איך אפשר לשיר בכזו דבקות ושמחה את מילותיו של הפרק הקשה שלפנינו "בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם" (ב)*? פרק ל"א הוא פרק של חשיכה גדולה. הוא מתאר אדם ששוקע במצולות החיים, ומחפש משהו להיאחז בו. במעט הכוח שבו הוא מושיט את ידו מהתהום ובאמונתו מחפש יד מושטת חזרה שתסייע בעדו, והוא אכן מוצא את היד הזו מושטת לעברו. הושטת היד מהתהום מבטאת את האמונה הגדולה בה', באדם, ובחייו הוא.
* לצפייה ושמיעת ניגון חב"ד על הפסוק
באדיבות אתר 929