יהושע נענה לציווי ה' ועיקר את הסוסים ושרף את המרכבות. בכך ביטא את בטחונו המלא בה'. גם דוד צעד בעקבותיו למרות שלא צווה על כך משום שחש כממשיכו של יהושע. על אף שבמלחמות רגילות אין איסור להצטייד כראוי, אין להתמכר לכוחניות ובכך נכשל שלמה.
במלחמה עם מלכי הצפון הופיע לראשונה אצל הכנענים רכב ברזל. רכב מאיים זה נעלם במלחמה ולא הכריע את הקרב אלא נפל בידי ישראל לשלל. אולם יהושע ציווה לעקר את הסוסים, ובמקום לספח את הרכב לחילו ולהתעצם באמצעותו – השמידו.
בהשמדת הרכב נתבע יהושע לבטא את בטחונו בה' במעשה חריג שלא נמצא לו שני בכתוב. זו הייתה מחווה ראויה לשעה ההיסטורית המיוחדת, שבה לחם העם בשם ה' ונחל את הארץ בסיוע שמימי ובניסים גדולים.
בעקבות יהושע הלך גם דוד (שמ"ב ח') ולמרות שלא צוּוה על כך עיקר את הסוסים. דוד שסיים את כיבוש כל הארץ ראה במלחמתו את המשכה הישיר של מלחמת יהושע, הכובש הראשון. מלחמת יהושע ומלחמת דוד היו מאמץ לאומי היסטורי מרוכז של אמונה ודבקות אלוקית שבאמצעותו הוגשם חזון הדורות, לכן חיקה דוד את הנהגתו של יהושע ושניהם עיקרו את הסוסים שבהם זכו כשלל המלחמה.
בהשמידם את האפשרות להשתמש בכלי המלחמה האימתניים הללו העניקו למלחמתם את משמעותה הרוחנית וביטאו את ייחודה. עיקור הסוסים ושריפת הרכב מבטאים התמסרות שלמה לשמים ושריפת הגשרים הקושרים את העם אל המציאות החומרית. היא מורה על התעלמות מן היש החומרי וזלזול בו, וניהול המלחמות נעשה לפיכך בידי שמים מתוך אמונה שלמה.
החסידות היתרה שעליה צווה יהושע ואליה הצטרף דוד התחייבה מגודל האתגר של מלחמתם המשיחית, אבל בשעה רגילה אין איסור על הכנות צבאיות. אולם על אף שאין מנוס מהצטיידות ומהיערכות למלחמה, יש לדעת את גבולותיהן ולהיזהר מן הסכנה הטמונה בהן. צריך סוסים ושאר אמצעים צבאים ממשיים, אבל אסור להרבות ברכב וברזל ואין להתמכר לכוחניות ולתחושת הביטחון הנובעת מכמותיות. בכך נכשל שלמה. ההיתר המוחלט והעשייה המוגזמת סופם שהכשילוהו.
עוד על משמעות עיקור הסוסים ניתן לשמוע בשיעורו של הרב ינון זמיר
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עוז וענווה – עיונים ביהושע ושופטים', בהוצאת מדרשת הגולן