המקרא מציג את הסיבות המוסריות והדתיות להצלחתו של דוד, ואנו ננסה לתאר את הסיבות הריאליות שבזכותן צלחה מלכותו של דוד.

 

דוד הגיע למלוכה מוכן. שלא כשאול - שלא ידע בדיוק מה נדרש ממנו, ושלא היה תקדים בישראל למלכותו, ושמערכת היחסים שלו עם שמואל לא הייתה ברורה לאיש מהם, ושנאלץ להתארגן תוך כדי תנועה - דוד מגיע אל כסאו אחרי מסע ארוך ויסודי.

בכל פרמטר ניכר ההבדל ביניהם:

א.   הגב הפוליטי. שאול בא משבט קטן ומוחלש, שעבר כמעט הכחדה, שעמד כל ימיו בצל אחיו הגדולים, כפי שמשתקף כבר בסיפורי יוסף ואחיו. ושהתנחל מראש בנחלה שלא נכבשה, אלא שיכנה בתוכה את תושבי הארץ האוטוכתוניים, הגבעונים, שבהם אסור היה לגעת - נתון שנודעה לו בעתיד חשיבות קטלנית לשאול ולמשפחתו. דוד לעומתו, בא משבט יהודה, הגדול והחזק שבשבטי ישראל, שלא השתתף מעולם במשחקי המלחמה של תקופת השופטים, ושלא עמד אף פעם תחת איומים דומים.

ב.   הרקע. שאול בא אחרי השופטים, ובחייו של שופט אחר. זו הייתה צורת המשטר המוכרת, ועל אף הדרישה להעמיד מלך, גם זקני ישראל עצמם לא ידעו בדיוק מה זה אומר. עד סוף ימיו הבין שאול את מלכותו כמין צורה משודרגת של שפיטה, שעניינה בצבא בלבד. דוד כבר מגיע אחרי שירותו בחצרו של מלך, ועוד טרם עלייתו לשלטון כבר התרועע עם מלכים אחרים – מלכי מואב והפלשתים, שאליהם חבר במסעותיו. הוא ידע כיצד מתנהלת חצר מלוכה.

ג.   שיטת הממשל. בעוד שאול נשאר כל ימיו בביתו שבגבעה, כפר קטן בבנימין, ומשם ניהל את ענייניו, ידע דוד שעליו לעלות לעיר. אי אפשר לנהל ממלכה מבית לחם הקטנה, והוא שואל בה' ונענה – חברונה. רק בעיר ניתן לנהל ממשלה ושרים, רק מעיר יש תקשורת ורשת מידע זמינה.

ד.   ניסיון וקשרים. דוד התחתן עם נשים ממקומות שיסייעו לו במטרתו. אביגיל אשת נבל מבני כלב, כמו גם מיכל בת המלך הקודם, יתנו לו את הקשרים והלגיטימציה, שיאפשרו לו לא להיות תלוי בסמכות חיצונית. הוא כבר היה גיבור פופולרי קודם לכן ובעל ניסיון צבאי מוכח. שאול בא אל המלוכה אנונימי, וגם אם קדמה מלחמת יבש גלעד להמלכתו – דוד העיב עליו.

ה.   מינהל. בספר זה יהיה לדבר ייצוג נמוך, אבל לדוד הייתה ממשלה שבה שרי אוצר וצבא ומינהלה וכהונה (סוף פרק ח', סוף פרק כ'); וספר דברי הימים פורס לפנינו שיטת ממשל מסועפת שבה שלושה פורומים ומעגלי שלטון – הקבינט המצומצם שנמנה גם בספר שמואל, לצד ראשי השבטים, ועליהם נוספו שרי האוצרות (דברי הימים א כ"ז). ועוד לא דיברנו על יחידותיו המובחרות, השלושים והשלושה, שריכזו את גיבורי דוד, נאמניו משכבר הימים ושימשו כצבאו הפרטי, לצד הצבא הממלכתי.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929