ההקדמות לסיפור אבימלך

ההקדמות לסיפור אבימלך

הפסוקים בשופטים ח', כט-לב מהווים לכאורה חתימה לסיפור גדעון: בפסוקים אלה מסופר שגדעון הלך לשבת בביתו וכן על ריבוי בניו מנשותיו הרבות. הפסוקים מסיימים בחתימה אופיינית לסיפורה של דמות מרכזית: גדעון מת בשיבה טובה ונקבר בקבר אביו בעפרה. מאידך, הם משמשים הקדמה לסיפור אבימלך : "וּפִילַגְשׁוֹ אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם יָלְדָה לּוֹ גַם הִיא בֵּן וַיָּשֶׂם אֶת שְׁמוֹ אֲבִימֶלֶךְ". הזכרת העובדה שלגדעון שבעים בנים מהווה גם היא הכנה לסיפור אבימלך, שבו אבימלך ירצח את שבעים אחיו. למעשה, נראה שעיקרה של יחידה זו הוא דווקא ההכנה לסיפור אבימלך, שכן סיפור גדעון כבר זכה לחתימה לפני כן, ושם מופיעה הנוסחה הקבועה לסיום סיפורו של שופט בספר, שבה נתקלנו בסיפורים הקודמים, "ותשקוט הארץ X שנה":

"וַיִּכָּנַע מִדְיָן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יָסְפוּ לָשֵׂאת רֹאשָׁם,

וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּימֵי גִדְעוֹן" (כח)

נציין כי בסיפור גדעון נוספו על הנוסחה הקבועה המילים "בימי גדעון", והדבר אומר דרשני, ולהלן נדון בזאת.

בפסוקים הבאים (לג-לה) מתוארת חזרתם של ישראל לעבוד את הבעל לאחר מות גדעון. בשני פסוקים (לד-לה) מציג הנביא את המשמעות של חטא זה: בעבדם את בעל ברית, בני ישראל מחד שוכחים את ה' שהצילם מיד אויביהם, ומאידך משיבים רעה לבית גדעון תחת הטובה שעשה עם ישראל. הקדמה זו לסיפור אבימלך מעמידה את סיפור אבימלך כולו – שלכאורה עוסק במעשיו הפרטיים של אבימלך והנקשר בהם – בצילה של העבודה הזרה: כל מעשיהם הרעים של אבימלך, אנשי שכם ושאר הנוגעים בדבר – נקשרים בכך שאינם עובדים את ה'.

עניין זה מבהיר פרטים נוספים בסיפורנו. בניגוד לסיפור גדעון, שבו שם ה' הופיע דרך קבע ואילו שם א-להים צץ מדי פעם (לרוב במקרים שבהם נוצר ריחוק כלשהו מה'), הרי שבסיפור אבימלך שם ה' לא יופיע ולו פעם אחת, ואילו שם א-להים יופיע בו לרוב. תופעה מקבילה נמצא גם בשמותיו של גדעון: השם גדעון שולט בסיפור גדעון, והשם ירובעל מופיע שם באופן מצומצם ביותר; ואילו בסיפור אבימלך לא נמצא כלל את השם גדעון, ורק השם ירובעל שולט. מרתקת העובדה ששמות אלה אף חותמים את שני הסיפורים: סיפור גדעון נחתם במילה גדעון (בזכות המילים "בימי גדעון" שלאחר החתימה בפסוק כח), ואילו אם נקפוץ לסוף פרק ט' נגלה כי סיפור אבימלך מסתיים במילה ירובעל!

בסיפור גדעון ראינו את ה' פעיל בסיפור. הוא לא מוכן להושיע את ישראל אם לא יחזרו בתשובה, הוא מדבר עם גדעון מספר פעמים, הוא מכה במדין, ומטרתו המוצהרת היא שלא יאמרו ישראל "ידי הושיעה לי". אך ישראל עזבו את ה' ולא ראו אותו כמושיעם, ובסיפור אבימלך הם שמים להם את בעל ברית לאלהים. מכאן ואילך ה' כבר לא מופיע בשמו; ו'גדעון' – השם שמייצג את הצד הטוב של גדיעת האשרה וחיסול העבודה הזרה – מפנה מקומו לירובעל – המכיל את הרכיב 'בעל'. חילוף השמות מסמל את ריחוקם של ישראל מה': ה' נעלם והבעל מופיע.

לחילוף השמות 'גדעון' ו'ירובעל' תיתכן משמעות נוספת, ועליה נרחיב בפעם הבאה.