מטרתה של מלחמת בזק

מטרתה של מלחמת בזק

פרק א' בספר שופטים עוסק בכיבוש הארץ (או באי כיבוש הארץ...). לכאורה, נושא כיבוש הארץ מופיע כבר בפסוק הראשון, כשבני ישראל שואלים את ה' מי יעלה בתחילה להלחם בכנעני, וכן לאחר מכן, כשיהודה מציע לשמעון:

עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני, והלכתי גם אני אתך בגורלך . (שופטים, א, ג)

אך האומנם שאלתם של בני ישראל נובעת מרצונם להמשיך בתהליך הכיבוש וההתנחלות? הבנה כזו מעלה מספר קושיות.

ראשית, שאלתם של בני ישראל מוזרה למדי. מדוע יש לדעת איזה שבט יהיה הראשון לעלות לכבוש את גורלו-נחלתו? הרי כל שבט מחויב ללכת לנחלתו ולכבוש אותה, כאן ועכשיו – ולא לחכות לשבט אחר שיעשה זאת קודם.

בעיות נוספות צצות בהמשך הסיפור. יהודה הולך לעיר בזק,  וה' נותן את הכנעני ואת הפריזי בידו. העיר בזק תופיע שוב בספר שמואל, בסיפור מלחמת שאול בנחש העמוני (שמואל ב, יא). בדרכו להושיע את יבש גלעד שבעבר הירדן המזרחי, פוקד שאול את צבאו בבזק.  העיר, אם כן, אמורה להיות בדרך ליבש גלעד, ומקובל לזהותה עם חירבת איבזיק שמצפון-מזרח לשכם. זו ממש לא נחלתו של יהודה! מדוע, אם כן, שבט יהודה נלחם שם, והרי זה לא 'גורלו'?

נשים לב שבבזק נלחמים בני יהודה גם בכנעני וגם בפריזי. אמנם אין זה מופרך לחלוטין ששני עמים ידורו בעיר אחת יחדיו, אך הדבר אינו סביר. בנוסף, הפסוקים מתארים את בני יהודה מכים אותם פעמיים:

וַיַּעַל יְהוּדָה וַיִּתֵּן ה' אֶת הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם וַיַּכּוּם בְּבֶזֶק עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ

וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲדֹנִי בֶזֶק בְּבֶזֶק וַיִּלָּחֲמוּ בּוֹ וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַפְּרִזִּי(שם, ד-ה).

הדעת נותנת שההסבר לכפילות הוא כזה: ראשית נלחמו בני יהודה בקרב פנים מול פנים מחוץ לעיר בזק, ושם היכו עשרת אלפים איש. פליטי הכנענים והפריזים נסו אל תוך העיר, ואז נפתח השלב השני של הקרב: המצור על אדוני בזק, שאותו 'מצאו' בבזק. מצור זה נגמר במכה נוספת לכנעני ולפריזי. אם כך הוא, הרי שעשרת האלפים שהוכו בשדה הקרב היו רק המכה הראשונה; כמה אנשים, לפי זה, חיו בבזק?! כדי לסבר את האוזן, נזכיר כי העי שאותה היכה יהושע הכילה שתים עשרה אלף נפשות, מתוכם מן הסתם היו כשלושת אלפים לוחמים. המספר העצום של הלוחמים בבזק מעיד, לדעתי, על כך שלא מדובר בלוחמיה של העיר בזק בלבד. התארגנה שם קואליציה כנענית נגד ישראל, שבראשה אדוני בזק. אדוני בזק עצמו מעיד:

שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ מְלַקְּטִים תַּחַת שֻׁלְחָנִי (שם, ז)

אדוני בזק שלט על שבעים מלכים – מן הסתם מלכי הערים הקרובות אליו. צבאותיהם של אלו נאספו למלחמה עם ישראל בבזק, ובהם היו גם כנענים וגם פריזים.

כעת ניתן להבין את שאלתם של ישראל בה' באופן אחר לחלוטין. הם אינם שואלים מי יעלה ראשון לכבוש את נחלתו. בני ישראל עומדים כעת מול התארגנות של הכנעני למלחמה, והחשש מפני הכנעני הוא שהוביל אותם לשאול בה'.

בזמן זה, שבו בני ישראל לא עושים דבר כדי לממש את זכויותיהם על נחלתם ולהוריש את הכנעני, בני יהודה מוארים באור חיובי. יהודה אמנם הולך כעת להלחם בבזק, הנמצאת הרחק מנחלתו, כדי להושיע את ישראל; אך לאחר הניצחון השבט לא יחזור לביתו, אלא ימשיך למסע כיבושים בנחלתו.