"לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, בְּךָ ה' חָסִיתִי אַל-אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי" (תהילים ל"א, א-ב)

 

זהו שאמר הכתוב "מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו" (ישעיה נ', י),

בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ואומרים לפני הקדוש ברוך הוא: גאל אותנו

והוא אומר להם: ויש צדיקים ביניכם? ויש יראי שמים ביניכם?

והם אומרים: לשעבר בימי אבותינו, בימי משה ויהושע, ובימי שמואל ושאול ודוד ושלמה, היו בהם צדיקים, אבל עכשיו כל שאנו הולכין דור ודור היא מכחשת והולכת לנו, שנאמר "אשר הלך חשכים ואין נוגה לו" (ישעיהו נ', י),

אמר להם הקדוש ברוך הוא: בטחו בשמי ואני עומד להם, שנאמר "יבטח בשם ה' וישען באלהיו" (שם),

ולמה, שכל מי שבוטח בשמי אני מצילו, תדע לך שכן חנניה מישאל ועזריה בטחו בשמי, ובשביל שבטחו בשמי הצלתי אותם... וכן דניאל לא הצלתי אותו אלא על שבטח בשמי,

אמר דוד: הואיל שכך הוא, כל הבוטח בך נמלט, אף אני אבטח בך, שנאמר "בך ה' חסיתי" (תהילים ל"א, ב). 

 

 

 

מדרש תהילים - מדרש אגדה לספר תהילים הדורש את מזמורי תהילים לפי סדרם. חלק מהמדרש נערך ככל הנראה בארץ ישראל בין המאה השמינית למאה העשירית (פרקים א'-קי"ח) וחלק אחר שלו (פרקים קי"ט-ק"נ) נערך מאוחר יותר. ההבדל בין החלקים ניכר בכך שהדרשות בחלק השני קצרות יותר ושמות חכמים כמעט ולא נזכרים בו. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)