איש מתעתע

סיפור שמשון הוא סיפור מתעתע. מצד אחד - אין עוד דמות כזאת, שפעמים רבות כל כך צלחה עליה רוח ה', בכל הספר; ומצד שני - אין עוד רודף נשים כמוהו כמעט בכל המקרא. מבין שופטי הספר הוא גם מתייחד בשפע סיפוריו, שבניגוד לאחרים, גם בעלי הסיפורים הארוכים שבהם, אינם סיפור אחד ממושך אלא מספר אפיזודות נפרדות.

שני חלקים לסיפורי שמשון: האחד בפרקים י"ד-ט"ו, והשני בפרק ט"ז. החלוקה הזו מובלטת על ידי הסיום הזהה של כל חלק - "והוא שפט את ישראל עשרים שנה" (עם וריאציה). עם סיפור לידתו המופלא, יש לנו שלושה סיפורים, ובסיפור חייו יש שבעה מעשים.

החלק הראשון המתחיל בפרקנו מתאפיין בהיותו סיפור מתגלגל. מספרי המעורבים הולכים וגדלים - משלושים רֵעים פלשתים, לשלוש מאות שועלים, לשלושת אלפי איש יהודה. כל ניצחונותיו חד משמעיים, ומובילים להיתקלות הבאה ולניצחון גדול יותר. כולם התגברות על יצורים חיים: אריה, שועלים, אנשים. כולם סכסוכים פרטיים.

בחלק השני לעומתו, אירועים מנותקים - אין המשך ישיר מסיפור הזונה העזתית לסיפור דלילה. אולם מכנים משותפים יש: יחסים מזדמנים עם נשים פלשתיות, ללא נישואין. ניצחונות לא חד משמעיים: בראשון עקירת שערים, ללא היתקלות ישירה בפלשתים, ובסיפור השני מוצא שמשון את מותו. גבורותיו מתבצעות כנגד מבנים וכלים: שערי עזה ומקדשה, ונול אורגים. מצד שני, למרות שגם כאן הרקע למעשים הוא יחסים פרטיים, ניצחונותיו במעשים אלה הם על סמלים לאומיים.

ההבדל המעניין ביותר נעוץ במילים המנחות השונות בכל חלק: בראשון חוזרת הרוח (י"ג, כה; י"ד, ו, יט; ט"ו, יד, יט), הצולחת עליו מפעם לפעם. היא נזכרת בכל נקודת מפתח, והיא הגורם לניצחונותיו, גם בשני הסיפורים המובהקים של הפעלת הכוח - שיסוע הארי (י"ד, ו) והמסת האסורים (ט"ו, יד). לעומת זאת, במחזור השני חוזר הכוח (ט"ז, ה, ו, ט, טו, יז, יט, ל), הנמצא גם הוא בכל נקודת מפתח, מקדם את הסיפור הלאה, והוא המנתק את הכבלים ומפיל את הבית, ואילו הרוח נעדרת לחלוטין.

וכפתיחה לכל אלה עומד המשפט הדו משמעי בתחילת פרקנו: "ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא, כי תואנה הוא מבקש מפלשתים" (י"ד, ד) - מיהו המבקש? בפתרון הבעיה הפרשנית הזו תלוי השיפוט, האם שמשון צדיק או חוטא. האם ה' הוא המבקש, אבל שמשון פועל באמת מכוח יצריו, או שמא שמשון הוא מבקש התואנה, ואז כל הסיפור כולו הוא אחיזת עיניים.

באדיבות אתר 929