הדרכה לבן

"תחילת דיבור טוב, שאמר האציל הנסיך אהוב האל, אשר על העיר, פתחחתפ, אז אמר לבנו: אל יגבה לבך בגלל חכמתך, אין המגיע עד קצה הכשרון, דיבור טוב נסתר יותר מאבן טובה"...

"תחילת הוראה שעשה איש לבנו. באומרו: שמע בקולי, אל תטוש את דברי, אל תסיר לבך מאשר אומר לך... לא יאה עצלות לחכם, אל תטה לבך מן האל..."

(מתוך: נילי שופק, "אין אדם שנולד חכם" – חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא, מוסד ביאליק תשע"ו)

עשרות ספרים של פתגמי חכמה השאירו המצרים הקדמונים אחריהם, וכמעט כולם נכתבו (ולפחות מיוחסים) על ידי פקידים בכירים או אנשי מעלה אחרים, וכולם מנוסחים כהוראת איש לבנו. בעל המשרה והעמדה רוצה להנחיל לבנו את ירושתו, לא רק החומרית אלא גם החינוכית, כיצד להתנהג, כיצד לחיות. עם כל השינויים שעברה חכמת מצרים בכאלפיים וחמש מאות שנות קיומה, הפורמט הזה נשאר יציב: אדם מלמד את בנו.

ספר משלי, בחלקים נרחבים ממנו, עוקב אחרי הפורמט הזה במדוייק. כל פרשיות הקובץ הראשון (א'-ט') פותחות בפתיחה הזו: בני, שמע; בני, הקשב; בני, הט אוזן. הקבצים הבאים כבר ממעטים בזה, אולם גם שם מפעם לפעם שב החכם ופונה אל בנו - "חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָבָר" (כ"ז, יא), "אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי טוֹב וְנֹפֶת מָתוֹק עַל חִכֶּךָ" (כ"ד, יג).

אפשר לראות בקבצי הספר קבצים קבצים נפרדים שרוכזו בספר אחד ללא מכנה משותף; אולם אפשר גם לראות מבנה וסדר בסידור הקבצים האלה כולם. הקובץ השני, שיתחיל בפרק י', הוא אוסף עצום של פתגמים פתגמים, בעוד הקובץ הזה, הראשון, עשוי פרשיות פרשיות, שכל אחת מהן מובילה לפתגם מסכם, וכולן פונות אל הבן ומשכנעות אותו לשמוע.

כביכול, הקובץ הראשון הוא "הזמנה לחכמה". הוא הקובץ שנועד למשוך את הבן ולשכנעו ללמוד. אחריו יבוא קובץ דברי החכמה עצמם, במגוון גדול של נושאים המאפיינים את ספרות החכמה, בהנגדת טיפוסי אנשים וכן הלאה. אבל קודם כל יש לגרום לנער לרצות ללמוד. אפשר לעשות זאת על ידי ענישה, והספר אינו נמנע מלהמליץ על ענישה, אבל עיקר המאמץ מוקדש לסיפורים, ל"התחברות" להווי הצעירים – אפילו דרך דיבור על מסיבות, על שכרות ועל פיתויי נשים. הלא עולמו מלא בזה;

וכי חשבתם שהמצאנו את זה בדורנו? העיקר שתבוא כבר, ילד.

באדיבות אתר 929