התיקון הנדרש לאחר שלטון אבימלך הוא חזרה למקורות, להיזכר במעשה ה' הגדול אשר עשה להם. עניין זה רמוז בשמותיהם של תולע ויאיר, אשר בעצמם מהווים מעין חזרה לעבר.
לאחר מותו של אבימלך קמים שני שופטים 'קטנים': תולע בן פואה ויאיר הגלעדי (א-ה). שני שופטים אלה מתייחדים מקודמיהם בכך שהם לא קמו בעקבות אויב שעלה על ישראל.
תופעה מעניינת נוספת הקשורה בשני שופטים אלה היא שמותיהם המוכרים מן העבר.
על יאיר הגלעדי מסופר שהיו לבניו שלושים עיירים (=ערים), ולהן קראו 'חוות יאיר' (ד). והנה, מן התורה מוכר לנו יאיר אחר, וגם לו היו 'חוות יאיר':
"וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר" (במדבר ל"ב, מא)
גם תולע, קודמו של יאיר, מוכר לנו ממקום אחר – רשימת בני יששכר.
"וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (קרי: יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה" (דה"א ז', א)
"תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה בֶּן דּוֹדוֹ אִישׁ יִשָּׂשכָר וְהוּא יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר בְּהַר אֶפְרָיִם" (שופטים י', א)
דמיון מרשים זה אינו יכול להיות מקרי.
הבעיה המרכזית של ספר שופטים היא: "וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת ה' וְגַם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל" (ב', י); "וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם" (ג', ז). העם לא זוכר את המעשה שעשה ה' לישראל, ונוצר נתק בין העבר המפואר של העם לבין הדור החדש שחי לו בארצו. ההידרדרות הקשה ביותר בהקשר זה התרחשה לאחר מות גדעון, עם עלייתו של אבימלך:
"וְלֹא זָכְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם הַמַּצִּיל אוֹתָם מִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב" (ח', לד)
כעת, לאחר מות אבימלך, קמים לראשונה שופטים שמטרתם איננה הצלת ישראל מיד אויב חיצוני.
תולע קם "אחרי אבימלך, להושיע את ישראל" (א) ממנו, מהתהום העמוקה שאליה שלטון אבימלך הוביל אותם.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך