השבט השביעי

המספר הטיפולוגי 7 נזכר אינספור פעמים במקרא, ובמיוחד נעשה בו שימוש ברשימות שונות. ברשימות בני יהודה, למשל, ניתן למצוא שביעיות רבות הקשורות בדוד ובביתו, ומסתבר שהדבר נועד להדגיש את הבחירה בו – שכן המספר שבע מציין פעמים רבות קדושה או בחירה. גם בדה"א ה', ברשימות שבטי עבר הירדן, ניתן למצוא שביעיות שונות: בבני ראובן נמנו בני יואל (ד-ו) לאורך שבעה דורות באותה הנוסחה ("שמעיה בנו, גוג בנו... בארה בנו"); בבני מנשה נמנו שבעה ראשי בית אבות (כד). אך מקרה יוצא דופן הוא דווקא בני גד. בנוגע לבני גד ישנו שימוש רב למדי בשביעיות הן בפרקנו הן בתורה, ונשאלת השאלה מדוע – שכן בניגוד לדוד, לא ידועה לנו חשיבות או קדושה מיוחדת לגד, והוא אחד מבני השפחות הנחשבים פחות.

רשימת בני גד נפתחת בהתייחסות של גד אל ראובן שנזכר לפניו: "ובני גד לנגדם ישבו בארץ הבשן עד סלכה" (יא; ייתכן שישנו משחק מילים מכוון במילים "גד לנגדם", המדגיש את שם השבט). בפסוק יב נמנים ארבעה ראשים של השבט, ובפסוק יג נמנים 'אחיהם לבית אבותיהם'. בפסוק זה נמנים שבעה 'אחים': מיכאל, משולם, שבע, יורי, יעכן, זיע ועבר. אם הקורא לא נתן את דעתו על כך שנמנו כאן שבעה, הכתוב מסכם במפורש: "שבעה". יתרה מכך, שמו של אחד מן האחים הוא שבע! אם נמשיך לפסוק יד, נגלה ששבעת אלה הם בני אביחיל, שייחוסו הארוך הולך אחורה שבעה דורות: "בן חורי בן ירוח בן גלעד בן מיכאל בן ישישי בן יחדו בן בוז".

אם נעיין בספר בראשית, נגלה בפרשת ויצא שגד הוא הבן השביעי שנולד ליעקב. מאוחר יותר, ברשימת היורדים למצרים (בראשית מ"ו) מופיע גד במקום השביעי, על אף שהרשימה אינה מסודרת על פי סדר הלידה. עיון מדוקדק יותר יעלה שגד הוא בנו היחיד של יעקב שהוליד שבעה בנים: "צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי" (טז).

ייתכן בהחלט שריבוי השביעיות סביב גד נובע מכך שהוא הבן השביעי של יעקב. לסיום, בכל אופן, יש לציין נתון אחד נוסף, שאין לשלול את האפשרות שגם הוא נטל חלק בריבוי השביעיות ביחס לגד: שמו של גד הוא 7 בגימטריה! ויעשה הקורא בנתון זה כרצונו.