האם אפשר לסמוך על בני אדם?

ברגע שהוכרז דוד רשמית לאויב המלך שאול, נפתחה מעין תחרות להסגרתו, ודווקא בנחלות שבט יהודה, שבטו של דוד, ובמיוחד במקומות שדוד כבר הושיע אותם מהתקפות פלשתים ומפשיטות עמלקים.

תושבי קעילה למשל, בדרום-מערב הר חברון (חר' כּילה, ממזרח לנחושה ולבית גוברין), נושעו בידי דוד ואנשיו מידי פלשתים, אבל ה' ענה לדוד, שהם  יסגירו אותו אחרי שנחשף מחבואו, והוא נאלץ לצאת ולברוח שוב, למדבר זיף ומעון וכרמל עד עין גדי, בדרום-מזרח הר חברון (שמואל א כג).

כאן הגיע האבסורד לשיאו -
יונתן בן שאול הגיע למדבר זיף לחזק את ידו של דוד "בא-להים", ולכרות עמו ברית "לפני ה'" (שם כג, טז-יח), מתוך נכונות והתחייבות להיות משנה לדוד כאשר ימלוך על ישראל!
באותו זמן ממש הלכו "הזיפים" אל שאול, כדי לחשוף את מחבואי דוד ולהסגירו.

חשוב לציין, שדוד לא יזם ולא ביצע שום פעולה נגד שאול ומלכותו, וכאשר נפלה לידיו (פעמיים) הזדמנות להורגו, לא שלח בו יד, ומנע את אנשיו מלעשות כן בכוח סמכותו.

"הזיפים" כמעט גרמו לחיסולו של דוד "במדבר מָעוֹן" (שם כג, יט-כו), ורק  שארית האחריות הלאומית של שאול הצילה ומנעה אסון, כשהגיע שליח והודיע על התקפה פלשתית, ושאול עצר את אנשיו שכבר התחילו להקיף את דוד ואנשיו, ב"סלע המַחְלְקֹת" (שם כ"ג, כז-כח).

שני המזמורים נד-נה מתארים את השיח הפנימי של דוד ואת תפילתו, לנוכח הסיפור - רק בא-להים אפשר לבטוח!

באדיבות אתר 929