זכריה מתאר את מלחמת ה' בגויים באחרית הימים מתוך הפרספקטיבה של דורו: הגויים מנסים למנוע את תהליך גאולת ישראל, וירושלים היא מרכז התהליך. אך למרות זאת, הוא עוסק גם בפן האוניברסלי של יום ה'.
יחזקאל וזכריה תיארו את המלחמה באחרית הימים, אך תיאוריהם מתמקדים בגורמים שונים מאד. מהי הפרספקטיבה של זכריה?
זכריה מתאר את המלחמה על ירושלים כמלחמה המנוהלת כנגד ישראל על ידי אומות המתנגדות לשאיפות הלאומיות והדתיות של עם ישראל. גויים אלו אינם רוצים שישראל ישבו לבטח בארץ, אלא חושקים בה לעצמם. על כן, הם באים להילחם כנגד ישראל, מתוך מגמות של אימפריאליזם וכוחנות גיאופוליטית. בכך, נבואת זכריה על תבוסתם הסופית משתלבת במגמה הכללית של הספר, לנבא על תהליכי גאולת ישראל. ספר זכריה פותח בגאולת ישראל בזמן בית שני וימי שיבת ציון, וחותם בגאולה העתידה ובאחרית הימים. הדגשת המעורבות הא-להית במאבקם של הגויים כנגד ישראל הינה חלק ממהלכו הכולל של ספר זכריה, ומהתמקדותו בנושא הגלות והגאולה והשפעתו על מצבם של ישראל בימיו ולעתיד לבוא.
כמו כן, סוף ספר זכריה ממשיך את הקו, העובר כחוט השני לאורכו, של הצבת ירושלים במוקד. הנבואות מתמקדות בירושלים ובנעשה בה, והגאולה היא גאולת ירושלים. זכריה מנבא על גאולת בית שני אשר הייתה, בעיקרה, גאולת המקדש והעיר. המערכה הכלל ארצית, של השבטים וחלוקת הארץ, קרסה עם גלות עשרת השבטים ולא הושבה על כנה גם בעת שיבת ציון. לכן, אף תיאור אחרית הימים אשר בספר זכריה סובב סביב גורל ירושלים (ואנשי יהודה הנספחים עליה). ירושלים עומדת במרכז התמונה – המלחמה היא עליה, הרעש מתחולל בתוכה ותיקון החטא על ידי הגויים יתרחש על ידי עלייתם לרגל לירושלים. זכריה הוא הנביא של ירושלים. אמור מעתה, נבואת אחרית הימים של זכריה משקפת את הפרספקטיבה הנקוטה לאורך הספר וצומחת מתוכה.
עם זאת, יש להדגיש שנבואת זכריה עוסקת בהיבט האוניברסלי של מלחמות הגויים כנגד ירושלים ומערכות היחסים שבינם לבין הקב"ה בעקבות המלחמה.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM