כשיואב קורא: "חזק ונתחזק" הוא מנסח פקודת קרב שיכולה להפוך למוטו של ספר שמואל.

 

פרק י' מספק את מה שנשמע כמו תיעוד של מכשיר הקשר שהחזיק יואב שר הצבא. צבאות האויב מקיפים את צבא ישראל, המלחמה מלפנים ומאחור. יואב מחלק את הצבא לשניים. חצי תחת פיקודו וחצי תחת אבישי אחיו. הוא מעביר את פקודת הקרב וצועק - "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלקינוּ וַה' יַעֲשֶֹה הַטּוֹב בְּעֵינָיו". (שמואל ב י', יב). קריאת החיזוק הזו מציבה שני צדדים - יואב והצבא מצד אחד, וה' מהצד השני. יואב והצבא יתחזקו, ה' יעשה הטוב בעיניו.

הסוגיה בתלמוד הבבלי בברכות משבצת את דברי החיזוק הללו בתוך מארג שלם:
ארבעה צריכין חזוק ואלו הן: תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ. תורה ומעשים טובים מנין? שנאמר (יהושע א', ז) "רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה". "חזק" - בתורה, "ואמץ" - במעשים טובים. תפלה מנין? שנאמר "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'". דרך ארץ מנין? שנאמר (שמואל ב י', יב) "חזק ונתחזק בעד עמנו וגו'".

ארבעה דברים, אומר התלמוד, צריכים חיזוק. תורה, מעשים טובים, תפילה ודרך ארץ. מהי 'דרך ארץ'? התלמוד מביא את דברי יואב בפרקנו כדוגמה ל'דרך ארץ' הזקוקה לחיזוק. לאור זאת מבאר רש"י: "דרך ארץ - אם אומן הוא לאומנתו, אם סוחר הוא לסחורתו, אם איש מלחמה הוא למלחמתו". דרך ארץ היא הפעילות המקצועית במרחב האנושי. איש איש והמקצוע שלו. מקצועו של יואב הוא לוחם. הקריאה "חזק ונתחזק" משמעה - בואו נעשה את מה שאנחנו יודעים הכי טוב - נילחם!

אם זוהי משמעותה של דרך ארץ, הרי שהבחירה של התלמוד לצרף אותה לרשימת ה"צריכים חיזוק" יוצרת שילוב מעניין. שלושת הראשונים - תורה, מעשים טובים ותפילה - כולם קשורים למרחב שבין האדם לקונו. אל השלישייה הזו מצרף התלמוד דבר נוסף הדורש חיזוק - המרחב האנושי, הפעילות של האדם במרחב שלו.

הרביעייה שבתלמוד יוצרת מפגש בין שני המרחבים - המרחב האנושי והמרחב שבו פוגש האדם את האלוקי. כאשר יואב קורא "חזק ונתחזק… וה' יעשה הטוב בעיניו" - הוא יוצר בדיוק את אותו מפגש - האנושי והאלוקי. יואב, איש הצבא הגיבור, בפקודת הקרב שלו, מתמצת לכדי סיסמה את המפגש שמתרחש בספר שמואל בדמותו של דוד. דמות ששמיים וארץ מתערבבים בה, דמות שלאורך הספר מטיחה שוב ושוב את האלוקי והאנושי זה בזה.

באדיבות אתר 929