אבן או עיניים?

בדורו של זכריה, ישראל עולים לארץ מבבל ונגאלים. אולם, בידיהם הבחירה איזו גאולה תתגשם - האם יהיה זה מהלך מצומצם שבו השראת השכינה במקדש תהיה מינימאלית והמציאות המדינית תסתכם בשקט מאת גויי הסביבה והצלת האודים המוצלים מאש, או שמא תהיה גאולה שלמה שתגשים את נבואתו של חגי הנביא על כך ש"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון" (חגי ב', ט) ושתיכון מלכות ישראל לבטח במלוא הדרה. הפוטנציאל לכך קיים, אך המפתח בידי ישראל. זו תמצית מאמרו של המלאך אל יהושע: אין די בכך שנגאלים כאודים מוצלים, כי אם כך, יהיה מהלך מצומצם המספק את צרכיהם כניצולים ולא מעבר לכך. הפוטנציאל להימנות בין אנשי המופת ולהביא לידי ביאת מלך המשיח - "עבדי צמח" (ח) - קיים, אך הוא תלוי במידת הצדק החברתי והעוצמה הדתית על מנת שאנשי הדור יוכלו להגיע אליו.

כנראה שזו משמעותה המטאפורית של האבן המוזכרת בנבואה:

"כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם ה' צְבָאוֹת וּמַשְׁתִּי אֶת עֲו‍ֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד" (ט).

האבן מסמלת את פוטנציאל הבניין; ברמה הפרטית, האבן קשורה בבנין המקדש כבית הבנוי מאבנים, אך ברמה הסמלית יותר היא מציינת את כלל הבניין הרוחני. הנאמר ליהושע הוא שיש לאבן הבניין פוטנציאל להוציא ממנה עיטורים שונים ולבטא באמצעותה רעיונות שונים, כשכל עין מייצגת כיוון אחר ופוטנציאל נוסף, כך שניתן להשתית עליה שבעה עקרונות ומהלכים שונים. אם יפתחו אותה כהוגן וכדבעי, יצמחו ממנה שבעה עיניים ואילו אם יפתחוה חלקית יהיו עליה שתים או שלוש עיניים, ואם כלל לא ינצלו את הפוטנציאל, אזי אפילו עין אחת לא תצמח מן האבן. היא תיתן מחסה מעצם החומר שבה לאודים המוצלים, אך העקרונות הערכיים האמורים לבוא לידי ביטוי דרך פיתוחה האמנותי כבעלת עיניים לא יגיעו כלל לעולם.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון