דמותה של רחב

רחב מתקיימת בשולי החברה. היא גרה "בקיר החומה". במקום שרק השכבה הענייה והאומללה ביותר גרה.
לאור ההנחה שמקומה של רחב הוא בשוליים הסוציו-אקונומיים של החברה המקומית, נקל לראות את עיסוקה בזנות כמשתלב בכך. רחב לא עסקה בזנות מתוך פריצות וחוסר צניעות אלא מתוך מצוקה.
אנו מתוודעים כאן גם לתופעה של ניצול החלש בידי החזק. סביר להניח שכל נכבדי העיר ניצלו את רחב, כי הרי רק מתוך כך יכולה הייתה אשה משולי החברה לדעת מה הוא הלך הרוחות ביריחו ביחס לכוחם העולה של ישראל ותחושת האיום הנשקפת להם מכך. לכן גם המרגלים מעוניינים להגיע לביתה, ולהשיג שם מידע מודיעיני.
כאשר המלך מגלה שהמרגלים אצל רחב, רחב ניצבת בפני בחירה בין שני עולמות. מחד, יש את העולם המושחת של השלטון שניצל אותה לאורך השנים, וכעת, מצפה ממנה לבגוד באורחיה, ולמסור אותם תמורת תשלום, כפי שמתאים לאישה זונה לעשות.
ומאידך, שני האורחים שהגיעו אליה הם אנשים מסוג אחר, המוכנים למסור את נפשם למען עמם, והם מפקידים את גורלם וחייהם בידיה וסומכים עליה שתנהג עמם במדת ואהבת לרעך כמוך. גם הם וגם היא מבינים שבידה להכריע את גורלם לשבט או לחסד, ועל כן מדובר ברגע אמת עבורה. היא יכולה לנהוג בהם מנהג זנות, לקבל תמורה הולמת ביותר מאת המלך, ולצאת מן המצר שהיא נתונה בו, אך היא גם יכולה למסור נפש עבורם ולנהוג בהם מנהג אמון. לכן מדובר ברגע אמת ובחירת דרך מבחינתה - האם תבחר באפשרות הראשונה ובדרך של עשיית רווח על חשבון הזולת, או שתבחר בדרך השניה ותגלה שכל עיסוקה בזנות היה מפאת נסיבות שהיו מעבר לשליטתה, אך ביסודו של דבר, יחסה לזולת הוא יחס של מחויבות אנושית והבנה שבין אדם לחבירו.
רחב אינה מהססת ובוחרת בהגינות האנושית כלפי המרגלים, תוך כדי העמדת חייה בסכנה גדולה. בכך, היא הולכת בעקבותיהם ורואה עצמה כמוכנה להקרבה עצמית עבור הזולת.
קביעת חז"ל שרחב התגיירה (מגילה יד ע"ב) היא הביטוי החריף לבחירתה בעולם של ישראל וערכיו לעומת העולם הכנעני של הניצול והזנות. 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון 

לשמיעת שיעור מימי העיון בתנ"ך בנושא זה