הרב משה ליכטנשטיין
נמצאו 150 תוצאות חיפוש
בין "נחמו" להפטרת עקב
הרב משה ליכטנשטייןבהפטרת עקב, טענותיו של העם באות בעקבות אורך הגלות ותחושת הסתר פנים. עיקר הנחמה בהפטרתנו זו היא בהדגשת קיומן של מגוון מערכות יחסים יציבות בין ישראל לקב"ה: א. יחסים של הורים - ילדים. ב.עם ישראל הוא אוצרו היקר של הקב"ה ג. עם ישראל הוא כמו גרושה והקב"ה ממשיך לשמור לה אמונים. במחצית השניה הנביא טוען שה' מוכן לגאולה והעם הוא זה שאיננו מוכן. יש בכך מענה על טענת השכחה האלוקית, ודרישה מהעם להתכונן לגאולה.
פתיחה לשבע דנחמתא
הרב משה ליכטנשטייןלתשעה באב אופי כפול של אבל ותשובה ולכן מתאים שהנחמה תהיה בעלת מסר כפול של נחמה וקריאה לתשובה. ועל כן מיד לאחר תשעה באב, אנו פותחים בקריאת שבע הפטרות נחמה, ולאחר מכן ישנו מעבר לקריאת פרקי תשובה.
הפטרת ראה - עניה סוערה לא נוחמה
הרב משה ליכטנשטייןהפטרת ראה עוסקת בנחמה בענין הסבל החומרי שבגלות. בהפטרה מופיע עקרון חדש של גאולה מתוך תשובה. לאור זאת ההתמודדות עם הגויים כשישראל עסוקים בצדקה נעשית מתוך בטחון עצמי בצדקתם.
בין הפטרת שופטים ל"נחמו"
הרב משה ליכטנשטייןמהשוואה בין תחילת הפטרת פרשת שופטים לבין הפתיחה להפטרת "נחמו" עולה שקיימות הקבלות רבות ביניהן. החזרה היא חלק מהתהליך הנפשי של הנחמה. תפקיד שני לחזרה הוא הפירוט, יש פה הרחבה של החששות והפחדים של ישראל שהוזכרו באופן כללי בהפטרת "נחמו". תפקיד שלישי לחזרה הוא פיתוח הענין וקידום העלילה. הנביא מתמקד בפחד כשלעצמו כבעיה.
הפטרת כי תצא
רני עקרה
הרב משה ליכטנשטייןעיקרה של נבואת "רני עקרה" באה להתמודד עם היאוש וחוסר התקווה לעתיד, הנולדים במציאות של גלות. הכלי לכך הוא המטאפורה של העקרות. אפילו כשיש רווחה בהווה אין זה מקל על הצער של התחושה שאין להם עתיד כעם. הנחמה היא בהפיכת העתיד הטוב למוחשי. בהפטרה יש גם הבטחה שהברית והחסד המובטחים על ידי ה' ישארו בתוקף ולא יבוא מהפך לרעה.
הפטרת כי תבוא
קומי אורי
הרב משה ליכטנשטייןבהפטרת "קומי אורי" מדובר על שינוי בסדרי הטבע לעתיד לבוא והארת הצדיקים באור ה', האור הגנוז, כשבעצם כל העם יהיה בדרגה רוחנית גבוהה "ועמך כולם צדיקים". כחלק משינוי סדרי הטבע מתהפך יחסם של הגויים לישראל ומציאותם ההיסטורית הופכת להיות כפופה לישראל והם משרתים אותם. בתקופה זו יהיו כל מעייניה של האנושות נתונים להכרת ד' כאורו של עולם.
הפטרת נצבים - שוש אשיש בה'
הרב משה ליכטנשטייןהפטרת "שוש אשיש" היא שיא הנחמה של הפטרות "שבע דנחמתא" ושל כל ספר ישעיהו. ישראל משולים לכלה מלאת אנרגיה וחיוניות, הששה לקראת החתן. הגאולה היא תוצר לוואי של החיבור המרגש בין הקב"ה לעם ישראל, ולא עיקר עניין הנבואה. שיא הנחמה במטפורה של עבד ואדון היתה בהפטרת "קומי אורי".
הפטרת בראשית - הגאולה כבריאה
הרב משה ליכטנשטייןהפטרת פרשת בראשית משלימה את הפרשה בכך שהיא נותנת התבוננות על הבריאה מנקודת מבט שונה, בה לא האדם וייעודו נמצאים במרכז הבריאה אלא הקב"ה וכבודו. כבודו של הקב"ה גם משמש כסיבה לגאולת ישראל, ומכאן ממשיכה ההפטרה לבאר כיצד שמירת כבוד שמיים מתיישבת עם העונשים לעם ישראל. במקביל, מדגישה ההפטרה את הגאולה כבריאה מחודשת, המחייבת תהילה וכבוד לקב"ה.
בין "רני עקרה" ל"עניה סערה"
הפטרת נח, ראה וכי-תצא
הרב משה ליכטנשטייןהעקרה מסמלת את חוסר התקווה לעתיד טוב גם כאשר ההווה סביל. לעומתה, הענייה מסמלת את הסבל בהווה למרות התקווה לעתיד טוב יותר.
הפטרת שמות - עבודה זרה והדוניזם
הרב משה ליכטנשטייןחלקה הראשון של הנבואה עוסק בחטא העבודה הזרה של ישראל, ואילו חלקה השני טוען כי החטא החמור יותר הוא ההדוניזם.
הפטרת יתרו - הנשגב המשגיח
הרב משה ליכטנשטייןבמתן תורה הקב"ה יורד אל תוך עולמינו ואילו בהפטרה ישעיהו עולה אל כסא הכבוד. ישנו מתח מובנה בכך שמצד אחד הקב"ה נשגב ומרומם מן העולם ומצד שני הוא גם מעורב בו. ההפטרה עוסקת גם במתח שבין האדם כיצור חמרי המקבל את דבר ה' הרוחני שמעבר לעולם החומר. מתח נוסף קיים בין היותו של הנביא אדם בעל בחירה להיותו שליח ה' המעביר את דבר ה' ללא בחירה.
הפטרת ויקרא - יצרתיך עבד לי
הרב משה ליכטנשטייןבהפטרה לפרשת ויקרא, הלקוחה מספר ישעיהו, הקשר בין האדם לאלוקים הוא קשר של עבד ואדון. תפיסת הקרבנות בהפטרה זו היא מצד מידת הדין, הטוענת שהקרבן נצרך בגלל רוממותו של הקב"ה, ובכדי שהאדם שהוא עבד לו יוכל לעמוד לפניו. הגאולה המתוארת בהפטרה נובעת מזיקת ה' לעמו ולעבדיו, ותהיה מלווה בתשובה ובמחיקת החטא מצד הקב"ה כאדון שדואג לעבדיו ומתחשב בהם. ההפטרה מסתיימת בלעג ליוצרים את פסלי העבודה הזרה ומדגישה כי ה' הוא הבורא והיוצר.
הפטרת שבת ראש חודש - שמים וארץ חדשים
הרב משה ליכטנשטייןספר ישעיהו מסתיים בפרק ס"ו ובו מתוארת גאולה חלקית יחסית לגאולה המתוארת בפרקי 'שבע דנחמתא'. בפרק זה אין הקשר בין ישראל לקב"ה כקשר של שותף - כלה או אפילו עבד או כשל תינוק שהוא פסיבי בלידתו ואינו שותף ליצירה של הקב"ה. הפרק מדגיש את ענוותנותו של האדם מול גדלות ה'. גאולה זו היא פחות אידיאלית אך סיכויי ההגעה אליה גדולים יותר.
זהב ואפר - בין משכן ועגל לפרה אדומה
הרב משה ליכטנשטייןאחת מהדילמות המרכזיות בעבודת ה' היא המתח המתמיד הקיים בין ההמחשה לבין ההפשטה. המאמר עוסק בהשלכות של דילמה זו על אירועי החצי השני של ספר שמות, לאור פרשת פרה.
הפטרת וירא - איש אלוקים קדוש הוא
הרב משה ליכטנשטייןההתנהלות הבעייתית של אלישע מגיעה לתיקון בהדרכת האישה השונמית.
הפטרת חיי שרה - בין סגנון לערכים
הרב משה ליכטנשטייןהמסר מסיפור בחירת היורש לדוד - בין אדוניהו לשלמה - הוא שהמורשת המוסרית היא היחידה שתשרוד במבחן הדורות.
הפטרת תולדות - גילו ברעדה
הרב משה ליכטנשטייןקיימים שני מודלים ביחס בין אדם למקום, מחד כעבד - יראה, ומאידך - מערכת אינטימית של אהבה. מערכת תקינה של עבודת ה' אמורה להכיל בתוכה את שני המודלים.
הפטרת ויצא - ועם קדושים נאמן
הרב משה ליכטנשטייןהנביא מוכיח את ישראל על חוסר נאמנותם לקב"ה, ומציב את יעקב כסמל הנאמנות לה'.
הפטרת וישלח - עשיו כאח, עשיו כגוי
הרב משה ליכטנשטייןהיחס לעשו בתורה ובנביא הוא יחס כפול: כאחד הגויים שחוטא בגאווה ובתחושת עוצמה, וכאח לישראל המתכחש לקשר ומנסה לתפוס את מקומו של אחיו.
הפטרת וישב - על מכרם בכסף צדיק
הרב משה ליכטנשטייןקיימים שני גורמים לפנייה לעבודה זרה - חיפוש רוחני ושקיעה בתענוגות. עמוס מוכיח את ישראל על ההדוניזם, ומבין כי פגם ביחסים שבין האדם לחברו הוא בעצם פגם ביחסים שבין האדם למקום.
הפטרות חנוכה - חומה או דלתות
הרב משה ליכטנשטייןלאחר ההתייחסות לגויים המציקים לישראל השבים לארצם, פונה הנביא לעם ישראל ומבהיר כי קביעת אופי הגאולה נתונה בידיו.
הפטרת ויגש - אחדות ישראל
הרב משה ליכטנשטייןהנביא מודיע על ההבטחה כי ישראל יישארו עם אחד ולא יחצו עוד לשני עמים. במאמר נתחקה אחר תהליך האחדות: כיצד יתממש, ואיך יבוא לידי ביטוי?
הפטרת ויחי - סכנה כפולה
הרב משה ליכטנשטייןלמלך מהות כפולה: מחד - יש לו מעמד אישי ייחודי, מאידך - הוא משמש כראש מדינה. את צוואת דוד לשלמה ניתן לבחון על פי שתי המהויות.
הפטרת וארא - למען תדע כי אני ה'
הרב משה ליכטנשטייןבפרשה ובהפטרה אנו פוגשים מטרה כפולה של הקב"ה בהכאת מצרים. מטרה אחת היא שפרעה יכיר בה', והמטרה השנייה היא שפרעה יכיר בהשגחה האלוקית בהיסטוריה.
הפטרת בא - חורבן ממלכת מצרים
הרב משה ליכטנשטייןההפטרה מתארת את המחיר הכבד שמצרים תשלם על השעבוד ועל חטאיה, כמקביל למהלך המכות של פרשת בא, הפוגעות פגיעה ממשית בממלכה המצרית.
הפטרת בשלח - המתנדבים המבורכים
הרב משה ליכטנשטייןהמוקד בסיפור מלחמת דבורה וברק בסיסרא הוא לקיחת האחריות של המעטים הפורצים את האדישות ומחליטים לעשות מעשה.
הפטרת שקלים - תרומת החובה השוויונית
הרב משה ליכטנשטייןיהואש מציע לגבות כסף למקדש דרך הכהנים. מה יכולה להיות הסיבה לכך? ומדוע בהמשך משתנה שיטת הגבייה לשיטת נתינת כסף ישירות לארון שבמקדש?. שיטה זו דומה למחצית השקל כי בגלל היותה אנונימית היא מאפשרת שוויון וכן היא גורמת להתרוממות רוח מצד התורם שאינו עושה זאת משיקולים חברתיים.
הפטרת תרומה - משכן ה' ומקדש שלמה
הרב משה ליכטנשטייןשלמה מוותר על המערכת ההתנדבותית שבעזרתה נבנה המשכן ובונה את המקדש בעזרת מס - כפיית העם לתרום מזמנם לבנייה. מדוע? מה יתרונות השיטה הזו? ומה חסרונותיה? כיצד זה השפיע על מעמד המקדש?המדרש מאשים את שלמה בגאווה אך בכך גם גדולתו, הוא ידע בחכמתו לנתב את האמוציות שלו לבניית בית ה'.
הפטרת זכור - מלחמת שאול בעמלק
הרב משה ליכטנשטייןמצוות מחיית עמלק צריכה להיעשות אך ורק מתוך ציות לצו האלוקי. בכך ששאול חומל על הצאן הוא מערב שיקולים אישיים בקיום המצווה. כמו כן הוא עלול לגרום לחילול השם כי ניתן לטעון שהריגת עמלק נעשתה בשביל הביזה. שאול חושב שהוא קיים את הציווי. ואינו מבין שבכניעה לעם המבקש את הצאן והבקר יש כשל מנהיגותי שלו כמלך מנהיג. התיקון יעשה על ידי מרדכי "ובבזה לא שלחו את ידם"
הפטרת פרה - על חטא וגאולה
הרב משה ליכטנשטייןכשחטאי ישראל משווים לטומאת נידה יש בזה נחמה כי מטומאה זו הנידה עתידה להיטהר ומדובר בחטא שקורה בגלל טבע האדם אולם יש בכך רמז לכך שאלו חטאים שמועדים לחטוא בהם שוב. ההשוואה לטומאת מת חמורה יותר כי הרבה יותר קשה להיטהר ממנה ומדובר בחטאים שבהם יש שחיתות מוסרית. אולם כמו שהפרה יכולה לטהר למרות שאין תיקון למוות כך חטאים אלו שלכאורה אין להם כפרה הקב"ה מטהר. ההפטרה עוסקת בגאולה שלא מתוך תשובה אך זו לא הגאולה השלמה.
הפטרת החודש - חידוש הברית ושאלת הנשיאות
הרב משה ליכטנשטייןהקרבנות שבהפטרה שביחזקאל הם קרבנות ימי המילואים (קרבנות הנשיאים) וקרבן פסח. עקרון המילואים הוא התחלת הקדושה במשכן ועקרון קרבן פסח הוא התחלת קדושתו של עם ישראל. הציר השני בהפטרה הוא מעמדו של הנשיא. הנשיא כמנהיג אחראי על הבאת הקרבנות למקדש. ישנו קשר בין מלכות במקדש לכהונה: לנשיא במקדש יש תפקיד כנציג הקב"ה בדומה לכהן.
שיר השירים
שבת חול המועד פסח
הרב משה ליכטנשטייןבמגילת שיר השירים הרעיה מנסה להגיע אל הדוד בטרם עת והיא איננה יודעת להבחין בין עת דודים להכנות לקראתו. שיעור זה מדגים ענין זה כפי שהוא בא לידי ביטוי בשני אלמנטים במגילה והם תפקיד הזמן והדימוי הספרותי כפי שהם מבוטאים על ידי הדוד והרעיה. במהלך המגילה הרעיה עוברת מהלך נפשי מרגש בלבד ודימויי טבע לשילוב בין הלב והשכל ובדימויים בין הטבע והאומנות. לאחר ההחמצה הדוד והרעיה שבים למקום בו היו לפני כן, הדוד אינו משנה את יחסו לרעיה ומשם הם ממשיכים עד לאיחוד ביניהם.
בין אש לשלג
הפטרת שמיני
הרב משה ליכטנשטייןההפטרה מתמודדת עם סוגיית מפגש האדם עם הקודש וביטוייו המוחשיים תוך כדי הנגדה למעשה נדב ואביהוא. נדב ואביהוא חוטאים בגלל אהבת ד' מתפרצת, המתעלמת ממידת היראה. דוד חוטא בחוסר איזון בין הששון והגיל על הבאת הארון לירושלים לבין היראה. הוא זוכה לתקן זאת בהעלאת הארון בפעם השניה שבה הוא משלב בין ריקוד לפני ה' לבין זבחים. חטאו של עוזה הוא התייחסות לארון כאל רהיט שיש לשמור על נשיאתו בעגלה ללא היראה הראויה.
הפטרת קדושים - ושבתי את שבות עמי ישראל
הרב משה ליכטנשטייןהפטרות אחרי מות וקדושים ביחזקאל ובעמוס באות בעקבות איסורי העריות שבפרשיות. תפקיד ההפטרה לנחם ולהציג זווית נוספת ומשלימה. אמנם עם ישראל חוטא בחטאים החמורים אולם הנחמה היא שהם לא כמו הגויים החוטאים, יש להם ברית עם הקב"ה וה' לא ישמיד ולא יפקיר את ישראל לעולם.
הפטרת אמור - התחדשות היחסים
הרב משה ליכטנשטייןההפטרה ביחזקאל עוסקת בפרטים ההלכתיים של עבודת הכהנים במקדש. בנבואתו חלק מההלכות של כהן גדול מתוארות כהלכות לכל הכהנים. ניתן להסביר זאת כנחמה לעם שחושש שיחסיו עם הקב"ה לא ישובו לקדמותם, שבמקדש שבגאולה תהיה תוספת קדושה, עד שהכהנים ינהגו ככהן גדול.
הפטרת בחוקותי - אמון שאין מקרה בעולם
הרב משה ליכטנשטייןמגמת הפטרת בחוקותי היא מידת הביטחון בקב"ה בעקבות הצרות שקורות לעם ישראל. ההפטרה משלבת בין נבואת תוכחה מצד הקב"ה, מחד, ופסוקי תקווה ואמון מצד הנביא מאידך. הביטחון מוליד ציפייה לישועה אלא שזה מותנה בהעדר שיקולים אחרים של ההשגחה. ענין הביטחון בהפטרה הוא גם הביטחון בהשגחה כעומדת מול המקרה והסיבתיות האנושית.
הפטרת במדבר - השבר והנחמה
הרב משה ליכטנשטייןהושע הוא הנביא הראשון המנבא על הגלות. בעקבות זאת, נדרשת נבואת נחמה שתעיד על הקשר הנצחי שבין ישראל לאביהם שבשמים. כך גם בספר במדבר: ישנם חטאים חמורים אך יש מצוות המעידות על האפשרות לכפרה ועל כך שעם ישראל יגיע לארץ ישראל. ספוק היצרים והרצון לחיים ללא מאמץ עומדים בשורש חטא המרגלים. המדבר הוא הפניית עורף לדברים אלו והתחלה מחדש.
הפטרת שבועות - חתונת ישראל וקודשא בריך הוא
הרב משה ליכטנשטייןמה יש בו, במעשה מרכבה? האם המגבלות על לימוד מעשה מרכבה נובעות מהחשש מטעות? אם כך, מדוע בשבועות מותר לקרוא בציבור במעשה מרכבה? נברר האם האיסור קשור לצניעות המתבקשת מפאת העניין כשלעצמו, והאם מעשה מרכבה עוסק ברוממותו של הקב"ה או בקשר של הקב"ה עם עם ישראל?
נזירות שמשון
הרב משה ליכטנשטייןמנוח ואשתו מצטיירים כדמויות פסיביות לחלוטין, אשר אפילו אינם מתפללים על עקרותם. לעומתם, שמשון הוא דמות בעלת אנרגיות אדירות, הפועלת באימפולסיביות. הנזירות אמורה לכוון אנרגיות כאלה באופן חיובי. בפרשת נשוא מוצגת הנזירות כמביאה אל הקדושה, ואילו ההפטרה מראה גם את הבעייתיות שבנזירות
הפטרת בהעלותך - להקדים רפואה למכה
הרב משה ליכטנשטייןהגאולה המובטחת בהפטרה בזכריה היא גאולה של אודים מוצלים מאש למרות החטאים. אולם שלמות הגאולה תלויה במעשיהם של בני דור שיבת ציון. הנבואה היא גם ליהושע הכהן הגדול וגם לזרובבל שאמורים לעבוד יחדיו למען המטרה המשותפת: בנית בית המקדש. אמנם מלא הפוטנציאל שבגאולה לא מומש בשיבת ציון אולם יש לשמוח על ההישג החלקי.
הפטרת שלח - דמותה של רחב
הרב משה ליכטנשטייןרחב הופכת לזונה כבר כילדה עקב נסיבות משפחתה. היא מנוצלת על ידי כל הבכירים ביריחו. כשהמלך מבקש את הסגרת המרגלים עומדת התנהגות של זנות - מסירה תמורת כסף מול התנהגות ערכית של חסד ואמת ומסירות נפש לטובת הכלל. רחב בוחרת להצטרף לשני ולפי המדרש אף מתגיירת.
הפטרת קרח - בקשת המלך בימי שמואל
הרב משה ליכטנשטייןמדוע העם מבקש מלך דווקא בתקופה זו? באילו תנאים עדיף שופט ובאילו תנאים עדיף מלך? בתקופת בקשת המלך שמואל הוא המנהיג ולכן לדעתו, עדיפה הנהגתו ולא הנהגת מלך. שמואל מציג לעם את הסכנות הרוחניות הטמונות בעולם יציב שבו פחות רואים את יד ה'.
הפטרת חקת - האדם הנכון בזמן הלא נכון
הרב משה ליכטנשטייןיפתח הגלעדי נמצא בתפר שבין מושיעים למנהיגי העם. יפתח מתאים להיות מושיע והוא מנצח במלחמה אולם הוא רוצה להיות גם מנהיג. לכך הוא לא מתאים והדבר שמדגים זאת ביותר הוא הנדר, אשר ננדר ללא חשיבה ויפתח לא מנסה לבקש להתיר את הנדר אלא ממשיך איתו עד הסוף ללא רחמים על בתו. דרך זו אינה מתאימה למנהיג בימי שלום.
הפטרת בלק - מה ה' דורש ממך
הרב משה ליכטנשטייןנבואת מיכה מדגישה את התלות בקב"ה והמצב הרוחני של האדם כגורם הקובע. בלק הבין את חשיבות הגורם הרוחני ולכן מגייס את בלעם. הקרבנות של בלעם אינם מבטאים חוויה דתית פנימית אלא ניסיון לרצות בדרך מאגית את הא-ל. מיכה מתנגד לקרבנות שאינם מלווים בחוויה פנימית דתית עמוקה. אמת פנימית, תלות ובטחון בקב"ה, עשיית חסד ומשפט, הכרת הטוב לגבוה והצנע לכת עם הקב"ה הם המסרים של ההפטרה.
הפטרת פנחס - ירמיהו ומשה - שני מודלים של נבואה
הרב משה ליכטנשטייןההפטרה היא נבואת ההקדשה של ירמיהו. השיעור עוסק בהשוואה בין הקדשת ירמיהו להקדשת משה. משה מסרב ומתנגד למינוי ואילו ירמיהו רק מבקש חיזוק. הבדל זה קשור להבדל שבין תפקידיהם. השיעור עוסק בקצרה גם בנבואת סיר נפוח הנאמרת לירמיהו ומכינה אותו לכך שהוא יהיה בעיקר נביא חורבן.
הפטרת מטות מסעי - תוכחות משלימות
הרב משה ליכטנשטייןהשיעור משווה בין נבואת הפורענות של ישעיהו לנבואת הפורענות של ירמיהו. בימי ישעיהו הבעיה היא שחיתות מוסרית. לעומת זאת בימי ירמיהו העם כבר מאוים מהאויבים ומרגיש צורך לפנות לגורם רוחני אך הם בוחרים בעבודה זרה במקום בקב"ה. ישעיהו מפנה את טענותיו לעם ואילו ירמיהו מפנה את עיקר טענותיו להנהגה. בעיני ירמיהו עבודה זרה איננה רק "טעות" אלא גם בגידה בקב"ה וביחסים האישיים שיש לעם ישראל עם אלוקיו.
הפטרת יום ראשון של ראש השנה - פקידת חנה
הרב משה ליכטנשטייןהפטרת ראש השנה מספרת על חנה ולידת שמואל. ניתן להשוות בין שרה, רחל וחנה שהיו עקרות וכולן נפקדו על פי המדרש בראש השנה. כולן הקריבו את היקר להן למען מטרה גבוהה יותר. שרה ורחל הכניסו צרתן לביתן וחנה מוותרת על הילד שאותו ביקשה. סוד הפקידה בראש השנה הוא הוויתור על האני, שאיפותיו וחלומותיו והקרבת הקרבן לגבוה.
הפטרת יום שני של ראש השנה - רחם ארחמנו
הרב משה ליכטנשטייןהפטרת היום השני של ראש השנה עוסקת בגאולה מתוך רחמיו של הקב"ה על בניו ורק בעקבותיה נוצרת הקרבה בין העם לאביהם שבשמים שמובילה לתשובה. בהפטרה זו יש נחמה שאף ללא אותם מעשים טובים כשל חנה מהפטרת היום הראשון, הקב"ה יחננו וירחמנו.
הפטרת שבת שובה
הרב משה ליכטנשטייןמה משמעות מקומן של הפטרות "שובה" ו"דרשו ה'" לאחר הפטרות שבע דנחמתא? על איזה סוג תשובה מדברת הפטרת "שובה ישראל? ואיזה סוג תשובה מופיע ב"דרשו ה' בהמצאו"? מה מוסיפים הפסוקים מיואל על הפסוקים מהושע?
יהושע - מנהיג ולומד תורה
הפטרת שמחת תורה וזאת הברכה
הרב משה ליכטנשטייןהפטרתינו עוסקת בביצור מעמדו של יהושע כמנהיג, לאחר מנהיגותו המיוחדת של משה. ההפטרה גם קשורה לשמחת תורה בגלל "והגית בו יומם ולילה". כמנהיג לא יהיה ליהושע זמן להגביר את ידיעת התורה אך הוא מצווה לשמור על קשר קיומי לתורה ע"י לימוד יום-יומי קצר. כך גם שמחת תורה אינה שמחתם של המומחים בתורה אלא של כל העם השותף בקריאה בכל שבת.
הפטרת יום הכיפורים - תשובה וכפרה
הרב משה ליכטנשטייןהאם הפטרת יום הכיפורים מלמדת אותנו על תשובה או שמא על כפרה? עיון בשני המושגים ומשמעויותיהם, תוך שימת דגש על הזיקה של מצוות שבין אדם לחברו למצוות שבין אדם למקום
הפטרת שבת חול המועד סוכות - שתי זוויות לגאולה
הרב משה ליכטנשטייןמהו היחס שבין תיאור מלחמת אחרית הימים בספר זכריה, הנקרא בהפטרת חג ראשון של סוכות, לבין תיאור מלחמת גוג ומגוג ביחזקאל, אותו נקרא בהפטרת שבת חול המועד? מה משמעות הפערים בין הנבואות?
בינו לבינה - אלישע והאישה השונמית
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשסו | | 55 דקות
בסיפור על אלישע והשונמית קיים מתח בין האנושיות לבין האלוקיות של הנביא העושה נסים. הכינוי "איש האלקים" מבטא את המורכבות של אדם בעל רמה רוחנית גבוהה, דבקות בה', עד כדי האפשרות לחולל נסים, יחד עם צרכים אנושיים פשוטים והיכולת להיות מודע לצרכים ורגשות של אנשים אחרים. האשה השונמית מלמדת את אלישע שצריך להזהר בשילוב הזה.
מרגלי יהושע ודמותה של רחב
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשסו | | שעה ו- 1 דקות
נעיין בסיפור שליחת המרגלים ע"י יהושע, ונראה את התיקון שהם עשו לחטא המרגלים ולמעשה בעל פעור שהיה בשטים, באותו מקום ממנו נשלחו המרגלים של יהושע.
נעסוק במיוחד בדמותה של רחב. מתוך עיון במדרשים ומתוך הבנה ריאלית של הסיפור, נבין שכנראה רחב הפכה לזונה כבר כילדה עקב נסיבות משפחתה, והיא מנוצלת על ידי כל הבכירים ביריחו. כשהמלך מבקש את הסגרת המרגלים עומדת התנהגות של זנות - מסירה תמורת כסף מול התנהגות ערכית של חסד ואמת ומסירות נפש לטובת הכלל. רחב בוחרת להצטרף לשני ולפי המדרש אף מתגיירת.
שיבת ציון בימינו לאור נבואות ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשסז | |
שלושת הנביאים הגדולים מנבאים על שיבת ציון. בשיעור נסקור חלק מהנבואות וננסה להבין מה המגמות המוטיבים והרעיונות שגלומים בנבואות, וכיצד כל אלו משליכים על מציאות ימינו?
נאמנות ותשובה בנבואות הושע
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשסז | |
הושע מקביל את יחסי ה' ועם ישראל ליחסי איש ואישה, וממילא שאלות הנאמנות והחזרה למוטב צפות בנבואות. נבחין בהושע במוטיב הנאמנות מול הבגידה וכיצד יש לשוב בתשובה אחרי פגיעה בנאמנות הקשר.
אישיות הנשים במשפט שלמה
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשסח | | 48 דקות
מהו הרקע לוויכוח שפרץ בין הנשים? מדוע הכתוב מאפיין אותן כ"נשים זונות", ומה זה יכול ללמד אותנו על אישיותן? האם היו לשלמה אינדיקציות נוספות, מלבד תגובתן, עליהן יכול היה להתבסס בטרם הכריע את משפטו?
סוד השעיר המשתלח ביום הכיפורים
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשסט | | שעה ו- 6 דקות
הבנת ההבדל בין המושגים "קדושה" ו"טהרה" שופכת אור על כל עולם המקדש בכלל, ועל סוד השעיר המשתלח בפרט. דיני שעיר המשתלח מובנים יותר ע"י ההשוואה לדיני פרה אדומה. עולם הטבע בניגוד לעולם שיוצר האדם הוא המפתח להבנת מושגים אלה.
אליהו - פרישה, מעורבות והמתח ביניהם
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשעא | |
מהי הדרך הנכונה - לפרוש מן העם, או להיות מעורב ולהשפיע מבפנים? אליהו ויונה מקנאים לה' ולאמת, ולכן פורשים מן העם. אחאב מעורב בצרכי העם ודואג להם, אך איננו עובד את ה'. עובדיה נמצא בשני העולמות, הוא גם עובד את ה', ומחובר לאליהו ולנביאים, אך גם מעורב בהנהגה הציבורית של אחאב. משה פורש לתקופה מסויימת, אך חוזר אל העם ומנהיג אותו.
בניינו של מקדש שלמה - מפגש בין בנייה, עיצוב והנהגה
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשעא | |
כיצד מגייסים את הכסף לבניית המקדש? בבסיס השאלה הזו עומדת שאלת המעורבות של העם בבניית המקדש.
אנו מכירים כמה מודלים לאיסוף הכסף מאת העם: משה, בבנית המשכן, מציב מודל של התנדבות ושותפות שוויונית של כל העם. שלמה, בבניית המקדש, מציב מודל של מערכת היררכית מסודרת של גביית מס, מתוך תפיסה שמדובר במפעל מלכותי בעל מימדים גדולים מאד.יהואש המלך ויהוידע הכהן מציבים מודל אחר, של גיוס כספים לבדק הבית, הנעשה בעזרת הכהנים. (השיעור עוסק בפסוקים בספר מלכים, המופיעים גם בדברי הימים)
נזירות והורות - בין שמשון לשמואל
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשעב | |
הנזירות מעוררת תחושות מעורבות בדבר משמעותה ותועלתה הרוחנית. מני חז"ל ועד פרשני ימינו קיים מגוון דעות רחב בסוגיה זו. הדוגמא הבולטת ביותר בתנ"ך לנזירות הוא שמשון, ודמותו הרב-גונית שימשה אף היא מוקד לדעות סותרות. השופט הבא אחרי שמשון הינו שמואל, ומאלף הדבר שחז"ל דורשים שאף הוא היה נזיר. מבחינות רבות, שמואל מהווה דמות להשוואה מעניינת ביותר לעומת שמשון.
המתח בין רחל ללאה בפרשת הדודאים
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 8 דקות
סיפור הדודאים הוא מן הפרשיות העמומות שבספר בראשית. מה טיב העסקה המוצעת – מה רצתה רחל להשיג מקניית הדודאים, ומה ניסתה לאה להשיג ממכירתם? מה חסר לכל אחת מהן במערך המשפחתי, והיאך עיסקת החליפין המוצעת תוכל לענות על כך?
הצרעת בספר מלכים - משמעותה וזיקתה למלחמות
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשעג | | שעה ו- 3 דקות
שלושה סיפורים על מצורעים מופיעים דווקא בקשר לאלישע הנביא, ובהקשר של מלחמות. בתקופת אלישע הנס והטבע מעורבבים, ולכן דווקא בתקופתו מופיעה הצרעת, שהיא תופעה על-טבעית, מעין "נס". הצרעת מעידה על אפשרות ההתערבות האלוקית במציאות. מסר זה חשוב מאד דווקא בהקשר של מלחמות.
תורת האדם
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: אייר תשעג |
האם יתכן שסיפורי התורה יעסקו בדרמות אנושיות? האם אפשר לנסות לפרש את הפעולות והמניעים של גיבורי התנ"ך מתוך תובנות המבוססות על היכרותנו את הטבע האנושי? או שעלינו לראותם כדמויות נשגבות, ובהתאם לכך לפרש את הסיפור התנ"כי כבעל משמעות סמלית או רוחנית המנותקת מהעולם האנושי המוכר לנו?
הפטרת משפטים - עבדות
הרב משה ליכטנשטייןירמיהו איננו מדגיש את הפן החברתי ברשימת העבירות המחייבות את ישראל שבדורו. הוא מתמקד באיסור עבודה זרה וגרורותיה ונלחם בעזיבת הקב"ה, אם כך - מה מקומה של הנבואה על העבדות בספר ירמיהו? התבוננות בהפטרה תגלה לנו שאף נבואה זו אודות העבדות נאמרת מהזוית של היחס בין ה' לישראל: ירמיהו מדגיש שלקיחת עבדים היא הפרה בוטה של הברית המיוחדת שנכרתה בענין העבדות, כחלק מברית סיני, ולכן העונש עליה קשה כל כך.
הפטרת תצווה - חשיבות המזבח
הרב משה ליכטנשטייןההפטרה מציגה בפנינו שני מוקדי קדושה במקדש: קדש הקדשים והמזבח. האינטימיות של קדש הקדשים מבטאת את האהבה והמפגש שבין האדם והמקום מתוך מערכת יחסים של קרבה, בעוד המזבח והאש הבוערת עליו ומכלה את הבשר מבטא את עולם היראה וההקרבה העצמית. הפסוקים בספר יחזקאל מתמקדים בתפקיד המזבח במכלול המקדש ובכך ההפטרה דומה לפרשה, אשר אף היא מכירה בשני מוקדי הקדושה, ומציבה את המזבח וחנוכתו כמרכיב מרכזי בהשראת השכינה בקרב עם ישראל.
הפטרת כי תשא - אליהו בהר הכרמל
הרב משה ליכטנשטייןמהי משמעות המפגש בין עובדיה לאליהו? שניהם ניצבו אל מול מציאות דומה, אך קיבלו הכרעות שונות. אליהו בחר בפרישה ובנקיטת מידת הדין כנגד העם ובית המלך ואילו עובדיה הלך בדרך של מעורבות והשפעה מבפנים. לכן, אין זו פגישה בעלמא בין שני אישים אלא גם מפגש בין שתי שיטות,
הפטרת ויקהל - בין מקדש למשכן
הרב משה ליכטנשטייןההפטרה עוסקת בבניית המקדש. ההשוואה בין ההפטרה לפרשה מלמדת על ההבדלים בין המקדש למשכן: במשכן – הקירות משמשים כמעטפת לכלים שהם העיקר, ואילו במקדש, הבנין עצמו הוא העיקר, הוא בעל משמעות סמלית ומוקד רוחני בפני עצמו, ועל כן ישנה חשיבות רבה לקשטו ולהדרו. המשכן משדר אינטימיות וצניעות, בעוד המקדש מבטא כוח ועצמה; המשכן פונה פנימה ומכוון כלפי ישראל בלבד ואילו המקדש משקיף גם החוצה לכלל האנושות.
הפטרת פקודי - השראת שכינה במקדש ובמשכן
הרב משה ליכטנשטייןישנו הבדל גדול בין תהליך השראת השכינה במקדש לבין תהליך השראת השכינה במשכן. במשכן - אין מעורבות אנושית בירידת השכינה, ואין תגובה של העם לירידת השכינה. ואילו במקדש - השראת השכינה מלווה במעורבות רבה של שלמה והעם. מה סיבת ההבדל - המצב הרוחני השונה? או אופי הנהגת ה' את ישראל באותה תקופה? או הגישה של המנהיג (שלמה או משה)?
הפטרת שבת הגדול - סיום הנבואה
הרב משה ליכטנשטייןהפטרתנו חותמת את ספרי הנביאים, ועל כן עלינו לראותה כמתייחסת למכלול היסטורי רחב וכנותנת הנחיה כללית לדורות הבאים שיחסרו את קול הנבואה. בדומה לדברי משה בסיום התורה, כך גם מלאכי המסיים את תקופת הנבואה רואה צורך להזהיר את העם מפני הדרדרות רוחנית, ומצד שני להדגיש את נצחיות הקשר בין ה' לישראל, למרות חטאיהם.
הפטרת תזריע-מצורע - אלישע והצרעת
הרב משה ליכטנשטייןבספרי הנביאים מופיעים ארבעה סיפורים על מצורעים. שלושה מתוכם קשורים לפעילותו של אלישע (נעמן, גיחזי, ארבעת המצורעים).מה המיוחד בנבואתו ומפעלו של אלישע שהוא הנביא המתמודד עם הצרעת ופוגש מצורעים, ואילו נביאים אחרים כלל לא עוסקים בענין? ומה הקשר בין הצרעת לבין המלחמה בארם?
הפטרת דברים - שבת חזון: אבלות ותשובה
הרב משה ליכטנשטייןהמילה"איכה" המופיעה בהפטרה מקשרת אותה למגילת איכה, הנקראת בתשעה באב. האם מגילת איכה היא מגילת תוכחות, שמטרתה להחזיר בתשובה? או שהיא מגילת קינות המבטאת אבלות על החורבן? אותה שאלה נשאלת לגבי ההפטרה של שבת חזון - האם עיקר ההפטרה הוא אבלות או תוכחות?
ראשית חכמה יראת ה'
היבטים חינוכיים בהנחלת תורה ויראה בחברה המודרנית
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: אייר תשעג |
מטרת לימוד התנ"ך היא חיבור נפשי עמוק למסר האלוקי המובע בו, בגיל הרך, נעדיף את הלימוד על דרך רש"י והמדרש, המקשר את הילד לגיבורי התנ"ך ומביאו לאהבת תורה. בגיל המבוגר יותר, עלינו להגיע לניתוח מעמיק, אשר יביא לחיבור משמעותי אל הדמויות והארועים. בחברה המודרנית, החשופה לכלי חשיבה וביקורת מפותחים, איננו יכולים להסתפק בלימוד תורה בתמימות, אלא עלינו להציע לימוד מעמיק שיביא ליותר יראת שמים.
עשו כאח ואדום כגוי
הרב משה ליכטנשטייןדיני הכהנים לעתיד לבוא
הרב משה ליכטנשטייןגבולות הקדושה
הרב משה ליכטנשטייןשירות מתוך מחויבות
הרב משה ליכטנשטייןהפשטה מול המחשה
הרב משה ליכטנשטייןדמותה של רחב
הרב משה ליכטנשטייןאדישות אנושית וגאולה אלוקית
הרב משה ליכטנשטייןראשיתה של הנהגה מבוססת
הרב משה ליכטנשטייןיפתח - מושיע ולא שופט
הרב משה ליכטנשטייןמצוקת העקרות
הרב משה ליכטנשטייןמצווה או רצח?
הרב משה ליכטנשטייןמורשת קרב או מורשת רוח?
הרב משה ליכטנשטייןצוואה רוחנית-מוסרית
הרב משה ליכטנשטייןהמקדש הנשגב מול המשכן האינטימי
הרב משה ליכטנשטייןמבנה עוצמתי
הרב משה ליכטנשטייןלבקש השראת שכינה
הרב משה ליכטנשטייןהדילמה של עובדיהו
הרב משה ליכטנשטייןמעורבות אישית במקדש
הרב משה ליכטנשטייןה' נשגב אך גם מעורב
הרב משה ליכטנשטייןהאדם כעבד לה'
הרב משה ליכטנשטייןאתה לא במרכז העולם
הרב משה ליכטנשטייןלאהוב את ה' כאהבת חתן וכלה
הרב משה ליכטנשטייןהאור הגנוז
הרב משה ליכטנשטייןלפנות מקום בלב לה'
הרב משה ליכטנשטייןבין הקדשת משה להקדשת ירמיהו
הרב משה ליכטנשטייןבטחון אמיתי בה'
הרב משה ליכטנשטייןאמון מלא
הרב משה ליכטנשטייןאבא
הרב משה ליכטנשטייןשעבוד טוטאלי
הרב משה ליכטנשטייןהעם משלם את המחיר
הרב משה ליכטנשטייןאינטימי מדי או קשה מדי?
הרב משה ליכטנשטייןהגבעה, יעקב ושאלת הנאמנות
הרב משה ליכטנשטייןמלחמה על קידוש השם
הרב משה ליכטנשטייןקרבן הפסח וקרבנות המילואים
הרב משה ליכטנשטייןקדושת הנשיא
הרב משה ליכטנשטייןבגידה
הרב משה ליכטנשטייןנאמנות
הרב משה ליכטנשטייןאקרע סגור ליבם
הרב משה ליכטנשטייןתשובה תועלתנית
הרב משה ליכטנשטייןניצול
הרב משה ליכטנשטייןגם ענישה היא ביטוי לקשר
הרב משה ליכטנשטייןהקמת הסוכה הנופלת
הרב משה ליכטנשטייןתלות בה' בלבד
הרב משה ליכטנשטייןמה בין בלעם למיכה?
הרב משה ליכטנשטייןאבן או עיניים?
הרב משה ליכטנשטייןשיתוף פעולה
הרב משה ליכטנשטייןהנביא של ירושלים
הרב משה ליכטנשטייןאהבת יעקב ושנאת עשו
הרב משה ליכטנשטייןצוואת הנבואה
הרב משה ליכטנשטייןאחת דבר אלהים שתים זו שמעתי?
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשס"ה |
כיצד יש לראות את היחס בין לימוד תנ"ך ועולם המדע והמחקר המקראי? מה עומדת ביסודה של שיטת הבחינות ומדוע הבחנה זו יכולה להוות דה-לגטימציה לשיטה?
מזמורי ההלל (קיג-קיח)
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשסה | |
מזמורי ההלל מתחלקים לשתי חטיבות כאשר בכל אחת מהן מובעת עמדה נפשית אחרת ביחס שבין האדם לה'. נבחין בין הודיה לה' לבין הלל ושבח לה', ונראה כי הבחנה זו נכונה גם לפסוקי דזמרא ולהבדל בין נוסח עדות המזרח לנוסח אשכנז במזמורי קבלת שבת, וכן להבדל בין מזמור קלה למזמור קלו.
אהבה מתפרצת ואהבה הדרגתית
הרב משה ליכטנשטייןמגילת אסתר והדילמה החינוכית
הרב משה ליכטנשטייןמדוע זכתה אסתר שהמגילה תקרא על שמה ולא על שם מרדכי היוזם העיקרי של פעילות ההצלה? העם הנמצא בפרס מושפע מהתרבות הפרסית. מרדכי שומר על הגחלת היהודית אך לא מצליח לסחוף אליו אנשים. בשעת הגזירה הוא אוסף תינוקות של בית רבן, אך לא מצליח לאסוף את העם כולו. אסתר המחוברת לתרבות ולנורמות הפרסיות מצליחה לכנס את היהודים ולשכנע אותם לצום, להתפלל לה' ולחזור למסורת היהודית. אנו, כמו אסתר, נדרשים לקחת אחריות על חלקי העם, ולמצוא את הדרך לעורר אותם לה' ולתורתו.
אדם ונח
הרב משה ליכטנשטייןבשורש חטאו של אדם הראשון עומד חוסר אחריותו לעולם, על כן עונשו היה שלילת הנאות החיים והצטמצמות ללקיחת אחריות לעולם. נח לעומתו יוזם ופועל, לוקח אחריות וחי בשותפות עם הסובב אותו. נטיעת הכרם ע"י נח לאחר המבול מבטאת את ההתמודדות המורכבת של חיים לאחר המבול.
שכרותו של נח
הרב משה ליכטנשטייןסיפור שכרותו של נח מציג את נח כדמות הניצול. יחס בניו של נח אל אביהם לאחר המבול מציג את ההתמודדות המורכבת עם דמות ששייכת לנחלת העבר. התבוננות בדברי חז"ל על פרשיה זו מולידה השכלות קיומיות ומעשיות לעולמנו שלנו.
הפטרת לך לך - אל תירא כי עמך אני
הרב משה ליכטנשטייןבפרשת לך לך מוצג עולם אידיאלי ואופטימי של קשר בין ה' לעם ישראל: בחירת ישראל, ברית אבות והבטחת הארץ. הפער שבין עולם אופטמי זה למציאות הקשה של עם הנמצא בגלות הביא לצורך בהפטרת נבואת הנחמה של ישעיהו, בה הנביא מדגיש את היכולת והרצון של הקב"ה לגאול את ישראל בגלל חשיבותם האיכותית ובגלל ברית אבות.
'ואביו שמר את הדבר' - השתיקה כמדיניות חינוכית
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשע"ז | |
יעקב שותק ברגעים קריטיים ביותר בהם היינו מצפים לשמוע תגובה חמורה וברורה. נראה את המקומות האלה ונעלה את השאלה הקשה, מדוע יעקב שותק? נראה כי השתיקה של יעקב נעשית מתוך מודעות והבנה עמוקה של המצב. יעקב מעדיף לאבד את סמכותו ולשתוק למען מטרה חשובה יותר. מה עומד לנגד עיניו? האם ההכלה והשתיקה של יעקב צריכה להיות מודל עבורינו בחינוך ילדינו?
'אשה כי תזריע' – מיקומה של פרשת היולדת ומשמעותה
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשע"ז | |
מספר שאלות מתעוררות בקריאת פרשת היולדת. מדוע פרשת היולדת נמצאת בסמוך לפרשת המצורע? מדוע יולדת צריכה טהרה ומדוע היא מביאה קרבן חטאת? האם יש כאן חטא? נראה את המחלוקת בגמרא לגבי קרבן חטאת ונדון במהות של קרבן החטאת באופן כללי. מה בין חטא לשגגה? כיצד החטא משפיע על הנפש שלנו?
יהושע וכלב
הרב משה ליכטנשטייןיהושע וכלב שניהם התמודדו עם מרי העם בחטא המרגלים, אך כל אחד מהם באופן שונה ובגישה אחרת. הגישות השונות השפיעו גם על גורלם בהמשך.
מעבר ההנהגה ממשה ליהושע
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 6 דקות
מינוי יהושע כמנהיג לאחר משה, מציב אותו בעמדה לא פשוטה, כאשר מצד אחד הוא מנהיג עצמאי, אך מן הצד השני העם רואה אותו כמשרת משה ולכן כממשיכו. נראה כי במהלך הנהגתו עומד יהושע במצבים דומים לאלה שעמם התמודד משה - ומגיב בדומה לו.
פסוקי דזמרה - מבנה ומשמעות
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 11 דקות
נעיין בפרקים המכונים 'פסוקי דזמרה' בתהלים דרך מהותם כחטיבה בספר ובתפילה, ונבחין בעניינים השונים המתבטאים בהם ביחס שבין שבח להודאה, ובין תוכן ההלל ולבין הקריאה להלל. נגע גם במקבילות עקרוניות בחטיבות אחרות של מזמורים, ובסידור הפרקים בתפילה.
פקידתה של חנה
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תש"ע | |
בשיעור נעסוק בעקרותה ופקידתה של חנה. נדבר על הקושי של העקרות, על החוויה של אישה המצפה לילד, על הקושי של בני הזוג ועל ההבדלים בהורות אצל גברים ונשים. נראה כי ברגע שחנה מוכנה להקריב את החלום הגדול ביותר ולוותר עליו הקב"ה מחליט לתת לה את הילד. מה המשותף לסיפור הפקידה של חנה, רחל ושרה? לאיזו מידה אנו נזקקים כדי להפקד בעצמינו בראש השנה?
חמלתו של שאול על אגג ומשמעותה
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשס"ט | |
בשיעור נעסוק במלחמת שאול בעמלק. מה הייתה הנקודה השורשית בחטאו של שאול? מדוע הצו האלוקי מחוייב להעשות בצורה כה מדויקת בעת מלחמה באויבים? מדוע שאול אינו מקבל מחילה לאחר שמודה בחטאו? מה ניתן ללמוד מסיפור זה על מנהיגותו של שאול?
נס ולא טבע!
הרב משה ליכטנשטייןהפטרות הפורענות והנחמה - עקרונות ומשמעותם
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשע"ג | |
בשיעור נראה מגמות ועקרונות בנבואות נחמה שונות. ננסה להבין את פשר המערכת המשולשת של הפטרות פורענות, נחמה ותשובה. מהי המגמה בנבואות הנחמה של ישעיהו? כיצד מתוארות מערכות היחסים בין האדם למקום? האם גאולה מצריכה בהכרח תשובה?
נהנתנות שמובילה לשחיתות
הרב משה ליכטנשטייןהגאולה כבריאה מחודשת
הרב משה ליכטנשטייןמערכות היחסים בינינו לקב"ה
הרב משה ליכטנשטייןיחסי ישראל ועשו בהפטרות תרי עשר
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תש"ע | |
ספר עובדיה עוסק ביחסים בין ישראל לעשיו. כיצד מתוארת מערכת יחסים זאת? האם אדום היא אומה אחרת או אח? נראה כי עובדיה מתייחס לאדום בהתייחסות כפולה, הן כאח והן כאומה. נדבר על המשמעות הכפולה הזאת גם לדורות.
'יצר לב האדם רע מנעוריו' - האם חולשת האדם מצדיקה כישלונות?
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשפ"א | |
היצר הרע טבוע באדם מיום היוולדו, אם כן, כיצד נתייחס אל החטאים והכישלונות שלנו? כיצד מתייחס לכך הקב"ה? נציע גישות שונות בחז"ל, ומתוך הפסוקים בספר יונה ואויב ננסה להבין מהי האמת השמימית וכיצד היא יכולה לבוא לידי ביטוי בארץ באופן שנוכל להתמודד איתה ולחיות בעולם על פי דבר ה'.
איוב, קהלת ואיכה – שלוש תגובות לסבל בספרי הכתובים
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תש"ף | | 45 דקות
ספרי הכתובים שונים מספרי הנביאים בכך שנקודת המבט שלהם היא נקודת מבט אנושית (ולא אלוקית). בשיעור זה נציג שלוש דרכים אנושיות שונות להתמודדות עם הסבל כפי שמוצגות בשלושת ספרי הכתובים- איוב, קהלת ואיכה. נעיין ונראה איך כל אחד מהספרים מביט על העולם ועל הסבל, כיצד הם מתייחסים לקב"ה? מה דומה ומה שונה בכל ספר?
"אני יוסף אחיכם" - יחסו של יוסף לאחים לאחר התגלותו
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
רבות נכתב על תהליך של שינוי העובר על האחים ממכירת יוסף ועד מפגש ההתגלות איתו בבית פרעה. השיעור הזה ישאל שאלה הפוכה והיא - אלו שינויים עברו על יוסף עצמו? בשיעור נראה שלעומת בחרותו שבה נוהג במידת אמת נוקבת בלתי מתפשרת, בסוף הספר הוא מעדיף את השלום ואת האחווה ומוחל לאחיו ובנוסף, מוכן לוותר על המלוכה שעליה חלם לטובת יהודה ובכך שומר על שלמות המשפחה ושלמות עם ישראל וזוכה לכך שבעתיד יהיה מלבד משיח בן דוד גם משיח בן יוסף.
Dedicated by Ruth M. Shane in memory of her mother, Sarah Poliakoff Shane חיה שרה בת חיים רפאל והענא גיטל, and her aunt, Bess Poliakoff Krivitsky פעשא בת חיים רפאל והענא גיטל who were חובבי תורה and devoted to the Land of Israel and her children
בכי ונחמה במגילת איכה
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
מגילת איכה נועדה לבטא את השבר של החורבן ולהתמודד עם השלכותיו. מה הן הבעיות והסכנות של החורבן המובעים במגילה וכיצד היא מתמודדת עמן? האם מוקדה הוא תיאולוגי או רגשי? האם היא מספקת נחמה או מבטאת יאוש. מה משמעות הסיום שלה "כי אם מאס מאסתנו, קצפת עלינו עד מאד"? נתמודד עם השאלות הללו במהלך השיעור.
שיר השירים כפרשנות לספר שמות
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשפא | | 45 דקות
באמצע מגילת שיר השירים היחסים שבין הדוד לרעיה חווים משבר. האם יצליחו להמשיך אחרי המשבר מאותה נקודה שבה הפסיקו או שעליהם להתחיל לבנות את הקשר מחדש?
בשיעור זה נאמץ את הגישה שממשילה את שיר השירים אל היחסים ההיסטוריים של ישראל והקב"ה, ונבחן את המשבר שעובר על עמ"י והקב"ה בחטא העגל לאור מה שעולה מהמגילה.
פרשנות והלכה בקריאת שמע
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשע"ו | | שעה ו- 5 דקות
בשיעור נדון בפסוקים הראשונים של קריאת שמע. תוך התבוננות מעמיקה ועיון במדרשים נדון במטרת הפרשייה – האם המוקד הוא ייחוד ה' או קבלת עול מלכותו? כמו כן חוזרת ונידונת השאלה כמה דרישה לזיכרון יש כאן או להבנה והפנמה של ייחוד ה'?
דתן ואבירם - קווים לדמותם
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 3 דקות
חז"ל מעמיסים על דתן ואבירם חטאים רבים, והופכים אותם לדמויות רעות, שנמצאות לכל אורך מסעם של עם ישראל. מה מוביל את דתן ואבירם למקום כזה? נהנתנות? רצון להנהגה? עיון בפסוקים מגלה לנו שהנקודה המרכזית היא חוסר היכולת שלהם לעמוד באתגרים ובמשברים, מה שגורם להם לפנות מול משה פעם אחר פעם.
”ותקרא אסתר להתך“ - התמודדות עם הגלות במגילת אסתר ובספר דניאל
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 10 דקות
ישנם קווי דמיון רבים בין מגילת אסתר לבין ספר דניאל. בשניהם יש אנשים שגלו, שהובאו לבית המלך ושמצליחים שם. חז"ל חיברו את הספרים במפורש - התך זה דניאל. אולם הדמיון מגלה את הפערים הרבים, שנובעים מהתמודדות שונה. מגילת אסתר מנסה לבסס את החיים היהודיים בתוך הגלות, בתוך ממלכה נהנתנית שסכנת ההיטמעות בה גדולה. דניאל לעומת זאת עוסק בשאלת חילול ה' וקידוש ה', בשאלה מיהו מלך העולם, ובשאלת החזרה מהגלות לארץ ישראל.