נבואות בניב אחר

נביא קשה, הושע. לא רק תמונות חייו, ונישואיו לנשים המפוקפקות בצו א-לוהי, קשות הן, אלא גם נבואותיו עצמן שרקען לעתים סתום; וגם לשונו קשה וסתומה. מה זה "מלוש בצק עד חומצתו" (ד)? ומה זה "איסירם כשמע לעדתם" (יב)? הצורות התחביריות קשות ונדירות, המשפטים פעמים רבות חסרי נושא או נשוא, וגם כינויים שהוא משתמש בהם לא ידועים לנו.

בפרק ה' הוא מאשים את ישראל במשלוח מנחה למלך "ירב" (ה', יג), שאיננו ידוע לנו מכל מקום אחר, ובפרק י' הוא מדבר על "שד שלמן בית ארבאל" (י', יד) המסתורי. ומה זה "יָשׁוּבוּ לֹא עָל" (טז)?

שלא כעמוס, שכנראה היה בן יהודה, למרות שניבא על ישראל, הושע הוא תושב ממלכת הצפון, ולשונו מן הסתם צפונית. מתעודות שונות אנו משערים שהניב הצפוני היה שונה מהניב היהודאי של העברית, ונבואות הושע מספקות לנו הצצה לניב הלא מוכר הזה. רוב ספרי התנ"ך, אם לא נאמרו ביהודה, נערכו ביהודה או על ידי יוצאי יהודה; אבל הושע משמר לנו בנבואותיו סוג נבואות זר לנו.

הוא לא מרבה להביא אירועים קונקרטיים, אלא מפזר רמזים מעורפלים: "כֻּלָּם יֵחַמּוּ כַּתַּנּוּר וְאָכְלוּ אֶת שֹׁפְטֵיהֶם כָּל מַלְכֵיהֶם נָפָלוּ" (ז). האם הוא מתכוון לשנות האנרכיה בממלכת ישראל שאחרי מות ירבעם השני, שבהן מלכו זה אחר זה זכריה, שלום ומנחם תוך שנה אחת? או לחילופי המלכים התכופים לקראת סוף ימי הממלכה? "ירב" ו"בית ארבאל" מרמזים על כך שבישראל היה רישום היסטורי שונה מזה שהשתמר בארכיוני הממלכה האחות הדרומית, אבל אין בידינו לדעת למה הכוונה. ועל איזו מהפעמים שבהן באו מלכי ישראל בברית עם אשור מרמזים דבריו "מִצְרַיִם קָרָאוּ אַשּׁוּר הָלָכוּ" (יא)?

הושע בן אלה, מלך ישראל האחרון, שלח שליחים אל סוא מלך מצרים (מלכים ב י"ז, ד); אבל האם מגיעות שנות נבואתו של הושע עד שם? אמנם הוא מונה את חזקיה בין המלכים שניבא בימיהם, אולם מניית מלכי ישראל נעצרת אצלו בירבעם (הושע א', א). האם ראה הושע גם את חורבן הממלכה בעיניו, למרות שבכל ספרו אין לכך רמז?

כך או כך, נבואתו של הושע מציגה בפנינו תמונה של התרוצצות, של תככים, של הפכפכות. הם לוצצים, הם כחשים, הם יונה פותה, הם מתבוללים (מלשון "בלילה" ובחישה). כל הנהגתם מלאה אינטריגות ותככנות, מצד לצד, מאינטרס לאינטרס, חושבים את עצמם לפוליטיקאים דגולים המחליפים עמדות כזיקית, אבל סופם שיסתבכו ברגליהם שלהם, ו"כַּאֲשֶׁר יֵלֵכוּ אֶפְרוֹשׂ עֲלֵיהֶם רִשְׁתִּי, כְּעוֹף הַשָּׁמַיִם אוֹרִידֵם" (יב).

באדיבות אתר 929