מטרת סיפור עתניאל

מטרת סיפור עתניאל

מתחילת ספר שופטים ועד עתה, עסקנו בפרקים שהם בבחינת מבואות לספר. כעת, אנו מתחילים ללמוד את סיפורי השופטים עצמם, ונתחיל בראשון שבהם: עתניאל בן קנז (ג', ז-יא).

אם בוחנים את הסיפור לפרטיו, קל לשים לב שמדובר למעשה בתיאור סכמטי של המעגל החוזר בספר שופטים, כמעט ללא תוספות 'סיפוריות'. הפרטים המעטים המעניקים לסיפור זה את ייחודו הם שם המלך המשעבד (כושן רשעתיים מלך ארם נהריים), שם המושיע (עתניאל) ומספר שנות השעבוד (8) והשקט (40). שאר הסיפור מורכב מנוסחאות קבועות ומוכרות המופיעות פעמים רבות:

1. ויעשו בני ישראל את הרע בעיני ה'

2. ויעבדו את הבעלים ואת האשרות

3. ויחר אף ה' בישראל וימכרם ביד...

4. ויזעקו בני ישראל אל ה'

5. ויקם ה' מושיע לבני ישראל ויושיעם

6. ותהי עליו רוח ה'

7. וישפוט את ישראל

8. ותשקוט הארץ

לפנינו, אם כן, סיפור סכמטי וכמעט נטול עלילה. נשאלת השאלה: לשם מה הובא סיפור זה כלל ועיקר?

ניתן להציע הסבר טכני. ספר שופטים סוקר את כל שופטי התקופה, ולא יכול לפסוח על עתניאל, על אף שאין בסיפורו עניין רב. לפיכך מוסר הנביא את הפרטים היבשים על עתניאל – וממשיך הלאה. הצעה זו אפשרית, אך יש להקשות על הנחת היסוד העומדת בבסיסה. האמנם ספר שופטים סוקר את כל שופטי התקופה?

שני מקורות, אחד בספרנו ואחד מחוצה לו, מקשים על הנחה זו. נפתח דווקא במקור המופיע מחוץ לספר שופטים, בספר שמואל א'. בסקירתו ההיסטורית של שמואל בהקשר להמלכת שאול, הוא מציג את העובדה שישראל תמיד חזרו לסורם וחטאו, ולאחר שנענשו זעקו לה' ונושעו. שלב הישועה מתואר בפיו כך:

וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח

מן המושיעים ששמואל מציין אנו מכירים את ירובעל, יפתח ושמואל, והם מסודרים בסדר כרונולוגי, מהמוקדם למאוחר. והנה, בין ירובעל ליפתח מופיע מושיע בשם 'בדן' (שם המוכר לנו למשל מדברי הימים א ז', יז). חז"ל ומפרשים אחרים ניסו לזהותו עם שמשון (השופט שהיה בדן), או עם עבדון (בהנחה שאולי האות ע' נפלה...), אך הצעות אלו קשות. לא רק שהדבר לא מתאים לסדר הכרונולוגי המעמיד את בדן בין גדעון ליפתח, אלא שבדן מתואר כאחד מאלו שהושיעו את ישראל. עבדון לא הושיע את ישראל, ונראה שגם על שמשון לא ניתן לומר שהושיע את ישראל, בסופו של דבר. אם כן, ישנו שופט בשם בדן שלא מופיע ברשימת שופטי ספר שופטים.

המקור הנוסף הוא בספרנו, שופטים י', יא-יב:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן הָאֱמֹרִי וּמִן בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן פְּלִשְׁתִּים: וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן לָחֲצוּ אֶתְכֶם וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם

ה' סוקר, לפני סיפור יפתח, את האויבים שמהם הוא הושיע את ישראל בעבר, אך על מספר עמים כאן לא מצינו לפני כן בספר שופטים ששעבדו את ישראל. יתכן שההצלה 'ממצרים' רומזת ליציאת מצרים; 'האמורי' – ליבין וסיסרא; ו'פלשתים' – לסיפור שמגר. 'בני עמון' הצטרפו לעגלון מלך מואב, 'עמלק' הצטרפו לעגלון ולמדין, ו'מעון' הוא אולי אחד מ'בני קדם' שבאו עם מדין ועמלק; אך מוזר ביותר שה' יזכיר רק את העמים המשניים, ולא את מואב ומדין עצמם! בכל אופן, הצלה מ'צידונים' לא ידועה לנו בכל הספר. לפיכך, נראה מרשימה זו שהיו עוד מספר הצלות לאורך התקופה, שספר שופטים שותק לגביהן ולא מספר לנו עליהן!

חזרנו, אם כן, לנקודת ההתחלה: מה מטרת סיפור עתניאל?

התשובה נעוצה בדברים שכבר הזכרנו בעבר (שיעור מספר 4). עתניאל בן קנז הופיע בתחילת ספר שופטים בסיפור עכסה, ושם טענתנו היתה שנישואי עכסה ועתניאל מייצגים את המעבר מתקופת ההתנחלות לתקופת השופטים, שכן עתניאל הוא השופט הראשון. למעשה, עצם היותו השופט הראשון מפתיעה, שכן הוא חי עוד בתקופת יהושע, ואילו כתוב מפורש אומר לפני תיאור תקופת השופטים:

"וְגַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתָיו וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת ה' וְגַם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל" (ב', י)

נשמע מכאן שאין חפיפה בין הדורות, ולכן מפתיע לגלות שופט מן הדור הקודם, שכולו נאסף כבר אל אבותיו, מושיע את ישראל מן הדור הבא.

עתניאל, אם כן, הוא המקשר את בני ישראל לאמונת אבותיהם, אלה שידעו את ה' וזכרו את הטובות שעשה עמהם. הפתרון לבעיות האמונה של ישראל, על פי ספר שופטים, תלוי בעיקר בזכירת טובותיו של ה' לישראל. עובדה זו הוזכרה כבר בספר, והיא תופיע עוד בהמשך.