוגי לחץ הוא מפעיל על עשירי יהודה (ז-טז) מהי האווירה שמלווה את השלבים השונים בתהליך?

3. נחמיה תובע ויתור גדול מאוד מעשירי יהודה.

א. עיינו במקורות הבאים ונסו להשוות אותם לנאמר בפרקנו: שמות כ"ב כד-כו; ויקרא כ"ה לה-נה; דברים ט"ו א-יב; דברים כ"ג כ-כא; ירמיהו ל"ד ח-יז (שימו לב לדברי העם בפס' יב בפרקנו "ומהם לא נבקש"). חוו דעתכם, האם תביעתו של נחמיה היא תביעה מוסרית או הלכתית? על איזה חוק או תקדים הוא נשען?

ב. להרחבת השאלה, עיינו גם בפירושים השונים של טענת העם המופיעה בפס' ה "וְעַתָּה כִּבְשַׂר אַחֵינוּ בְּשָׂרֵנוּ כּבְִניֵהֶם בָּניֵנוּ"

מצודת דוד: הלא טובים אנחנו כמו העשירים ומדוע נעבוד אותם הלא מהראוי שיכלכלו אותנו בצדקה.

ראב"ע: אע"פ שאנו לוין מהם כי הכתוב אמר "לא תהיה לו כנשה" והם כובשין בנותינו בחזקה.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"