שרשרת הטעויות של רחבעם

רחבעם הוא מלך מאורגן ומתוכנן שמצליח ליזום ולהוציא לפועל תכניות שמיטיבות עם ממלכתו ועוזרות לה גם שנים רבות אחרי מותו, אך כאשר מתעוררים משברים, כמו זה שמתרחש עם תחילת מלכותו, הוא אינו עומד בלחץ ונכשל בניהולם.

כששלמה מת ורחבעם עולה לשלטון במקומו, נראה מהפסוקים שהמעבר מתרחש בשקט, ללא מתנגדים: "וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה עִם־אֲבֹתָיו ... וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו". ובכל זאת, כנראה שכן מתעוררת איזו בעיה מכיוון שהוא נאלץ ללכת ולקבל את המלוכה מחדש: "וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶמָה כִּי שְׁכֶם בָּאוּ כָל־יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ".

בבחירתו ללכת לשכם, ולא להישאר בירושלים ולקיים בה את אירוע ההמלכה, הוא מנסה כנראה להביע שליטה וחוזק. אולם בהליכתו זו הוא גם מתרחק מבסיס הכוח שלו, וזו אולי הטעות הראשונה שלו, כפי שמתברר לנו בדיעבד.

את טעותו השנייה הוא עושה כשבתגובה לבקשת השבטים להקלה במיסים, הוא אינו עונה מיד, אלא מחכה שלושה ימים בטרם הוא משיב להם. המתנה זו מאפשרת לו לשקול את הבקשה במתינות ולהתייעץ עם יועציו, אך בקרב העם, שאינו חשוף להתייעצות, היא יכולה להתפרש כסימן לחולשה ולהססנות.

בסופו של דבר ההחלטה שקיבל מובילה להתפרצות מהומות ולמרד, ובניסיונו להתמודד עם המרד הוא עושה את טעותו הגדולה ביותר. המהומות פרצו בגלל כובד המיסים, וכדי להשקיט אותן הוא שולח את הדורם, שר האוצר האחראי על המיסים.

הדורם נרגם באבנים, וכשרחבעם שומע על כך הוא עצמו "הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת בַּמֶּרְכָּבָה לָנוּס יְרוּשָׁלִָם". כך, במקום להפגין חוזק ושליטה ולהוציא לפועל את יכולות הארגון שלו, רחבעם מתגלה כהססן שבסופו של דבר בורח מהעם עליו הוא אמור למלוך.

סוכם ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך

לשמיעת השיעור המלא