ד"ר חגי משגב

נמצאו 65 תוצאות חיפוש

  1. האם צר סנחריב על ירושלים?

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשסה | |

    כחלק ממסע סנחריב פולש מלך אשור גם ליהודה. כמו שאנחנו יודעים ירושלים לא נכבשה על-ידי סנחריב, בזכות הנס שארע שם. בשיעור זה ננסה לברר: האם סנחריב ערך מצור על ירושלים? עיון מדוקדק בכתובים יגלה לנו עד היכן הגיע סנחריב במסעו.

  2. על סף תהום - ירמיהו מול אנשי דורו

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשסו | |

    על ירמיהו אפשר לומר שהוא נביא נרדף. אנשי דורו לא מרפים ממנו, והוא מצד שני לא מרפה מהם. בשיעור נעמוד על עקרון השקר שירמיהו מרבה לדבר עליו, ונבין מדוע הפך עניין זה למהותי בנבואות ירמיהו?

  3. משפט ההיסטוריה - רחבעם בין מלכים לדברי הימים

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשסז | |

    נעיין בסיפור מלכות רחבעם בספר מלכים ובספר דברי הימים. נראה מה מדגיש כל ספר, ומה הסיבה להבדלים בין הספרים. ננסה  להבין כיצד התרחש הפילוג דווקא לאחר מלכות שלמה שהפכה את ארץ ישראל לאזור סחר בין לאומי, ואיחדה את השבטים לשלטון מרכזי אחד? מיהם היועצים "הזקנים" איתם מתייעץ רחבעם? ומיהם היועצים "הילדים"? כיצד פיתח רחבעם את ממלכת יהודה לאחר הפילוג? 

  4. מרד אבשלום ומקומו בספר שמואל

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשסט | |

    מרד אבשלום הוא מקרה נדיר ביותר וחריג במקרא, שכן זהו המרד היחיד של בן באביו בתנ"ך (חוץ ממרד בני סנחריב באביהם). חריגה זו מעניינת במיוחד לאור המזרח הקדום שבו בן המלך היווה את הסכנה הגדולה ביותר לקיום המלכות. השיעור יתמקד במרד אבשלום עצמו, ברקע למרד ובמקומו בספר שמואל.

  5. בנים סוררים במקרא: עד כמה אחראים הורים לחטאי בניהם

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשע | |

    אחריות הורים על מעשי בניהם היא מאבני היסוד של החינוך, שהוא מאבני היסוד של תורת ישראל. במקרא מוצגים דגמים שונים לבנים, שלא הלכו בדרכי אבותיהם, דגמים שונים לתגובות, ודגמים שונים להערכת מעשיהם. נעקוב אחרי סיפורים (כגון בני יעקב, בני עלי ובני דוד), וננסה לעמוד על החובה שמטיל המקרא על ההורים ועל גבולותיה.

  6. מעם למשפחה: אנטומיה של התפוררות

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשע | | שעה ו- 8 דקות

    מבנה ספר שופטים ומהלכו מציב אתגר בפני הלומדים, ומתוך כך גם המסר העולה מתוכו איננו מובן מאליו. מה מנסה לתאר הספר – האם את כישלון השיטה? את תולדות התקופה? את תחלואי החברה? או אולי את כישלון האמונה?

    במהלך השיעור נראה כי ספר שופטים אינו מסודר כרונולוגית, אלא לפי תפיסה ערכית: במהלך הספר מתוארת התדרדרות בבטחון העצמי של המנהיגים, באמונה בה', במוסריות ובלקיחת האחריות. התדרדרות זו כרוכה בהתפוררות המבנה החברתי מעם אחד לשבטים ולמשפחות מפורדות.

  7. עלייתו של בית עמרי

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשעא | |

    עמרי ואחאב בנו היו מגדולי המלכים בממלכת ישראל. תקופתם היא תקופה של פריחה ושגשוג, התעצמות ושיבה למרכז המפה הפוליטית העולמית, וכמעט למעמדו של שלמה בשעתו. כל זאת בניגוד חריף ל"ציון השלילי" שהמקרא נותן לשושלתם. נעמוד על הנסיבות שהובילו לעליית בית עמרי ועל עיקרי מדיניותם, שלמרות הכל התכוונה לטוב ובתחומים מסוימים גם השיגה אותו.

  8. יהודים באימפריה הפרסית

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 9 דקות

    שום דבר ממה שנכתב ונאמר בימי הבית הראשון, לא הכין את היהודים למצבם החדש תחת כנפי 'מלך המלכים' הפרסי: אזרחי מעצמה עולמית, שייחודם אינו טריטוריאלי או מדיני, שהעבודה הזרה מסביבם מאיימת פחות, והם שותפים עם עמי הארצות שסביבם, ואינם אויבים להם. אילו דרכי התמודדות ועיצוב זהות פתוחות בפניהם, ואילו דרכים יוכלו לפתח?

  9. גישתו של ספר דברי הימים למלוכה

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 6 דקות

    בימי שיבת ציון חוזר ספר דברי הימים ומספר את דברי ימי ממלכת יהודה. מדוע? אילו נקודות מבט חדשות מספק הספר, לתופעה שכבר חלפה בימיו? כיצד נראית התייחסותו ההיסטורית לאירועים, שכבר סופר עליהם בספר מלכים ובספרים אחרים? באילו סיפורים מתמקד ספר דברי הימים, ומה משמעות הדבר? כיצד יש להתייחס להבדלים בינו לבין ספר מלכים?

  10. האם לנביא ישעיהו הייתה ראייה פוליטית?

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשע"ה | |

    ישעיהו פונה לאחז ואומר לו "השמר והשקט". מה מצפה ישעיהו שאחז יעשה? מה משמעות הביטוי "השמר והשקט"? ומה דורש ישעיהו מחזקיהו? אם עליו להיות בטוח שה' יציל אותו מאשור, מדוע הוא לא יכול לכרות ברית עם מצרים? שאלות אלו ייפתרו לאחר שנבין את מהות נבואות ישעיהו

  11. כיצד נראתה יהדות תקופת השופטים?

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשעו | |

    תקופת השופטים לוטה בערפל, גם מהבחינה ההיסטורית – סיפורי השופטים מכסים חלק קטן מהתקופה – ובעיקר מהבחינה התרבותית. ספר שופטים וגם מגילת רות מספקים כל אחד לפי סגנונו עדויות שבדרך אגב על חיי הרוח, ההלכה, החברה והאמונה. בחברה מפורדת ונטולת הנהגה ומסורת, שמידת ידיעת התורה בה אינה ידועה, מה היה מעמד הנשים? מה היה מעמד התורה? מה היתה היצירה הדתית, כיצד נוצרה ועל ידי מי? מה מכל זה שרד לדורות? ומה זה עשוי ללמד על תהליכי יצירה דומים בתקופות ידועות יותר?

     

  12. הסיסמה השלישית: עיון בתחילת פרשת וארא

    ד"ר חגי משגב

    מהי הבשורה החדשה שמשמיע ה' למשה בתחילת פרשת וארא? האם אין כאן חזרה על מה שנאמר בפרשה הקודמת? ומה פשר ההבדל בין שם א-ל שדי לשם ה' - הלא גם בשם ה' נגלה לאבות.

  13. זקנים או שופטים?

    ד"ר חגי משגב

    מה היחס בין הזקנים והשופטים? האם מדובר במוסד אחד או בשני מוסדות שונים? ומה בדיוק הציע יתרו?

  14. עידן חדש

    ד"ר חגי משגב

  15. מה עשה אסא

    השינויים המהפכניים של אסא

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשעג | | שעה ו- 10 דקות

    ניתוח הנתונים המקראיים חושף את עיקרי מדיניותו של המלך אסא, ומגלה שימיו היוו נקודת מפנה בתולדות ממלכת יהודה ויחסיה עם שכנתה מצפון. מה גרם למפנה? מה היו האירועים והשיקולים שדחפו אותו לשנות כיוון? ומה יהיו תוצאות השינוי?

  16. יחסי יהודה וישראל לאן?

    ד"ר חגי משגב

  17. שרשרת הטעויות של רחבעם

    ד"ר חגי משגב

  18. המודל שבמלחמת אסא

    ד"ר חגי משגב

  19. מה עם יום הכיפורים?

    ד"ר חגי משגב

  20. משרד המשפטים של יהושפט

    ד"ר חגי משגב

  21. מדיניותו של שלמה

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשעז | |

    עם עלייתו של שלמה לכס המלכות חלה מהפכה בכל מדיניותה האסטרטגית של הממלכה הצעירה. מתוך פרטים שונים במקרא נוכל לדלות את תפיסותיו המהפכניות של שלמה, את מבטו המקיף והמקורי, ואת המחירים הכלולים בהכרח במהפך הזה. הרווחים העצומים יציבו כל לומד בדילמה: לו אני במקום שלמה, האם הייתי הולך בדרך אחרת? התשובה עשויה להיות מפתיעה.
    השיעור ילווה במצגות ובממצאים, בין השאר מתחום התפתחות הכתב והתרבות, שיאירו באור חדש את ההיקף העצום של השינויים שחולל המלך הצעיר והחכם.

     

  22. כתב וזהות - שינויי כתב ושינויי זהות בישראל ובעמים

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 6 דקות

    בשיעור נסקור את התפתחות הכתב, בעיקר בארץ ישראל ובשכנותיה הקרובות דוגמת פיניקיה. נציג כיצד השינויים שבכתב קשורים קשר הדוק לתרבות, חברה ופוליטיקה. נסקור את תולדות הכתב החל מראשיתו במסופוטמיה ועד להתפתחות הכתב ה"אשורי" המוכר לנו כיום.

  23. במות, מצבות ומקדשים במקרא ובמזרח הקדום

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 2 דקות

    מקדשים ואתרי פולחן מלווים את האדם משחר צעדיו בהיסטוריה. נסקור את תולדות המוסד הזה ואת טיפוסיו השונים, תוך רצון לעמוד על השווה והשונה, ועל החידוש והמסר שיש לתורה בתוך הקשר העולם העתיק; כמו בכל עיון מסוג זה, כך גם מתבהר המסר של רעיון המקדש בכלל, מתוך העמדתו על רקע המקובל באותה תקופה ולפניה.

  24. בין השופטים לזקנים

    ד"ר חגי משגב

  25. שירת המשכן

    ד"ר חגי משגב

  26. סיפור מי מריבה - מבנה ומשמעות

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 5 דקות

    בהביטנו על סיפורים שונים בתורה המתיחסים לחטאי העם, נראה כי ישנו מבנה קבוע הנשמר בכולם, לעתים אף על חשבון הרהיטות והכרונולוגיה הפנימיים של הסיפור. הצגתו היחודית של מבנה זה בסיפור מי מריבה ממחישה את טעותו של משה.

  27. התפוררות

    ד"ר חגי משגב

  28. סיפוריים מקראיים על רקע זמנם ומקומם

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 4 דקות

    בשיעור זה נעיין בכמה סיפורים מימי בראשית ועד שיבת ציון. היכרות עם התרבות שעמה מכתבים הסיפורים מגלה כי מאפייני התרבות משתקפת בסיפורים המקראיים - במוסכמות, בנושאים, בביטויים ודרכי הסיפור.

     

  29. הצלחתן של בנות צלפחד

    ד"ר חגי משגב

  30. בנימה אישית ומקרבת

    ד"ר חגי משגב

  31. עמים מפוזרים ומפורדים

    ד"ר חגי משגב

  32. המסר של ספר יהושע

    ד"ר חגי משגב

  33. שימור שמות ערים

    ד"ר חגי משגב

  34. נחלה של קדושה

    ד"ר חגי משגב

  35. איש מתעתע

    ד"ר חגי משגב

  36. סיבות ריאליות להצלחת מלכות דוד

    ד"ר חגי משגב

  37. מי מנהל את המלכים?

    ד"ר חגי משגב

  38. איש בשת או אשבעל?

    ד"ר חגי משגב

  39. שאול: בין שופט למלך

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשס"ו | |

    שאול מהווה גשר בין הנהגת השופטים למלכים. נקודת התפר הזו הינה אתגר גדול למנהיג. מהם ההבדלים העיקריים בין הנהגת שופט להנהגת מלך? מדוע העם רוצה לשנות פתאום את המשטר? כיצד שאול תופס את תפקידו ואיך הוא מנהיג את העם בפועל? 

  40. המזבח אינו מקלט!

    ד"ר חגי משגב

  41. שילוב ממצאים וכתובות בלימוד תנ"ך והוראתו

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 6 דקות

    התנך לא נכתב בחלל ריק, והבנת הרקע לאירועים ולתיאורים שנמצאים בו לעתים היא קריטית להבנה מלאה ונכונה של הכתוב בו. על ידי ידיעת הרקע, שאותו ידעו גם ידעו בני התקופה, נבין מה באמת חידש המקרא בנושא מסויים - מה טפל ומה עיקר; נבין לאשורם ביטויים, תימות ספרותיות, ולעתים רעיונות; ונזהה אירועים היסטוריים חשובים.
    בשיעור נביא דוגמה לכל אחת מהקטגוריות האלה.

  42. מה שהתנ"ך לא מספר

    ד"ר חגי משגב

    תאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 5 דקות

    דברי ימי ממלכות ישראל אינם עומדים לבדד, ועמי האיזור תיעדו מפגשים ועימותים עימה. מפני שהתנך אינו מתעד היסטוריה אלא מדבר עליה, אירועים רבים נבחרו שלא להיכנס, ואחרים סופרו בדרך שאיננה מחוייבת למלוא הפרטים. כשם שחשוב להבין מה סיפר המקרא, כך חשוב להבין מה בחר שלא לספר, ומה המסר שהוא מעביר בדרך זו על אדם ועם ועולם. נתחקה אחר דרך המחשבה המקראית הזו דרך כמה סוגי אירועים כאלה, שחלקם זכו להתעלמות מלאה, חלקם נרמזו, וחלקם סופרו מנקודת מבט מאד מוגדרת. נעסוק במסע שישק, מסע סנחריב, קרב קרקר, והצהרת כורש.

     

  43. השותפים למרד

    ד"ר חגי משגב

  44. אותה הנבואה, אבל המסקנה שונה

    ד"ר חגי משגב

  45. הסימן לנביא אמת

    ד"ר חגי משגב

  46. משא הדורות או אחריות אישית?

    ד"ר חגי משגב

  47. הקרבת הבנים למולך - האומנם?

    ד"ר חגי משגב

  48. מתי התחילה הגלות?

    ד"ר חגי משגב

  49. ההצגה מתחילה

    ד"ר חגי משגב

  50. ישראל חוזרת לקדמת הבמה

    ד"ר חגי משגב

  51. מיהו האיש לבוש הבדים?

    ד"ר חגי משגב

  52. נבואות בניב אחר

    ד"ר חגי משגב

  53. קישוטי זהב לתפארת ההיכל

    ד"ר חגי משגב

  54. המלחמה היא הכרח

    ד"ר חגי משגב

  55. תפילת המתבונן

    ד"ר חגי משגב

  56. כיליון הרשעים

    ד"ר חגי משגב

  57. על מחלות וריפויין בתפיסה המקראית

    ד"ר חגי משגב

  58. בריחה גורלית

    ד"ר חגי משגב

  59. הפסוק שלי

    ד"ר חגי משגב

  60. החסד הוא העיקר

    ד"ר חגי משגב

  61. הדרכה לבן

    ד"ר חגי משגב

  62. העושר הוא ערך

    ד"ר חגי משגב

  63. סוד גלגול הנשמות

    ד"ר חגי משגב

  64. מה השתנה?

    ד"ר חגי משגב

  65. מה חידש המקרא על רקע סביבתו?

    ד"ר חגי משגב | 44 דקות

    הארכיאולוגיה והמחקר פתחו פתח גדול לחידוש וריאליה בלימוד ופרשנות התנ"ך, אך יחד עם זאת הם מציבים בפנינו שאלות תיאולוגיות רבות. השאלה שננסה לענות עליה בשיעור זה היא- מה חידשה התורה? הרי חלק מחוקי התורה כבר היו קיימים בצורה זהה בתרבויות קודמות ואפילו האמונה באל אחד כבר הייתה קיימת במספר מקומות. ההשוואה לדתות העתיקות תחשוף את החידוש יוצא הדופן של היהדות בעולם.