לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

א. החלק החותם את המזמור הוא הקצר ביותר ומורכב משני פסוקים בלבד. כיצד אנו יכולים להבין את הקשר בין פסוק יג לפסוק יד? ראו גם את פירושו של פרופ' מאיר וויס:

המשפט 'לולא' מקוטע, משפט תנאי שלא הושלמה תשובתו, האפודוסיס אינו אמור. היעדר אמונה זו היה גורם למצב שאין בעל המזמור רוצה או יכול לתארו. השתיקה בעקבות המחשבה על המצב שהיה נוצר מגבירה את רושם נוראותו... ובכן, אחר שהעלה על דעתו את המצב 'לולא האמנתי', הגם שלא כך היה, וחרף הצהרתו 'אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח' (פס' ג), בעל המזמור אינו קורא לעצמו לבטוח אלא לקוות.

ב. כיצד לדעתכם ניתן להבין את פסוק יד החותם את המזמור? היעזרו גם בפירושים הבאים:

רד"ק תהלים פרק כ"ז פסוק יד: חזק ויאמץ לבך, אם תחזק בדרכיו הוא יאמץ לבך שלא יחלש לדברי האויבים ותמצא חוזק ואומץ בלבבך. וקוה אל ה', פעם שנית, רצונו לומר: שתהיה בו התקוה תמיד ולא תמוש מלבבו.

מלבי"ם תהלים פרק כ"ז פסוק יד: התקווה לה' נבדלת מן התקווה לבשר ודם בשני דברים, א) שהתקוה לזולתו הלא תוחלת ממושכה מחלה לב, אבל ע"י הקווי לה' חזק ויאמץ לבך שהיא תתן חוזק ואומץ לב, ב) הקווי לזולתו אין התקווה תכלית לעצמה רק תכלית הקווי הוא שימצא מבוקשו, וא"כ תכלית הקווי הוא שלא יקוה עוד, ר"ל שישיג תקותו ולא יצטרך עוד לקוות, אבל הקווי לה' היא תכלית לעצמה, עד שתכלית הקווי הוא שיחזק לבו ויחזור ויקוה, עז"א קוה חזק וקוה אל ה'.

בבלי ברכות דף לב עמוד ב: אמר רבי חמא ברבי חנינא: אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"