אבנר העומד לצד איש בשת ושולט למעשה במעשיו, הוא בן דמותו של יואב, העומד בצד השני לצד דוד. שניהם שרי הצבא, קרובי משפחה של אדוניהם, ופועלים לפעמים נגד רצון מלכם.
לעתים נדמה כאילו כל מאבקי הדמים על השלטון בממלכה הצעירה, מתנהלים בעולם שאיננו מבינים לגמרי את חוקיו. היריבים מכירים זה את זה אישית, ואף מעריכים וגם אוהבים זה את זה; שיחות ביניהם, הסכמים והבנות, גם בעיצומה של לחימה, ואף רגע לפני רצח, הופכים בפרקים האלה לעניין שבשגרה. דווקא בין אבנר לבין אדונו הרשמי, אשבעל הוא איש בשת, אין הערכה הדדית.
הרושם המתקבל מהקריאה בפרקים האלה, הוא שלא הכל סופר על ממלכת שאול. איננו יודעים כמה שנים נמשכה; אף מלכות איש בשת, שנמשכה לכאורה שנתיים בלבד, אין לנו ביטחון במספרה. הלא דוד מלך על חברון ויהודה שבע וחצי שנים עד להמלכתו על כל ישראל, ובכן מי מלך אז בשאר העם? מלבד זאת, תפקידי המעורבים בפרשה לא ברורים לאשורם. אבנר לא היה שותף כנראה בקרב האחרון בגלבוע, וכמוהו גם לא איש בשת, להבדיל משלושת אחיו שנפלו שם. איננו יודעים גם מה טיב הממלכה שהוקמה בידי אבנר בעבר הירדן, ועל מה או על מי התבססה.
יותר מכל, לא ברורה לנו התכנית שהופרה בפרק זה. איש בשת ידע על כוונת אבנר לשאת ולתת עם דוד; לא רק ש"לֹא יָכֹל עוֹד לְהָשִׁיב אֶת אַבְנֵר דָּבָר מִיִּרְאָתוֹ אֹתוֹ", אלא שגם שיתף פעולה עם העברת השלטון. הלא אין להבין אחרת את השבתה של מיכל, אחותו ובת המלך הקודם, לדוד - מעשה שמהווה הכרה בו רשמית כיורש פוטנציאלי. מי יודע איזה תפקיד היה מיועד לשני האישים האלה בממשל דוד החדש. סוף סוף אבנר הוא זה שהביא את דוד לפני שאול לראשונה.
אבנר העומד לצד איש בשת ושולט למעשה במעשיו, הוא בן דמותו של יואב, העומד בצד השני לצד דוד. שניהם שרי הצבא, קרובי משפחה של אדוניהם. הן איש בשת והן דוד מתוארים כמי שלא תמיד יכולים לעמוד בפניהם. שניהם פועלים אף נגד רצון מלכם כשנראה להם, ולא תמיד מאינטרס ממלכתי. אבנר תואר כנוקם את עלבונו באיש בשת, ויואב נוקם את דם אחיו נגד תכניותיו של דוד ברוצחו את אבנר. האחד זוכה לקינה וללווייה ממלכתית מידי דוד, והשני לקללת עולם ולהוצאה להורג (מלכים ב ב), אולם שניהם אינם מתים על מיטתם בשלום.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
באדיבות אתר 929