ד"ר נריה קליין
נמצאו 128 תוצאות חיפוש
לה' ולגדעון - קריאה בסיפור גדעון
ד"ר נריה קלייןבמאמר זה ברצוננו להציע קריאה ספרותית לפרקי ו'-ח' בספר שופטים – סיפור גדעון.
מלחמת גדעון במדין אמורה להוכיח שה' הוא המושיע של ישראל, אך את ישועת ה' החליפה ישועתו של גדעון. ניתן לראות בסיפור גדעון נקודת מפנה בספר שופטים: מעתה, ישראל אינם מסתפקים בשופט הקם להושיע רק בעת צרה, אלא מקימים עליהם שופט אחר שופט.
משמעות בניית החומות בספר עזרא ונחמיה
ד"ר נריה קלייןתאריך פרסום: תשעג | |
נהוג לחשוב, ששיאו של ספר עזרא-נחמיה הוא בניית בית המקדש השני; אך סיפור זה נחתם לאחר שישה פרקים, ושבעה-עשר הפרקים הבאים סוקרים את ימי עזרא ונחמיה. בפרקים הללו אנו מוצאים התמקדות רבה במפעל בניית חומת ירושלים, ותיאור הבנייה תופס נפח נכבד מהספר, הרבה יותר מתיאורי בניית בית המקדש! יתירה מכך: סיפור בניית החומה מוזכר, במפתיע, גם בחלק הראשון של הספר - העוסק בבניית המקדש! ניכר, אם כן, שבניית החומה היא עניין בעל חשיבות רבה ביותר בספר עזרא-נחמיה; השאלה המתבקשת היא, כמובן: מדוע?
מטרתה של מלחמת בזק
ד"ר נריה קלייןהמלחמה בבזק הייתה מול קואליציה כנענית בראשות אדוני בזק. שבט יהודה יוצא בראש ישראל למלחמה במקום הרחוק מנחלתו.
ירושלים - ליהודה או לבנימין?
ד"ר נריה קלייןהעיר ירושלים היא בנחלת שבט בנימין, אך האיזור מדרום לה, שהיה בתחום שליטתה - שייך לנחלת יהודה.
חברון ודביר והמעבר לתקופת השופטים
ד"ר נריה קלייןישנן זיקות בין סיפור עתניאל ועכסה לסיפור יצחק ורבקה. שני הסיפורים מהווים נקודת מעבר: יצחק ורבקה מחליפים את אברהם ושרה, ועתניאל ראשון השופטים מחליף את כלב המייצג את באי הארץ.
בין הורשה לאי הורשה ביהודה ובנימין
ד"ר נריה קלייןפרק א' מדגיש את ההבדל בין שבט יהודה, שכובש את רוב חלקו, לבין שאר השבטים שאצלם המצב בעייתי יותר
בין שילוח העיר באש לשילוח האיש לעיר - בית יוסף בבית אל
ד"ר נריה קלייןישנה ביקורת על שבט בנימין, על כך שהם משלחים את המרגל ואת משפחתו בניגוד לציווי להרוג כל נשמה.
מהורשת הארץ לישיבה בקרב הכנעני
ד"ר נריה קלייןהמשך פרק א' מציג הדרדרות בחוסר הכיבוש של שאר השבטים.
מ"ויהי אחרי מות יהושע" ל"בימים ההם אין מלך בישראל"
ד"ר נריה קלייןכבר בפתיחתו של ספר שופטים בולטים שני דברים: העדרו של מנהיג והקשר בין העם ואלוקיו. אלו יהיו שני המוקדים לאורך כל הספר, והספר ילמד אותנו כי הם קשורים זה בזה.
נחלת יששכר ונחלת האמורי
ד"ר נריה קלייןהפסוק האחרון בפרק א' ממשיך את הביקורת על אי-הכיבוש של הארץ.
מלאך ה' בבוכים ופילגש בגבעה
ד"ר נריה קלייןמלאך ה' בבוכים מוכיח את ישראל על אי הורשת הארץ. נראה שיש להבין זאת על רקע סיפור פילגש בגבעה בו שואלים ישראל מדוע קרה הדבר הזה.
המשכו של ספר יהושע בספר שופטים
ד"ר נריה קלייןפסוקים בפרק ב' חוזרים על פסוקים שנכתבו כבר בספר יהושע, וזאת כדי ליצור רצף בין שני הספרים. ההבדלים המעטים קשורים לכך שספר יהושע מסתיים בנימה חיובית, ואילו ספר שופטים מתחיל בנימה שלילית.
פרעה "אשר לא ידע את יוסף" והדור "אשר לא ידעו את ה'"
ד"ר נריה קלייןהקבלה בין פרק ב' בספר שופטים לסיום ספר בראשית ופתיחת ספר שמות מלמדת כי בני ישראל כפויי טובה כלפי ה' בדיוק כפי שפרעה היה כפוי טובה כלפי יוסף.
המעגל החוזר בספר שופטים
ד"ר נריה קלייןפרק ב' מתאר את המעגל החוזר בספר שופטים: חטא, עונש והקמת שופט.
כפיות הטובה וגמולה
ד"ר נריה קלייןפרק ב' מדגיש את פן כפיות הטובה שבעבודה זרה: ה' הוציאם ממצרים והוריש את הארץ מפניהם, והם עוזבים אותו.
המעגל החוזר המתואר בפרק ב מלמד שכפיות הטובה של עם ישראל הובילה לביטול ההבטחה לירושת הארץ השלמה.
מטרת סיפור עתניאל
ד"ר נריה קלייןעתניאל בן הדור הקודם מקשר את הדור החדש לאמונת אבותיהם.
עגלון כדמוי-אל
ד"ר נריה קלייןישנה הקבלה בין עבודת האלילים של ישראל לעבודתם לעגלון. ההקבלה בולטת בהקבלה מפתיעה בין סיפור אהוד ועגלון ובין עבודת כהן גדול ביום הכיפורים.
עגלון כקרבן
ד"ר נריה קלייןישנה הקבלה גם בין עבודת הקרבנות לשחיטתו של עגלון. הפיכתו של עגלון מאל לקרבן מדגישה כי כוחו לא היה עצמאי, והצלחתו לשעבד את ישראל נבעה רק מהעונש שה' גזר עליהם.
היד ושני הפיות
ד"ר נריה קלייןפסוקים רבים בסיפור אהוד, ובמיוחד ציונם של אברי גוף, מתפרשים בכפל-משמעות.
בין החיסול והמלחמה - גדולתו של אהוד
ד"ר נריה קלייןאהוד מסמל דמות מנהיג טובה, המודע לכך שהישועה באה מאת ה'.
פרטי ציווי ה' לברק ומטרתם
ד"ר נריה קלייןה' מעלה את חומרת העונש בשעבוד למדין לעומת הפרקים הקדמים. גם התערבות ה' במלחמה מתגברת - הוא מצווה את ברק ציוויים מפורטים ואף קובע מגבלה על מספר הלוחמים כדי שיהיה ברור שה' הוא המושיע.
תפארת ברק מול ישועת ה'
ד"ר נריה קלייןהבעיה בדור השופטים היא שהם לא יודעים את ה', ולכן ישנה חשיבות גדולה שברק לא יכול לטעון כי הנצחון שלו. מסיבה זו סיסרא יפול ביד אישה.
ברק מול סיסרא
ד"ר נריה קלייןישנן הקבלות רבות בין ברק וסיסרא, ושניהם לבסוף 'נופלים' ביד אותה אישה.
כיבוש הארץ בשירת דבורה
ד"ר נריה קלייןשירת דבורה איננה על ההצלה של אותו קרב, אלא על הצלחת המלחמה שנמשכה אחריו בכנענים. מלחמה זו מהווה שיא חיובי בספר, שכן היא משלימה את המשימה אותה היו ישראל צריכים להשלים בכניסתם לארץ - הכרתת הכנעני.
שני החלקים של שירת דבורה
ד"ר נריה קלייןההנחה ששירת דבורה נאמרה על המלחמה שאחרי קרב ברק וסיסרא פותרת סתירות בין השירה ובין פרק ד'. כמו כן היא פותרת סתירות בין חלקה הראשון של השירה לבין חלקה השני העוסק בקרב של ברק.
האיש הנביא כנקודת מפנה
ד"ר נריה קלייןבניגוד לסיפורי השופטים הקודמים, סיפור גדעון פותח בדיון על חטאי ישראל, בו אומר ה' שלא יושיע אותם כל עוד הם עובדים אלוהים אחרים.
הקדשת גדעון למושיע
ד"ר נריה קלייןגדעון אינו מקבל את דברי הנביא, וטוען כי לא ישראל הם שעזבו את ה', אלא ה' הוא שעזב אותם. למרבה הפלא, תגובת ה' היא שליחת גדעון להושיע את ישראל.
מנחתו של גדעון
ד"ר נריה קלייןכבר בהקרבת המנחה ה' רומז לגדעון שהדרישה להסרת העבודה הזרה עדיין קיימת, בכך שהוא אינו מוכן לקבלה תחת האלה.
ניתוץ מזבח הבעל
ד"ר נריה קלייןישנה השוואה בין שליחת גדעון להושיע את ישראל לשליחתו לנתוץ את מזבח הבעל. השוואה זו מחזקת את הרעיון שהתשועה מותנה בתשובה, אך ההחזרה בתשובה לא הצליחה, ואנשי עופרה רוצים לנקום בגדעון.
צמד אותות הגיזה
ד"ר נריה קלייןאנשי עופרה מושווים לאנשי סדום, ולכן בקשת האותות של גדעון נעשית בלשונו של אברהם על אנשי סדום. בסדום לא היו עשרה צדיקים, אבל בעופרה ישנם עשרת עבדי גדעון שעוזרים לו במשימתו, ולכן עופרה ניצלת.
סינון הלוחמים ומטרתו
ד"ר נריה קלייןמספר הלוחמים ההולכים עם גדעון מסונן פעמיים, בהדגשה שמספר הנשארים עם גדעון קטן מאוד לעומת מספר העוזבים.
סינון הלוחמים מקביל לבקשת אותות הגיזה על ידי גדעון. גדעון מבקש מה' אות שיושיע את ישראל למרות שלא חזרו בתשובה, וכנגד דורש ה' כי יהיה ברור שהוא זה שהושיע.
חלום המדייני ושברו
ד"ר נריה קלייןחלום המדייני מדבר רק על אוהלו שנופל, אך הפתרון שניתן לו מדבר על כל מחנה מדין. דבר זה מוכיח לגדעון כי הפחד במחנה מדין רב, ודבר זה מראה כי ה' כבר החל להושיע את ישראל.
הקרב הראשון במדיין
ד"ר נריה קלייןגדעון שם את עצמו יחד עם ה' בקריאת הקרב של הלוחמים. המלחמה עצמה מתוארת פעמיים, תיאור שבמרכזו גדעון ותיאור שבמרכזו ה'. הדבר מעלה את השאלה האם ה' יצליח וישראל יראו בו את המושיע או שמא לא.
הריב עם איש אפרים
ד"ר נריה קלייןבתשובתו לאנשי אפרים מגדיל גדעון את מעשיהם יותר מאשר את מעשהו שלו, שנעשה על ידי ה'. בנוסף, הוא שם את שמו על הקרב הראשון, במקום את שם ה'. בכך ובדברים נוספים הוא מאפשר את הראייה כי לא ה' הוא האחראי על הישועה.
המרדף המיותר בעבר הירדן
ד"ר נריה קלייןהניצחון הושלם בלכידת שרי מדין, ומלכי מדין אינם מהווים איום. איש ישראל עוזבים את גדעון וגם אנשי סוכות ופנואל מסרבים לעזור לו, והוא ממשיך את המרדף המיותר בשלוש מאות איש בלבד. מתברר שמטרתו של גדעון בהריגת זבח וצלמונע היא נקמה אישית, כפי שהוא אומר להם בעצמו. הוא וקם בהם על הריגת אחיו בי אימו.
הסמליות בהענשת סוכות ופנואל
ד"ר נריה קלייןהענשת אנשי סוכות ופואל אינה מוצדקת, והפסוקים משווים אותה להריגת משפחתו של גדעון בידי מלכי מדין. בהריסת פנואל משבש גדעון את השליחות שניתנה לו בראיית פני האל.
שלילת המלוכה ושלילת השלל
ד"ר נריה קלייןגדעון אמנם שולל את מיויו למלך, אך הוא איננו מדגיש כי ה' הוא האחראי לתשועה. הוא אף נוהג במנהגי מלכות בבקשת השלל מאת ישראל, בנשיאת נשים רבות, ובפרט אישה נוכריה משכם.
האפוד כעבודה זרה
ד"ר נריה קלייןהכנת האפוד מנזמי הזהב מזכירה את העגל, אך גם את יעקב. יעקב מטמין את נזמי הזהב תחת האלה, אך גדעון שנפגש במלאך ה' תחת האלה הופך את נזמי הזהב לאפוד.
ההקדמות לסיפור אבימלך
ד"ר נריה קלייןסיכומו של סיפור גדעון מצביע על התדרדרות, וכבר מכין לקראת סיפור אבימלך: גדעון מכונה "ירובעל"; ישראל חוזרים לעבוד עבודה זרה מיד לאחר מותו; שם ה' אינו מוזכר כלל בסיפור אבימלך.
חיסול בית ירובעל
ד"ר נריה קלייןשמו של הבעל בולט בתחילת סיפור אבימלך, והדבר מדגיש את העימות בין הבעל וה'. עובדי הבעל מנצחים במאבק זה ומחסלים את בית גדעון
משל יותם
ד"ר נריה קלייןהאטד איננו אבימלך, אלא בית ירובעל, לו הוצעה מלוכה בפרקים הקודמים. אבימלך מולך כחלק מבית ירובעל, אך הוא גם משמידו של בית ירובעל, ולכן האש פוגעת גם בו.
תפקידו של געל בסיפור אבימלך
ד"ר נריה קלייןגעל מגלגל את כל העלילה, אך מאידך הוא עצמו לא נמצא במרכז האירועים - שכם נחרבת אחרי שהוא מגורש, והוא עצמו ניצל. כל מי שהיה מעורב בחיסול בית ירובעל מת, וגעל שלא היה קשור לעניין - ניצל. דבר זה מראה כי ה' הוא שמגלגל את העניין
מידה כנגד מידה בסיפור אבימלך
ד"ר נריה קלייןמספר רמזים ספרותיים מבליטים כי קללת יותם התגשמה במלחמה בין אבימלך ובעלי שכם.
חשיבותה של מלחמת בזק
ד"ר נריה קלייןעל מה הבכי?
ד"ר נריה קלייןמטרת סיפור עתניאל
ד"ר נריה קלייןליפול ביד אשה
ד"ר נריה קלייןשירה על כיבוש הארץ
ד"ר נריה קלייןקודם לתקן את העם!
ד"ר נריה קלייןהפחד המתבטא בפתרון החלום
ד"ר נריה קלייןמי הושיע את ישראל?
ד"ר נריה קלייןתפקידו של געל בסיפור אבימלך
ד"ר נריה קלייןתולע ויאיר עושים היסטוריה
ד"ר נריה קלייןמיהו המושיע?
ד"ר נריה קלייןמוטיבים מרכזיים בספר הושע
ד"ר נריה קליין | 47 דקותספר הושע לא מאוד מובן מבחינת השפה והתחביר שלו. בשיעור נעסוק בעניינים מרכזיים בספר. נעמוד על החלוקה שלו, ועל המוטיבים החוזרים בו. נבחין בדברי ירמיהו שמשתמש במוטיבים של הושע וכיצד הוא מפרשם.
מי הדמות הראשית בסיפור?
ד"ר נריה קלייןגם ירידה היא חלק מתהליך הגאולה
ד"ר נריה קלייןלהתבדל או לא להתבדל?
ד"ר נריה קלייןבין יהושע לשיבת ציון
ד"ר נריה קלייןגדר הפרדה
ד"ר נריה קלייןסוגיות אקטואליות
ד"ר נריה קלייןמעגלי העמים
ד"ר נריה קלייןבחירת דוד
ד"ר נריה קלייןצאצאי בית דוד
ד"ר נריה קלייןבית דוד - אילנות יוחסין
ד"ר נריה קלייןבדברי הימים א פרק ג מופיעות רשימות יוחסין של בני דוד, מלכי בית דוד, וצאצאי יכניה. לפניכם תרשימים של אילנות היוחסין של צאצאי בית דוד.
שבט יהודה - אילנות יוחסין
ד"ר נריה קלייןבדברי הימים א פרקים ב-ד מופיעות רשימות יוחסין ארוכות וסבוכות של שבט יהודה. לפניכם תרשימים של אילנות יוחסין לכמה מהרשימות המופיעות בפרק ב ובפרק ד: תרשים כללי של שבט יהודה, ותרשימים של משפחות ירחמאל, כלב, חור ואשחור
השבט השביעי
ד"ר נריה קלייןמאדם הראשון עד בני ישראל - אילנות יוחסין
ד"ר נריה קלייןבדברי הימים א פרק א מפורטים תולדות אדם, תולדות בני נח, תולדות שם, ותולדות אברהם וצאצאיו.
לפניכם תרשימים של אילנות היוחסין של בני נח, בני אברהם וצאצאי שעיר.
תפילת יעבץ
ד"ר נריה קלייןשירים ושערים
ד"ר נריה קלייןלעשות סדר בבלגן
ד"ר נריה קלייןערבוב מכוון
ד"ר נריה קלייןבין גבעון לירושלים
ד"ר נריה קלייןמות שאול
ד"ר נריה קליין | 48 דקותבשיעור נעסוק בשאלה : מדוע החלק הסיפורי של דברי הימים פותח בסוף סיפור שאול ולא בתחילת סיפור דוד? ומדוע תיאור מות שאול כל כך מפורט? נשווה בין הסיפור בדברי הימים לסיפור בשמואל א ל"א, ומתוך כך נראה כי מגמתו של בעל ספר דברי הימים בסיפור מות שאול היא להצביע על הבעיה במלכות שאול, ולהבהיר מהו התיקון הנדרש מדוד בפרקים הבאים.
תיאור מות שאול
ד"ר נריה קלייןהמלכת דוד
ד"ר נריה קליין | 54 דקותסיפור המלכת דוד, תיאור כיבוש ירושלים ורשימת גיבורי דוד מופיעים פעמיים בתנ"ך: בשמואל ובדברי הימים. בשיעור נשווה בין המקורות, נעיר על ההבדלים, נבין איזו מטרה משתקפת משתקפות בכל ספר, ונברר מה מספרת רשימת הגיבורים.
העלאת הארון השנייה
ד"ר נריה קליין | 56 דקותמה היה חטאו של עוזה וכיצד יש לתקנו? מה משכנע את דוד לעלות את ארון ה' בשנית? מתי זבחו פרים ואילים? על שאלות אלה יש תשובה שונה בשמואל ובדברי הימים. בשיעור נשווה בין הספרים וננסה לעמוד על האופן בו מבין דברי הימים את הסיפור והמסר העולה ממנו. נעיין גם במעשי דוד לאחר הכנסת הארון (פרק ט"ז), שאינם מופיעים בספר שמואל.
בחירה הדרגתית בדוד
ד"ר נריה קלייןגיבורי דוד
המעבר משאול אל דוד
ד"ר נריה קליין | 57 דקותבפרק יא נחזור בקצרה על המסר שמועבר באמצעות תיאור המלכת דוד, ונעסוק ברשימת גיבוריו. בפרק יב נסביר את מבנה הפרק ונבין את הרמזים המשובצים בפרק ומדגישים שדוד הוא המלך האולטימטיבי של העם.
דרשו ה' ועוזו
שאול, דוד והיחס לארון ה'
ד"ר נריה קליין | 56 דקותבשיעור נעסוק בקריאה של דוד לדרוש את ה', ונשווה בינו לבין שאול בעניין היחס לארון ה' ובעניין הדרישה בה'. נברר מה מהי המשמעות של הקריאה לדרוש בה', ונדון ביחס של בעל דברי הימים לדוד ולשאול על רקע ההבדל ביניהם בנקודה זו.
ההבדלים בתיאור המלכת דוד
ד"ר נריה קלייןדרישת הארון - השוואה בין שאול לדוד
ד"ר נריה קלייןהארון והלויים
ד"ר נריה קלייןאילנות יוחסין - יששכר, אשר, אפרים ובנימין
ד"ר נריה קלייןבדברי הימים א פרק ז מתוארות שושלות של כמה משבטי ישראל. לפניכם תרשימים של אילנות היוחסין של השבטים יששכר, אשר, אפרים ובנימין (כפי שהוא מוצג בפרק ז).
שבט שמעון - אילן יוחסין
ד"ר נריה קלייןבסוף פרק ד, לאחר תיאור ארוך של שושלת שבו יהודה, מופיע תיאור השושלת של שבט שמעון. לפניכם תרשים של שושלת שבט שמעון
שבט לוי - אילן יוחסין
ד"ר נריה קלייןפרקים ה-ו בדברי הימים א עוסקים בשבט לוי. לפניכם תרשים המתאר את אילן היוחסין של שבט לוי.
שבט בנימין - אילנות יוחסין
ד"ר נריה קלייןרשימת היוחסין של שבט בנימין מופיעה פעמיים, בפרק ז בקצרה, ובפירוט בפרק ח.
לפניכם תרשים המתאר את שושלת שבט בנימין לפי פרק ח, ואת שושלת בית שאול המפורטת בפרק זה. (ומופיעה שוב בפרק ט)
תפילת ההודיה של דוד ומלחמותיו
ד"ר נריה קליין | 53 דקותבשיעור נתבונן בתפילת ההודיה של דוד בעקבות נבואת נתן. ננסה להבין מהי ההבטחה שניתנה לדוד, על מה הוא מודה ומה הוא מבקש מה'. באמצעות השוואה לשמואל נראה את נקודת המבט בדברי הימים ביחס לבניית בית דוד ולברכה השורה בו. בנוסף נעסוק במלחמות דוד. נראה מהן המלחמות שמופיעות, ומה פשר השינויים מדברי הימים.
תפילת דוד
ד"ר נריה קלייןגורן ארנן - תפנית בעלילה
ד"ר נריה קליין | 40 דקותנתבונן בסיפור המגפה והפסקתה בגורן ארנן. באמצעות השוואה בין שמואל לדברי הימים נראה כיצד חטא המפקד למעשה גורם לתפנית בעלילה של סיפורי דוד בדברי הימים. לאחר שדוד שמע מה' שהוא לא יבנה את המקדש - הוא הפסיק להתעסק בארון ובמקדש. בעקבות סיפור גורן ארנן דוד יתחיל בהכנות לבניית המקדש.
ברכת הבית
ד"ר נריה קלייןהמפקד בימי דוד
ד"ר נריה קליין | 51 דקותבשיעור נשווה בין סיפור המפקד בשמואל לסיפור המפקד בדברי הימים. נציע שתי אפשרויות לחטאו של דוד : מנית העם ללא מחצית השקל או גאווה בשל המספר הרב של אנשיו (הצבא או העבדים). ננסה להבין איזו אפשרות מסתברת יותר לפי המשך הפרק, ומהו מקומו של יואב בסיפור.
האם דוד מקבל פרס על חטאו?
ד"ר נריה קלייןחומרים לרוב, ודמים לרוב
ד"ר נריה קלייןשושלת בני לוי בדברי הימים א כג-כד
ד"ר נריה קלייןבפרקים כג-כד מתואר מפקד של שבט לוי, וחלוקת הכהנים והלויים למחלקות ולתפקידים שונים.
לפניכם תרשים של אילן יוחסין של שבט לוי, כפי שהוא מתואר בפרקים אלה.
עשרים וארבע משמרות לויה
ד"ר נריה קלייןחותמו של דויד
ד"ר נריה קלייןחיפוש אחר ה24
ד"ר נריה קלייןהמלכת שלמה ובניית המקדש
ד"ר נריה קלייןרשימות המשוררים
ד"ר נריה קלייןפרק כ"ה בדברי הימים מתאר את רשימות המשוררים, בני אסף, הימן וידותון, ואת חלוקתם ל24 משמרות שעבדו במקדש. לפניכם תרשים המתאר את חלוקת משמרות המשוררים לפי משפחותיהם.
העלאת אהל מועד לירושלים
ד"ר נריה קלייןחנוכת המקדש והיום השמיני למילואים
ד"ר נריה קלייןמשפחת רחבעם
ד"ר נריה קלייןמבוא לדברי הימים ורשימות היחס מספר בראשית
ד"ר נריה קליין | שעהבשיעור נסקור את מבנה הספר ואת מאפייניו ונעסוק בשאלה : מי חיבר את הספר ומתי? נראה כיצד מבינים חז"ל והפרשנים את מטרת ספר דברי הימים ואלו מודלים קיימים להתמודדות עם סתירות בין דברי הימים לשמואל או למלכים. בנוסף, נעסוק ברשימות היחס בפרק א'. נראה שהרשימה אינה רשימה רציפה של תולדות מאב לבן והיא מסתמכת על הכרותנו עם ספר בראשית. ננסה לעמוד על מטרת הרשימה ונקודות משמעותיות שבה.
אלופי אדום ושבטי ישראל בדברי הימים
ד"ר נריה קליין | 58 דקותבשיעור נעיין ברשימת מלכי אדום בדברי הימים ובבראשית. נעסוק בשאלה : מדוע הביא דברי הימים את רשימת מלכי אדום, ונציע פיתרון הקשור לחשש של אנשי הבית השני, זמנו של כתיבת דברי הימים. בנוסף, נסקור את מבנה רשימות היחס הבאות. נתחיל לעיין ברשימת בני יהודה ובשאלות העולות ממנה.
תולדות יהודה - ער, עכר ושאול
ד"ר נריה קליין | שעה ו- 1 דקותנעסוק בשאלה: מדוע בעל דברי הימים מביא רשימה מפורטת של תולדות יהודה? נראה שבעל דברי הימים לקח רשימה מבראשית אך סידר אותה באופן מחושב - שמטרתו להגיע לענף הנבחר בתוך יהודה. נעיין במבנה הרשימה ובהבדלים בינה לבין הרשימות בבראשית. נתמקד בער, עכר ושאול. נראה שהרשימות פותחות בבחירת דוד על רקע חטאי קודמיו ומתוך כך נעמוד על השאלה המרכזית של הספר לגבי כל אחד מהמלכים: האם הוא תיקן את חטאי קודמיו.
שבעים העמים
ד"ר נריה קליין | שעהבדברי הימים א מופיעה רשימת שמות ללא תיאור ילודה או ייחוס. מתברר שלא מדובר ברשימת תולדות מאב לבן אלא ברשימה של שבעים עמים. נשווה בין בראשית לדברי הימים ונראה את ההבדלים ואת החריגות. נראה שמטרת פרק א' של דברי הימים להעביר אותנו את התהליך עד הבחירה בשבטי ישראל.
המסר הספרותי של גודל הצבא
ד"ר נריה קלייןחג השבועות בימי אסא
ד"ר נריה קלייןתולדות חצרון
ד"ר נריה קליין | שעהבשיעור נעסוק בבעיות שעולות מן הרשימה. נשווה בין הרשימה שאצלנו לרשימת תולדות פרץ ברות. נציע שאצלנו מפורטים כל בני ישי ולא רק דוד מכיוון שיש לרשימה שתי מטרות: הצגת משפחות יהודה, והצגת ייחוס דוד. נראה שנישואיו של חצרון לבת מכיר אינם ראויים ולכן בניו מיוחסים למכיר ואין לו המשך מנישואיו אלה.
בני כלב
ד"ר נריה קליין | שעהבשיעור ננתח את יחידת בני כלב. נראה שביחידה משולבים בני אדם פרטיים הקשורים לדוד ובמקביל משפחות מרכזיות שהפרק מבקש להראות את היוחסין שלי ואת מיקומן הגיאוגרפי. בתוך הרשימה הגניאולוגית נמצאת רשימה של התפתחות גיאוגרפית - מקומות שמהם יצאו לעיר אחרת.
תוכחת אליהו לבית אחאב
ד"ר נריה קלייןחידוש בית ה'
ד"ר נריה קלייןעובד אדום
ד"ר נריה קלייןהידרדרות איטית
ד"ר נריה קלייןאחז מול בני אפרים
ד"ר נריה קלייןרשימת הכוהנים הגדולים
ד"ר נריה קליין | 55 דקותבשיעור נעסוק בשושלת אהרן. נראה שמדובר בשתי רשימות של שושלות כהנים גדולים : מאלעזר או מפנחס עד ימי שלמה, ומשם עד הגלות.
"חכמת הנסתר": ההתמודדות עם סתירות בספר דברי הימים
ד"ר נריה קלייןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 8 דקות
כל המעיין בפרקים שיש להם מקבילה בספרים אחרים בתנ"ך - יגלה שבעל דה"י נקט חירות רבה בציטוט הסיפורים, והוא שינה נתונים, סדר מאורעות, ניסוח ועוד. פעמים רבות ניתן אף למצוא סתירות מפורשות בין הסיפור בדברי הימים ובין המקור שלו, דבר שמעלה קושיות תיאולוגיות ומציאותיות. בשיעורנו נציג גישות שונות - מחז"ל ועד ימינו - להתמודדות עם הסתירות הללו, ונבחן את יתרונותיהן וחולשותיהן. בחלקו השני של השיעור תוצג גישה חדשה-ישנה, הגורסת שאין צורך לפתור את הסתירות הללו - כי אם להעצים אותן - כדי לעמוד על מסריו ומשמעותו של ספר דברי הימים.
"ישפט ה' השופט היום" - מבנה ומשמעות בסיפורי השופטים
ד"ר נריה קלייןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 5 דקות
עיקרו של ספר שופטים (ג'-ט"ז) הוא סיפורי השופטים השונים - מעתניאל ועד שמשון. במבט ראשון מדובר ברצף של סיפורים שאינם קשורים זה בזה, שבכל אחד מהם מתרחש המעגל החוזר של חטא-עונש-זעקה-ישועה-שקט. בשיעורנו נראה שמאחורי המבנה הפשטני של מעגל החוזר שוב ושוב ישנם סדר ומבנה מכוונים, שחוט אחד שוזר את כולם. המבנה שנציג מרמז על משמעותו ומסריו של ספר שופטים כולו, העוסק ביחסיהם של ה' וישראל בתקופה של טרום-המלוכה.
מתי עזבה השכינה את המקדש? עיון ביחזקאל ח'-י'
ד"ר נריה קלייןתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 2 דקות
מקובל להבין את התיאור ביחזקאל ח-יא כתיאור של סילוק השכינה מהמקדש: כבוד ה' עוזב את המקדש, כביכול עולה על המרכבה ונוסע מזרחה. אך האם אכן כבוד ה' מתואר בנבואה זו כעוזב את המקדש? בשיעור נעמיד את התפיסה הזו במבחן הביקורת, ונציע קריאה מחודשת שלפיה ספר יחזקאל כולו מתרחש בעולם שבו השכינה כבר עזבה את משכנה ללוות את גולי בבל.
בית ה' - מקום השכינה או מקום עבודה? בין דויד לשלמה בספר דברי הימים
ד"ר נריה קלייןתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 3 דקות
בית המקדש הוא מקום משכן ה' בארץ, אך גם המקום שבו ישראל עובדים את ה'. ספר דברי הימים מציג את דויד ושלמה כמבטאים שתי תפיסות שונות ביחס למהות המקדש ומטרתו המרכזית: דויד רואה בו את מקום השכינה, ושלמה - את מקום העבודה. בשיעור נבחן כיצד התפיסות השונות עולות מתוך הכתובים, וננסה להציע הסבר להתמקדותו הרבה של שלמה דווקא בפן של עבודת הקרבנות.
"הלא אם תיטיב - שאת" - חידת הצרעת הטהורה (ויקרא יג)
ד"ר נריה קלייןתאריך פרסום: תשפ"א | | שעה ו- 5 דקות
בפרשייה השנייה של דיני הצרעת בויקרא נאמר דין תמוה שהתקשו בו כל המפרשים: "כולו הפך לבן - טהור הוא". מדוע כאשר צרעת מתפשטת בעור אז היא טמאה, אך כאשר היא מתפשטת בכל הגוף - היא לפתע טהורה? בשיעור נציג הצעות שונות לפתרון התעלומה, ואף נציע שאולי הפתרון נעוץ בהבנה שונה לחלוטין של הדין הזה ושל הפרשייה כולה. הבנה זו מאירה את דיני הצרעת כולם באור חדש-ישן.
'חדש ושבת קרא מקרא'- ישעיהו בין הפטרות חזון וראש חודש
ד"ר נריה קלייןתאריך פרסום: תשפ"א | | שעה ו- 5 דקות
בין הנבואה הפותחת לנבואה המסיימת את ספר ישעיהו ישנם קשרים רבים ונקודות זיקה ייחודיות, אשר יחד יוצרים מסגרת ספרותית סביב ספר ישעיהו ומרמזים על התהליך והשינוי שעובר לאורך הספר מתחילתו ועד סופו. בסופו של דבר מי שיזכה לגאולה אינו האדם שחושב את עצמו לצדיק אלא מי שהוא ענו ונכה רוח ואינו חוטא בחטא הגאווה.
פסח כשר ופסח שמח בספר דברי הימים
ד"ר נריה קליין | 57 דקותבשיעור זה נלמד על שתי חגיגות פסח שערכו מלכי יהודה בבית המקדש הראשון: הפסח שעשה חזקיהו והפסח שעשה יאשיהו. קריאת הפרקים בתנ"ך והשוואה ביניהם מעלה בפנינו נקודה מעניינת שאותה ננסה להסביר: פסח חזקיהו היה בעייתי הלכתית אך מתוארת בו שמחה גדולה ולעמותו פסח יאשיהו היה כשר למהדרין אך השמחה נעדרת ממנו.
היחס למלוכה בספר שופטים
ד"ר נריה קלייןתאריך פרסום: תשפ"ב | | שעה ו- 5 דקות
ספר שופטים מתאר את התקופה שקדמה למלוכה, אך עם זאת ניתן למצוא בו עיסוק רב גם במלוכה, ובעיקר בסיפורי אבימלך, פסל מיכה ופילגש בגבעה. בשיעור נבחן את היחס למלוכה בסיפורים אלה בכדי להבין מה המגמה והמסר שלהם כלפי מוסד המלוכה, וננסה להכריע האם ספר שופטים הוא בעד המלכת מלך או נגדה.
צילום השיעור נעשה במסגרת לימוד הפרק היומי, בו העביר ד"ר נריה קליין לקהילות לומדות את שיעור הסיכום לספר שופטים, ג' בטבת תשפ"ג.
הקדמה לספר שופטים
עיונים בספר שופטים
ד"ר נריה קליין | 55 דקותשני הנושאים המרכזיים של ספר שופטים הם הקשר בין עם ישראל לקב"ה ואידיאל ההנהגה, והם חוזרים שוב ושוב לאורך כל הספר, שמהווה יחידה סגורה ברצף של ספרי הנביאים. פרק א' מתחיל בשאלת העם מי יהיה המנהיג הצבאי שלהם לאחר מות יהושע, כאשר ברור מהפסוקים שהתכנית המקורית הייתה שכל שבט יכבוש לעצמו את נחלתו. בשיעור זה נבחן את תפקידו של שבט יהודה כמנהיג ראשוני של העם ונבדוק האם הוא ביצע אותו כראוי.
תולדות צבא יהודה בספר דברי הימים
ד"ר נריה קלייןתאריך פרסום: תשע"ו | | שעה ו- 5 דקות
ספר דברי הימים מרחיב במספר מקומות יותר מאשר ספר מלכים, ומוסיף פרטים באשר לצבא יהודה, גודלו המספרי, הרכבו ומלחמותיו. בשיעור נתמקד בעיקר בארבעת המלכים הראשונים בממלכת יהודה: רחבעם, אביה, אסא ויהושפט, ונבחן את סיפורם, כפי שהוא מוצג בספר דברי הימים. נציע לראות בו תיאור ייחודי של התעצמות צבאית ממלך למלך ונצביע על המסר העולה מכך. בנוסף נעסוק במספרים המיוחסים לגודל הצבא המהווים חידה ספרותית עם פתרון מפתיע.
ספר מלכים כשחזור ההיסטוריה המקראית מבראשית ועד שופטים
ד"ר נריה קלייןתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 5 דקות
ספר מלכים: מיוסף ועד שמשון? בשיעור זה נציע שהרצף העלילתי של ספר מלכים כולו מבוסס על אנלוגיה לכל התקופה הארוכה שמסיפורי יוסף שבבראשית ועד סוף ספר שופטים. נציג את ההקבלות הרבות, ונדון במסר העולה מן ההשוואה הזו.