בטחון בה'
נמצאו 180 תוצאות חיפוש
מזמור כז - ה' אורי וישעי
הרב אלחנן סמטמהו המבנה של המזמור? מהו ההבדל מבחינת עמדתו של המשורר, בין שני חלקיו העיקריים של המזמור? כיצד בכל זאת אפשר לשמור על אחדותו של המזמור? מה המשמעות של חיבור שני חלקים אלו למזמור אחד?
מזמור צ"א - שיר של פגעים
הרב אלחנן סמטלאורך כל המזמור, מתחלפים מגוף ראשון לגוף שלישי נסתר וחוזר חלילה. למה זה קורה? איך התמודדו המפרשים עם תופעה זו? האם ניתן להתייחס לשינויי הגופים כדו שיח? אם כן, מיהם המשתפפים בדו שיח זה? כמה פעמים חוזר דו שיח זה? מדוע?
הפטרת בחוקותי - אמון שאין מקרה בעולם
הרב משה ליכטנשטייןמגמת הפטרת בחוקותי היא מידת הביטחון בקב"ה בעקבות הצרות שקורות לעם ישראל. ההפטרה משלבת בין נבואת תוכחה מצד הקב"ה, מחד, ופסוקי תקווה ואמון מצד הנביא מאידך. הביטחון מוליד ציפייה לישועה אלא שזה מותנה בהעדר שיקולים אחרים של ההשגחה. ענין הביטחון בהפטרה הוא גם הביטחון בהשגחה כעומדת מול המקרה והסיבתיות האנושית.
מלכות אחז כהיפוכה של מלכות חזקיהו
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסו | |
נעיין בדמותו של אחז ובדמותו של חזקיהו, ונשווה ביניהם. נראה כי הדמויות שלהם מורכבות. דמותו של אחז משדרת ייאוש מהקב"ה. הוא אינו רוצה קשר עם הנביא, אינו מאמין שה' יכול להביא את הישועה, ולכן תפיסתו מאד פרגמטית. לעומתו, חזקיהו מאד אקטיבי, ומאד מאמין בישועת ה': מבער עבודה זרה, מאמין בנביא, מחזיר את עבודת ה' לקדמותה. אולם, לבסוף הבטחון בה' חורג מגבולותיו, והופך לבטחון בכחו ובעמים זרים.
מחלת חזקיהו ותפילתו - בין הפשט למדרש
ד"ר יונתן פיינטוךתאריך פרסום: תשעג | | שעה ו- 5 דקות
בהרצאה זו נעסוק בסיפור על מחלת חזקיהו המלך ותפילתו במקרא ובמדרש. נלמד את שני הסיפורים, ונעמוד על הרעיונות והמסרים שמובעים בכל אחד מהם בנפרד. לאחר מכן ננסה לעמוד על היחס בין הפשט לדרש – מה ההבדל בין הסיפורים, מדוע בחרו חז"ל להעביר את המסר שהם מעבירים באמצעות הסיפור על חזקיהו, ועד כמה הסיפור המדרשי מעוגן בסיפור המקראי ובעיצובו.
נקבת חזקיהו והביקורת הנבואית
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשעג |
סיכום של שיעור של הרב יואל בן נון, העוסק בפרשת נקבת השילוח, אותה חפר חזקיהו כחלק מהחשש מעליית אשור על יהודה וירושלים. תחילה מתמקד הדיון בזוית הארכאולוגית בכל הקשור לתכנונים של חזקיהו ולדרך חפירת הנקבה. לאחר מכן נעסוק בזוית הנבואית לפרשה זו, בה ישנה ביקורת מפתיעה על מפעל זה הקשורה לגישה הכללית של ישעיהו, הקורא לחזקיהו שלא למרוד במלך אשור.
נקבת חזקיהו והביקורת הנבואית
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשעג | |
השיעור עוסק בפרשת נקבת השילוח, אותה חפר חזקיהו כחלק מהחשש מעליית אשור על יהודה וירושלים. תחילה מתמקד הדיון בזוית הארכאולוגית בכל הקשור לתכנונים של חזקיהו ולדרך חפירת הנקבה. לאחר מכן נעסוק בזוית הנבואית לפרשה זו, בה ישנה ביקורת מפתיעה על מפעל זה הקשורה לגישה הכללית של ישעיהו, הקורא לחזקיהו שלא למרוד במלך אשור.
בתהליך הגאולה אין מקום לזרים
הרב משה כהןיוסף הצדיק - מורה דרך לדורות
הרב יובל שרלומהי השתדלות ראויה?
הרב חנן פורתמחיר הספקנות
הרב פרופ' יהודה ברנדסהתמודדות בונה
הרבנית שרון רימוןהאמונה לא תלויה בניסים
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)את סוסיהם תעקר
הרב יגאל אריאלעיקור הסוסים
הרב ינון זמירלא להתערב בפוליטיקה העולמית
הרב ד"ר שוקי רייסגבורת האמונה
דוד נתיבחומות של ישועה
הרב משה כהןבטחון בה'
דוד נתיבפחדו בציון חטאים
הרב משה כהןירמיהו יז-יח - מתן על הפרק
הרב ד"ר דוד סבתובמרכזו של פרק יז מופיע קובץ של מזמורים ודברי הגות הנוגעים ביסודות אמונה, ומתמקדים בעיקר בצדק האלוקי ובדברי תחינה אישיים של ירמיהו. בסוף הפרק ירמיהו מנבא על חשיבות שמירת השבת. פרק יח פותח במשל בית היוצר. בעקבות נבואה זו מופיע תיאור התמודדותו האישית של ירמיהו עם המתנגדים לנבואותיו.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות, ביאורי מילים והרחבה על משל החומר והיוצר, והפיוט לימים נוראים: "כי הנה כחומר".
שבת בשערי ירושלים
הרב ד"ר דוד סבתובטחון אמיתי בה'
הרב משה ליכטנשטייןאמון מלא
הרב משה ליכטנשטייןתלות בה' בלבד
הרב משה ליכטנשטייןתקווה לטל
רד''קמזמור התודה של חבקוק
הרב יעקב מדןבטחון בה' בשעת צרה
ד"ר יהושע רוזנברג - אתר דעתמזמור י"ג - מתלונה לתחינה ומתפילה לתהילה
הרב אלחנן סמטמזמור י"ג, בנוי בדגם ייחודי של שלושה חלקים מתקצרים הנבדלים זה מזה הן בתוכנם והן בסגנונם. נעמוד על משמעות המבנה ועל התהליך שמתרחש במזמור
לרומם את המבט אל העתיד
הרב יהושע ויצמןלישון בשקט
דוד נתיבהצלת המשורר ממצוקותיו
ד"ר בני גזונדהייטבטחון במשפט צדק של ה'
ד"ר בני גזונדהייטמהפך ממצוקה לשלווה
פז פלגויבטחו בך יודעי שמך
ר' שלמה קרליבךהבטחון בה' במלחמת דוד וגולית
חביבה שפטרכי מימיני בל אמוט
איילת אסטרייכרמהפך או תהליך?
הרב אלחנן סמטלמה ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה?
הרב ד"ר יואל בן נוןיציבות בעולם מלא תנודות
הרב אורי שרקיואני בחסדך בטחתי
הרב אורי שרקימשבר המשורר ובטחונו בה'
ד"ר בני גזונדהייטלדוד ה' אורי וישעי
הרב אלחנן סמטתאריך פרסום: תשסו | | 59 דקות
כיצד מתנהג האדם ביחס לא-להיו בשעה שהוא שרוי בטוב? וכיצד בשעה שהוא שרוי ברע? עיון במזמור כז מגלה שעל האדם לבטוח ב-ה' בכל מצב ממצבי חייו וכן מסביר מדוע האשכנזים אומרים אותו בימי התשובה.
עצה טובה
הרב יהושע ויצמןמידת הביטחון בספר תהילים
הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"לשמרני א-ל!
נתנאל שפיגלתהלים כג - מתן על הפרק
ד"ר נאוה כהןתהילים כ"ג הוא מזמור הבטחון בה' המפורסם ביותר בעולם. המזמור מורכב מששה פסוקים, בשני פסוקי מסגרת מוזכר שם ה' ומופיע מוטיב הביטחון והרוגע. במרכזו של המזמור מופיעות שתי תמונות המתארות את יחסו של ה' לבעל המזמור: 1. תמונת הרועה והצאן (פס' א-ג). 2. תמונת האורח והמארח הנדיב (פס' ה-ו).
תהלים כז - מתן על הפרק
פנינה סייבריבתהילים כ"ז בא לידי ביטוי מאבקו של אדם, שלמרות מצבו הקשה רוצה להאמין שה' הוא מושיעו. בקהילות האשכנזים מזמור זה נאמר מראש חודש אלול ועד לאחר חג הסוכות, לפיכך, המזמור קשור בתודעתנו בקשר הדוק לימי הדין והרחמים. אמנם המזמור אינו עוסק בחזרה בתשובה, אך הוא מציג רעיון לפיו האדם יכול למנוע את החטא על ידי הדבקות בעבודת ה'.
המשורר מוקף באויבים אך בוטח בה'
ד"ר בני גזונדהייטמיום צרה ליום קוראנו
דוד נתיבגם כי אלך בגיא צלמוות
ישי ריבותהפוכות החיים
חביבה שפטרהמפתח להצלה
מדרש תהיליםמזמור הבטחון בה'
ד"ר נאוה כהןבטחון או מצוקה?
ד"ר בני גזונדהייטאורי וישעי
נתנאל שפיגלה' תמיד איתך
הרב יהושע ויצמןבטוח או לא בטוח?
אביעד שלמה מוריהמי שדבק בה' לא מפחד
מלבי"םלא להפסיק לקוות
פנינה סייבריהבטחון בהושעת ה'
נתנאל שפיגלאתה בטוח?
נתנאל שפיגלתסתירם בסתר פניך
הרב אורי שרקימצרה לישועה
ד"ר בני גזונדהייטבדרך לניתוח
הרב ד"ר יואל בן נוןיש כתובת
דוד נתיבאין תעודת ביטוח
דוד נתיבלמרות הכל - ביטחון
ד"ר בני גזונדהייטדום לה' והתחולל לו
הרב יהושע ויצמןהרמוניה עם המציאות
הרב יהושע ויצמןהאדם ותהפוכות העולם
הרב ברוך גיגיהמזמור השלם
נתנאל שפיגללא לסמוך על אף אחד
חביבה שפטרהאם אפשר לסמוך על בני אדם?
הרב ד"ר יואל בן נוןבטחון בשגעון
דוד נתיבתחושותיו של דוד הנרדף
חביבה שפטרלהישען על קיר נטוי
דוד נתיבאין ביטחון באדם
הרב ד"ר יואל בן נוןזעקת פחד
הרב ד"ר יואל בן נוןאני אליך אבטח
ד"ר בני גזונדהייטבצל כנפיך אחסה
ד"ר בני גזונדהייטאשרי הבוטח
אלשיךכי לא יטוש ה' עמו
ד"ר ירחמיאל ברגמןתהלים צ"א - מתן על הפרק
ד"ר נאוה כהןשיר של פגעים הוא הכינוי שניתן למזמור צ"א בספר תהילים. המקור לכינוי זה הוא מאמר חז"ל: "ואי זהו שיר פגועין: ה' מה רבו צרי וכל המזמור (תהילים ג'). יושב בסתר עליון. עד כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך (תהילים צ"א) " (ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו', הלכה ב'). מזמור זה נחשב כמזמור שמירה, ונאמר כסגולה להצלה מפגעים. המכנה המשותף של כל הפגעים הוא חוסר יכולתו של האדם להתגונן מפניהם. מזמור זה נאמר בתפילות רבות, כמו קריאת שמע שעל המיטה, תפילת שחרית לשבת, תפילת ערבית למוצאי שבת ועוד. במקרים רבים נאמר לפניו גם הפסוק האחרון מהפרק הקודם, "ויהי נועם". בלימוד נעקוב אחר שיטתו של הרב סמט בהבנת המזמור.
בדף הלימוד תמצאו חלוקה של המזמור, שאלות מנחות ללימוד ועיון ושלל הרחבות והעמקות ממקורות שונים.
כי אתה ה' מחסי
ד"ר נאוה כהןבין חרדה לאדישות
הרב אלחנן סמטה' תמיד איתך
ד"ר בני גזונדהייטישראל בטח בה'
ר' שלמה קרליבךבטחון בה' ואפסות האלילים
דוד נתיבלא להיות כמו העמים
ד"ר בני גזונדהייטהתשובה לייאוש
ד"ר ירחמיאל ברגמןתפילת הדרך
דוד נתיבאליך נשאתי את עיני
ד"ר בני גזונדהייטהקביעות של הקדושה
הרב אורי שרקיבטחון באלילים מול בטחון בה'
דוגמא לפולמוס של מזמורי תהלים עם מזמורים מהמזרח הקדום
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשסח | | שעה ו- 5 דקות
במזמור יש פולמוס עם העולם האלילי הסובב את עם ישראל בתקופת המקרא. בשיעור נבין את הטענות שבפולמוס, נעמוד על זיקתו לטקסטים מהמזרח הקדום ונסביר את מקומו ואת משמעותו בתוך המזמור.
המלך במלחמה
דוד נתיבבטחון בה'
ד"ר יעל ציגלרשיקוי מרפא
הרב יהושע ויצמןארבעה מלכים היו
איכה רבהארבעה מלכים היו
איכה רבהארבעה מלכים היו
איכה רבהחוסר בטחון מוביל להפסד
חיד"אמדוע לא נעשה חזקיהו משיח?
ד"ר ברכי אליצורבטחון בה' בלבד
הרב מנשה וינר |דווקא קודם הקרב עם מלכי כנען בוחר עם ישראל למול את כל הזכרים. האין סכנה בהחלטה שכזאת? דומה כי בכך הם מפגינים את אמונתם בקב"ה.
מזמור על מלחמה ושלום
הרב אלקנה שרלופקודת קרב בלתי נשכחת
דניאל שרשבסקיתקציר ישעיהו פרק ח'
צוות אתר התנ"ךתסמונת העם המוכה
ד''ר צחי לב-רןהשממה תביא להישענות על ה'
הרב ד"ר יואל בן נוןתקציר ישעיהו פרק כ"ו
צוות אתר התנ"ךההישענות על מצרים
צוות אתר התנ"ךבשיעור זה נלמד על הבעייתיות בהישענות על מצרים לעזרה. נראה כי יש בכך בעיה מהותית, ראשית - מצד היפוך הברית שנכרתה עם ישראל על ידי הוצאתם משם, ושנית - מצד העדפת הביטחון והישועה של כח צבאי ארצי על פני ישועת ה'. בנוסף לבעיות מהותיות אלו עומדת הטעות המעשית שבהסתמכות על המצרים, הידועים בחוסר הנאמנות שלהם לחוסים בצלם.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
לחצו כאן לדף מקורותלבחור בין שתי הדרכים
יהושע קלייןלהאמין למרות הכל
דניאל שרשבסקיתהילים כ"ז: מסה על אמונה ויראה - חלק א
פתיחה למזמור כ"ז
ד"ר יושי פרג'ון | 51 דקותהשיעור פותח סדרה של שיעורים בתהילים. לאחר הקדמה קצרה נלמד את הפתיחה ואת הפסוקים הראשונים במזמור כ"ז. נעסוק בכותרת של המזמור ובאמצעים הספרותיים בפסוקים א-ג - כגון: מילים עם קונטציה עוצמתית ומצלול. המשורר פותח בהצהרת אמונה על כך שהוא אינו מפחד מכלום כי הוא בוטח בה' ולאחר מכן מביא דוגמאות מהקל לכבד: גם אם יתקרבו אויבים, יחנו עליו ויקומו להרוג אותי במלחמה איני מפחד.
תהילים כ"ז: מסה על אמונה ויראה - חלק ב
פירוש מזמור כ"ז
ד"ר יושי פרג'ון | 54 דקותבשיעור נעסוק בפירוש מזמור כ"ז. נלמד את המזמור על הסדר ונעסוק בין השאר בשאלות הבאות: מהי "בזאת" שבה המשורר בוטח? מדוע פירוש "לך אמר ליבי בקשו פני"? מדוע הוא אומר "אחת"? מה פירוש "לבקר" בהיכל ה'? מדוע הוא אומר :קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וחוזר ואומר וקוה אל ה'?
תהילים כ"ז: מסה על אמונה ויראה - חלק ג
מבנה מזמור כ"ז
ד"ר יושי פרג'ון | שעה ו- 30 דקותבשיעור נעמוד על המתח בין שני חלקי המזמור: הצהרת ביטחון בה' מול תפילה ובקשה. נעסוק בשאלת חלוקת מזמורי תהילים. נראה שבמקרים מסוימים קיימת חלוקה שונה מאיתנו של מזמורים מסוימים, אך במזמור כ"ז אין עדות לחלוקה שלו לשני מזמורים ולכן ננתח אותו כמזמור אחד שמתאר את התבגרות של דוד המלך בפרט ושל האדם המאמין בכלל. חלקו הראשון של המזמור מתאר עמידה של העקרונות הכללים של הנהגת ה' את העולם, חלק זה מתאים לראש השנה ואילו החלק השני מתאר עמידת אחרת לפני ה' של האדם הפרטי העומד לפני ה' וחלק זה מתאים ליום כיפור.
"אין ישועתה לו" או "מגן בעדי"?
האם ה' עם דוד או שהוא עזב אותו?
הרב יובל שרלו | 24 דקותבמזמור שדוד אומר בברחו מפני אבשלום בנו מופיעות שתי נקודות מבט לגבי המציאות: הרבים שרואים את דוד נרדף ומסיקים מכך שה' עזב אותו ולא עוזר לו, ודוד עצמו שבטוח שה' איתו והוא פונה לה' ומבקש ממנו שיכריע בין שתי נקודות המבט: יראה לכולם שהוא אכן איתו. המזמור מראה את עוצמת המשבר והכאב של דוד מחד ואת גודל אמונתו בעת הצרה מאידך. בנוסף הוא מעלה את הקושי להבחין עם מי ה' נמצא ומלמד אותנו להתפלל לה' שיאיר עינינו עם מי הוא נמצא ומי הוא הצדיק והצודק במציאות שנגלית לעינינו.
בטחון בה' כבסיס לבטחון עצמי
צוות אתר התנ"ךבמזמורים ד'-ז' המשורר מתמודד עם אנשים המערערים על מעשיו ואף על אישיותו. מתוך קריאת המזמורים הללו, מתברר שיש קשר עמוק בין הביטחון של האדם בה' ובאהבת ה' אליו, לבין הביטחון שלו בעצמו ובצדקת דרכו, ויכולתו להתמודד עם האתגרים העומדים לפניו, או עם אנשים אחרים המלעיזים עליו ומערערים את בטחונו. מה מוסיף מזמור ח' לתחושת הבטחון של האדם?
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
חוף המבטחים של החיים
נתן מאירלהושיט יד מהתהום
הרב ד"ר בני לאורשת ביטחון
הרב ד"ר בני לאוהצלת המשורר מאויביו ובטחונו בה'
ד"ר בני גזונדהייטבטחו בו בכל עת
ד"ר בני גזונדהייטכי תצא למלחמה
עיון והעמקה ללומד
צוות אתר התנ"ךלכל אורך הדורות, עם ישראל מתמודד עם מלחמות קשות מול אויביו. לעתים עד כדי תחושה שה' עזב אותם ואפילו פוגע בהם באופן מכוון. מזמורים ס'-ס"א מביעים את התחושות הקשות של העומדים בקרב, אך למרות התחושות הקשות, עם ישראל מתחזק ועומד מול אויביו, מתוך אמונה ובטחון שה' יושיע אותם בזכות היותם ידידי ה', בזכות הבטחתו לאבות, ולמען שמו.
המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי.
כתבה: הרבנית שרון רימון
אשא עיני אל ההרים
עמוס חכםהמזמור מתאר אדם היוצא לדרך לבדו ומבקש את עזרת ה' והגנתו מפני פגעי הדרך. יחד עם זאת, המזמור מכוון גם להגנת ה' על עם ישראל מפני כל הצרות העוברות עליהם לאורך הדורות. הגנת ה' על עם ישראל כולו מובטחת לכל אדם אשר מרגיש בטחון בעזרת ה'.
ה' לא גבה לבי
עמוס חכםמהן דרכי הגאווה מהן צריך להתרחק, ומה הקשר בין הענווה לבטחון בה'? במה ייחודו של התיאור "כגמול עלי אמו"? ואת מי מתאר המזמור - את דוד המלך הענוותן? או את שבי ציון המתקשים להשלים עם ה"קטנות" של שיבת ציון?
מקור השלווה והבטחון
פרופ' יהודה איזנברג - אתר דעתאני איתך!
הרב אילעאי עופרןמאין יבוא עזרי?
הרב אילעאי עופרןהתמודדות רוחנית עם מצוקה
ד"ר מרדכי סבתו | 54 דקותהמשורר במזמור קי"ח מתאר התמודדות נפשית ורוחנית במצב מצוקה. הפניה אל ה' נוטעת בו תחושת בטחון בישועה, ולעתים הוא אף מגיע לתובנות עמוקות לגבי משמעות ייסוריו. לאחר הישועה, הוא מודה לה' (יתכן שבמזמור מתוארת הגעה למקדש לצורך ההודיה לה').
התהליכים במלכות אסא
הרב מנשה וינר | 45 דקותהאירועים עליהם מסופר בפרקים י"ד-ט"ו וסדר ההתרחשות שלהם מעלים שאלות ותמיהות שונות. בשיעור נסביר את התהליכים שהוביל אסא בממלכתו, נבין את האירועים המתוארים, ונבהיר את סדר התרחשותם.
התיקון של יהושפט
הרב מנשה וינר | 49 דקותנלמד את תיאור דברי יהושפט בדברי הימים ונתמקד בלימוד המלחמה של ממלכת יהודה מול מואב, עמון ואדום. נלמד על דמותו של יהושפט ועל אופי מלכותו, נסביר את תיאור המלחמה ונבין איך מהווים מעשי יהושפט במלחמה תיקון למעשיו במלחמה הקודמת מול מואב.
יציבות בעולם משתנה
הרב ד"ר בני לאווַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיַּֽאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ׃ (פ)
שמות י"ד, פסוק ל"א
מַשָּׂ֖א דַּמָּ֑שֶׂק הִנֵּ֤ה דַמֶּ֙שֶׂק֙ מוּסָ֣ר מֵעִ֔יר וְהָיְתָ֖ה מְעִ֥י מַפָּלָֽה׃
ישעיהו י"ז, פסוק א'
יְהוָ֤ה אֱלֹהַי֙ אַתָּ֔ה אֲרֽוֹמִמְךָ֙ אוֹדֶ֣ה שִׁמְךָ֔ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא עֵצ֥וֹת מֵֽרָח֖וֹק אֱמ֥וּנָה אֹֽמֶן׃
ישעיהו כ"ה, פסוק א'
ה֣וֹי בָּנִ֤ים סֽוֹרְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֤וֹת עֵצָה֙ וְלֹ֣א מִנִּ֔י וְלִנְסֹ֥ךְ מַסֵּכָ֖ה וְלֹ֣א רוּחִ֑י לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת חַטָּ֖את עַל־חַטָּֽאת׃
ישעיהו ל', פסוק א'
וַיְהִ֡י בִּימֵ֣י אָ֠חָז בֶּן־יוֹתָ֨ם בֶּן־עֻזִּיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה עָלָ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לַמִּלְחָמָ֖ה עָלֶ֑יהָ וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לְהִלָּחֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃
ישעיהו ז', פסוק א'
ה֥וֹי הַחֹֽקְקִ֖ים חִקְקֵי־אָ֑וֶן וּֽמְכַתְּבִ֥ים עָמָ֖ל כִּתֵּֽבוּ׃
ישעיהו י', פסוק א'
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אָר֤וּר הַגֶּ֙בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּֽאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹע֑וֹ וּמִן־יְהוָ֖ה יָס֥וּר לִבּֽוֹ׃
ירמיהו י"ז, פסוק ה'
תִּקְע֤וּ שׁוֹפָר֙ בַּגִּבְעָ֔ה חֲצֹצְרָ֖ה בָּרָמָ֑ה הָרִ֙יעוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן אַחֲרֶ֖יךָ בִּנְיָמִֽין׃
הושע ה', פסוק ח'
אֶפְרַ֕יִם בָּעַמִּ֖ים ה֣וּא יִתְבּוֹלָ֑ל אֶפְרַ֛יִם הָיָ֥ה עֻגָ֖ה בְּלִ֥י הֲפוּכָֽה׃
הושע ז', פסוק ח'
הִנֵּ֣ה עֻפְּלָ֔ה לֹא־יָשְׁרָ֥ה נַפְשׁ֖וֹ בּ֑וֹ וְצַדִּ֖יק בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִחְיֶֽה׃
חבקוק ב', פסוק ד'
וַאֲנִ֖י בַּיהוָ֣ה אֶעְל֑וֹזָה אָגִ֖ילָה בֵּאלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃
חבקוק ג', פסוק י"ח
מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בְּ֝בָרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י ׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ׃
תהילים ג', פסוק א'
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
תהילים י"ג, פסוק א'
מִכְתָּ֥ם לְדָוִ֑ד שָֽׁמְרֵ֥נִי אֵ֝֗ל כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃
תהילים ט"ז, פסוק א'
לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ לְעֶ֥בֶד יְהוָ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּ֨ר ׀ לַיהוָ֗ה אֶת־דִּ֭בְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְהוָ֘ה אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו וּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל׃
תהילים י"ח, פסוק א'
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
תהילים כ', פסוק א'
לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינ֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
תהילים ד', פסוק א'
לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
תהילים כ"ב, פסוק א'
מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְהוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר׃
תהילים כ"ג, פסוק א'
לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃
תהילים כ"ה, פסוק א'
לְדָוִ֨ד ׀ יְהוָ֤ה ׀ אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א יְהוָ֥ה מָֽעוֹז־חַ֝יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד׃
תהילים כ"ז, פסוק א'
לְדָוִ֡ד אֵ֘לֶ֤יךָ יְהוָ֨ה ׀ אֶקְרָ֗א צוּרִי֮ אַֽל־תֶּחֱרַ֪שׁ מִ֫מֶּ֥נִּי פֶּן־תֶּֽחֱשֶׁ֥ה מִמֶּ֑נִּי וְ֝נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃
תהילים כ"ח, פסוק א'
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
תהילים ל"א, פסוק א'
לְדָוִ֨ד ׀ אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל־תְּ֝קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה׃
תהילים ל"ז, פסוק א'
לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר׃
תהילים מ', פסוק א'
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
תהילים מ"א, פסוק א'
שִׁגָּי֗וֹן לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁר־שָׁ֥ר לַיהוָ֑ה עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ בֶּן־יְמִינִֽי׃
תהילים ז', פסוק א'
וִ֘יהִ֤י יְהוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃
תהילים ט', פסוק י'
לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד בַּֽיהוָ֨ה ׀ חָסִ֗יתִי אֵ֭יךְ תֹּאמְר֣וּ לְנַפְשִׁ֑י נודו [נ֝֗וּדִי] הַרְכֶ֥ם צִפּֽוֹר׃
תהילים י"א, פסוק א'
לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר׃
תהילים ע', פסוק א'
לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ עַל־י֬וֹנַת אֵ֣לֶם רְ֭חֹקִים לְדָוִ֣ד מִכְתָּ֑ם בֶּֽאֱחֹ֨ז אֹת֖וֹ פְלִשְׁתִּ֣ים בְּגַֽת׃
תהילים נ"ו, פסוק א'
לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־יְדוּת֗וּן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
תהילים ס"ב, פסוק א'
יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן׃
תהילים צ"א, פסוק א'
מִֽי־יָק֣וּם לִ֭י עִם־מְרֵעִ֑ים מִֽי־יִתְיַצֵּ֥ב לִ֝י עִם־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃
תהילים צ"ד, פסוק ט"ז
לֹ֤א לָ֥נוּ יְהוָ֗ה לֹ֫א לָ֥נוּ כִּֽי־לְ֭שִׁמְךָ תֵּ֣ן כָּב֑וֹד עַל־חַ֝סְדְּךָ֗ עַל־אֲמִתֶּֽךָ׃
תהילים קט"ו, פסוק א'
הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
תהילים קי"ח, פסוק א'
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהוָֽה׃
תהילים ק"ל, פסוק א'
שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי אֶל־הֶהָרִ֑ים מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי׃
תהילים קכ"א, פסוק א'
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הַבֹּטְחִ֥ים בַּיהוָ֑ה כְּֽהַר־צִיּ֥וֹן לֹא־יִ֝מּ֗וֹט לְעוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב׃
תהילים קכ"ה, פסוק א'
לְדָוִ֨ד ׀ בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה ׀ צוּרִ֗י הַֽמְלַמֵּ֣ד יָדַ֣י לַקְרָ֑ב אֶ֝צְבְּעוֹתַ֗י לַמִּלְחָמָֽה׃
תהילים קמ"ד, פסוק א'
הַֽלְלוּ־יָ֡הּ הַלְלִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יְהוָֽה׃
תהילים קמ"ו, פסוק א'
בֵּאדַ֨יִן נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר הִתְמְלִ֣י חֱמָ֗א וּצְלֵ֤ם אַנְפּ֙וֹהִי֙ אשתנו [אֶשְׁתַּנִּ֔י] עַל־שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ עָנֵ֤ה וְאָמַר֙ לְמֵזֵ֣א לְאַתּוּנָ֔א חַ֨ד־שִׁבְעָ֔ה עַ֛ל דִּ֥י חֲזֵ֖ה לְמֵזְיֵֽהּ׃
דניאל ג', פסוק י"ט
אַחֲרֵ֨י הַדְּבָרִ֤ים וְהָאֱמֶת֙ הָאֵ֔לֶּה בָּ֖א סַנְחֵרִ֣יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֑וּר וַיָּבֹ֣א בִֽיהוּדָ֗ה וַיִּ֙חַן֙ עַל־הֶעָרִ֣ים הַבְּצֻר֔וֹת וַיֹּ֖אמֶר לְבִקְעָ֥ם אֵלָֽיו׃
דברי הימים ב ל"ב, פסוק א'
וַיְהִ֣י לְאָסָ֗א חַיִל֮ נֹשֵׂ֣א צִנָּ֣ה וָרֹמַח֒ מִֽיהוּדָה֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת אֶ֔לֶף (ס) וּמִבִּנְיָמִ֗ן נֹשְׂאֵ֤י מָגֵן֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת מָאתַ֥יִם וּשְׁמוֹנִ֖ים אָ֑לֶף כָּל־אֵ֖לֶּה גִּבּ֥וֹרֵי חָֽיִל׃
דברי הימים ב י"ד, פסוק ז'
וַיְהִ֣י אַֽחֲרֵיכֵ֡ן בָּ֣אוּ בְנֵי־מוֹאָב֩ וּבְנֵ֨י עַמּ֜וֹן וְעִמָּהֶ֧ם ׀ מֵֽהָעַמּוֹנִ֛ים עַל־יְהוֹשָׁפָ֖ט לַמִּלְחָמָֽה׃
דברי הימים ב כ', פסוק א'
וַיְהִ֣י הַיּ֗וֹם וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֤ן בֶּן־שָׁאוּל֙ אֶל־הַנַּ֙עַר֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו לְכָ֗ה וְנַעְבְּרָה֙ אֶל־מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר מֵעֵ֣בֶר הַלָּ֑ז וּלְאָבִ֖יו לֹ֥א הִגִּֽיד׃
שמואל א י"ד, פסוק א'
וַיַּאַסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶת־מַֽחֲנֵיהֶם֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיֵּאָ֣סְפ֔וּ שֹׂכֹ֖ה אֲשֶׁ֣ר לִיהוּדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֛וּ בֵּין־שׂוֹכֹ֥ה וּבֵין־עֲזֵקָ֖ה בְּאֶ֥פֶס דַּמִּֽים׃
שמואל א י"ז, פסוק א'