הפחד המתבטא בפתרון החלום

בחלומו, רואה המדייני צליל לחם שעורים המתהפך במחנה מדין, ומכה את האוהל שבו יושב המְסַפֵּר, דבר הגורם לנפילתו. לכאורה פרשנותו של רעהו מתבקשת: לחם השעורים הוא גדעון וצבאו, שכן ישראל הם 'לחמם' של מדין, שהרי מדין אוכלים את תבואתם. גדעון וצבאו יכו את מחנה מדין, המיוצג על ידי האוהל, וזה יפול בידם. זו הפרשנות המקובלת, אך טמון בה קושי מסוים: אי אפשר לומר שהאוהל מייצג את מחנה מדין, שכן למחנה מדין יש כבר ייצוג מפורש בחלום: לחם השעורים מתהפך, כזכור, במחנה מדין! מצוידים בהבנה זו, יש בידינו להסביר את פתרון החלום בצורה אחרת: המדייני יושב באוהלו, וחולם על לחם השעורים המתגלגל במחנה מדין כולו, אך מפיל דווקא את אוהלו שלו. ההפתעה גלומה בפתרונו של רעהו: אכן, מדובר בחרב גדעון בן יואש, אך לא רק האוהל הזה יפול: "נָתַן הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ אֶת מִדְיָן וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה!"  ­(יד)
העובדה שהפותר 'מנבא' מרצונו החופשי את נפילת כל המחנה בפתרון חלום העוסק אך ורק באוהל אחד, מראה עד כמה מרגיש המדייני פותר החלום את האיום הקרב על כל המחנה. הדבר מראה לגדעון עד כמה המדיינים מפחדים ממנו, וחמוש בידיעה זו הוא יודע כיצד ניתן לנצחם בעזרת 300 איש.
לגדעון כבר הוכח (על ידי נסים) שה' הבטיח להושיע, אך אירועים מסוימים גרמו לו לחשוש שה' לא יושיע 'כאשר דיבר'. בעמדו במחנה מדין, ובראותו את הפחד הרב במחנה העצום, מבין גדעון שישועת ה' כבר החלה – בהמסת לב המדיינים – והדיון בינו לבין ה' נחתם סופית בהסכמה לישועת ישראל.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון