עתניאל הוא השופט היחיד שחי עוד בימי יהושע. הוא מגשר בין התקופות, ומקשר את ישראל לאמונה בה' ולזכירת הטובות שעשה לישראל.

 

ראשון השופטים הוא עתניאל בן קנז.
אם בוחנים את הסיפור לפרטיו, קל לשים לב שמדובר למעשה בתיאור סכמטי של המעגל החוזר בספר שופטים, כמעט ללא תוספות 'סיפוריות'. הפרטים המעטים המעניקים לסיפור זה את ייחודו הם שם המלך המשעבד (כושן רשעתיים מלך ארם נהריים), שם המושיע (עתניאל) ומספר שנות השעבוד (8) והשקט (40). שאר הסיפור מורכב מנוסחאות קבועות ומוכרות המופיעות פעמים רבות.
לשם מה הובא סיפור זה כלל ועיקר?
עתניאל בן קנז חי עוד בתקופת יהושע, והסיפור של נישואיו לעכסה בת כלב מופיע הן בספר יהושע והן בתחילת ספר שופטים. אולם, בתחילת ספר שופטים נאמר:
"וְגַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתָיו וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת ה' וְגַם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל" (ב', י)
נשמע מכאן שאין חפיפה בין תקופת השופטים לתקופת יהושע, ולכן מפתיע לגלות שופט מן הדור הקודם, דור שכולו נאסף כבר אל אבותיו, מושיע את ישראל בני הדור הבא.
עתניאל, אם כן, הוא המקשר את בני ישראל לאמונת אבותיהם, אלה שידעו את ה' וזכרו את הטובות שעשה עמהם. הפתרון לבעיות האמונה של ישראל, על פי ספר שופטים, תלוי בעיקר בזכירת טובותיו של ה' לישראל. עובדה זו הוזכרה כבר בספר, והיא תופיע עוד בהמשך.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון