"שיויתי ה' לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט" (ח)
איך לא אמוט? איך לא אפול לפחדים הגדולים שלי שמלווים אותי יום יום?
יש לי שומר ראש אישי, קרוב, נגיש, תומך, והוא ממש פה לימיני שומר עליי. אלא שהוא עושה את חלקו בעסקה כל עוד אני אעשה את שלי.
"שיויתי ה' לנגדי תמיד" - מה זה אומר לי בפועל?
ברמה הפשוטה, לפי קיצור שולחן ערוך (דיני השכמת בוקר, סעיף א') לדמיין תמיד את אותיות שם ה-ו-י-ה למול עיני...
ובנוסף גם בדרך, במסע החיים, ובכל צומת שבה מגיעים מתוכי קולות מחלישים, לעצור ולהיזכר שיש לי שומר ראש, ומילת הקוד המפעילה אותו, היא עצם ההנכחה של בורא עולם מול עיניי.