ימי מלכותו של אסא מתחלקים בספר דברי הימים לשתי תקופות - האחת חיובית והאחת שלילית. בלימוד נעיין בנבואתו של עזריהו בן עודד ונלמד על חידוש המזבח וכריתת הברית.

 

1. נאום עזריהו בן עודד (ט"ו, פס' א-ז) אינו מוזכר במלכים ודמותו לא ידועה לנו ממקורות אחרים.

א. מה לדעתכם משמעות הנאום? האם תוכלו לראות קשר בין שמו של הנביא ושם אביו לתוכן דבריו?

ב. בנאום יש ציטוטים מנביאים מאוחרים יותר, בשינויים מסוימים. השוו את פס' ג בפרקנו להושע ג' פס' ד; את פס' ד-ז בפרקנו לזכריה ח', פס' ט-י, ולירמיהו ל"א פס' טו. מה לדעתכם עשויה להיות הסיבה לדמיון בין הנבואות?

ג. היעזרו בדבריו של פרופ' י"א זליגמן על השוני בין הציטוט מהושע לנאומו של עזריהו:

הפסוק נשען על הפסוק מהושע ג',ד: "כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים", אך השוני מלמד על הערכים החשובים בתקופת בעל דה"י, שהם ערכים מופשטים הרבה יותר.
המושג "תורה" אינו מקרי והוא מרכזי וחיוני במחשבתו של בעל דה"י. הוא נמצא בעשרה מקומות שאין להם מקבילה במלכים, ומופיע בכתובים שיש להם משקל מיוחד להשקפת עולמו של המחבר. הדתיות המתוארת על ידי בעל דה"י בנאום עזריהו מתמצה בדרישת א-לוהים ועזריהו בן עודד מאיים על המלך ועל יהודה ובנימין שמחמת בגידתם בא-לוהים לא ימצאו אותו ויצטרכו לחיות בלי א-לוהי אמת, שהדרך אליו היא התורה היוצאת מפי כהן מורה. הכתוב כאן מושפע באופן ברור מדברי הושע ג',ד אולם מתוך הדמיון אתה עומד על ההבדל.
בעוד שהנביא מדבר על המלך ושריו, על זבח ומצבה, על אפוד ותרפים כערכים שהעם נושא אליהם את עיניו, הרי שלבעל דה"י הפך תוכן החיים הדתיים לדרישה בא-לוהים, כהונה ותורה.

2. בתיאור חידוש המזבח וכריתת הברית יש רמזים טקסטואליים המקשרים את מעשי אסא לברית סיני. עיינו בפס' י, מהי משמעות התאריך? השוו לשמות י"ט פס' א [התרגום הארמי לפס' יא מזהה במפורש "בחגא דשבועותא"]. השוו גם את פס' טז לשמות ל"ב פס' כ. מה משמעות הדמיון לדעתכם וכיצד הוא מחזק את דמותו של אסא?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"