ירושלים - ליהודה או לבנימין?

ירושלים - ליהודה או לבנימין?

לאחר הניצחון בבזק, חוזרים בני יהודה לנחלתם, ונלחמים בירושלים:

וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּהָ לְפִי חָרֶב וְאֶת הָעִיר שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ. (א, ח)

ארבע מלחמות מתוארות בספר יהושע: מלחמות יריחו, העי, מלכי הדרום ומלכי הצפון. כנגדן שרף יהושע את יריחו, העי, וכן את חצור – משום שעמדה בראש קואליציית מלכי הצפון. אך את ירושלים – שעמדה בראש קואליציית מלכי הדרום, לא שרף יהושע, ואף לא לכדה כשאר ערי הדרום. כעת באים בני יהודה ומשלימים את החסר, וגם ירושלים נלכדת ונשרפת באש.

כיבוש ירושלים בידי בני יהודה מעלה קושי מסוים לאור הכתוב בהמשך. בפסוק כא נאמר:

וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה

הכתוב מאשים את בני בנימין באי-הורשת יושבי ירושלים; אך בני יהודה כבר היכו את העיר לפי חרב! מלבד זאת, היבוסי אכן נשאר בירושלים עד ימי דוד; בעלה של הפילגש (בסיפור פילגש בגבעה) לא רצה לסור מן הדרך כדי ללון בעיר יבוס (=ירושלים) משום שהיא עיר נוכרית, ודוד נאלץ לכבוש אותה מהיבוסי בכוח הזרוע. מה, אם כן, ההסבר לכל זה? האמנם ירושלים נכבשה על ידי בני יהודה?

אם נבדוק מי ישב בירושלים בימי יהושע, נגלה שאדוני צדק מלך ירושלים היה אמורי. לאחר ששלח לארבעת המלכים הנוספים בקשה לעלות איתו למלחמה על הגבעונים, נאמר כך:

וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יַרְמוּת מֶלֶךְ לָכִישׁ מֶלֶךְ עֶגְלוֹן... (יהושע, י, ה)

מלכים אלו מכונים 'מלכי האמורי' גם בפיהם של הגבעונים המבקשים מיהושע להושיעם, וצבאם מכונה שם 'האמורי': "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...".

גם מדבריו של יחזקאל יכולים אנו ללמוד כי בירושלים ישבו אמוריים, אולי יחד עם חתיים:

כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי ה' לִירוּשָׁלִַם מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית. (יחזקאל, טז).

מסתבר שכוונתו של יחזקאל היא לרמוז ליושביה הקדומים של ירושלים: האמורי והחתי. ממקור זה ומהפסוקים ביהושע, למדים אנו שהאמורי ישב בירושלים בימי יהושע. מובן מאליו שכאשר לכד שבט יהודה את ירושלים והכה אותה לפי חרב, הוא הכרית את האמורי משם; אך כיצד הגיעו לשם היבוסים?

ירושלים היא אחת מערי שבט בנימין: "וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן... וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַים. (יהושע, יח, כא-כח).

לפיכך, שבט יהודה שלכד את העיר לא התיישב בה, והותירה לבנימין. אלא שכאמור, שבט בנימין לא התיישב שם, ובא היבוסי ותפס את המקום. על כך מבקר הכתוב בפרקנו את בני בנימין.

אך מדוע יהודה לכדו את ירושלים, שאינה בנחלתו? עיון מעמיק ברשימת ערי יהודה ביהושע, יבהיר שכל האיזור שמדרום לירושלים – עד גוש עציון של היום – לא מופיע. אפילו בית לחם יהודה המפורסמת לא נמצאת שם! בדומה לכל איזור שלא נכבש בספר יהושע (כמו חוף פלשתים, גזר, ערי עמק יזרעאל ועוד), גם כאן לא מפורטות ערי האיזור, ומוזכרת רק העיר ששלטה עליהם – ירושלים  (ביהושע, טו, סג). יהודה אמנם לא קיבל את ירושלים לנחלתו, אך כל תחום השליטה שלה היה שייך לו – ולשם הורשתו היה צורך להכות את עיר הממלכה – ירושלים.